בלי כוונה: טעויות קולינריות שעשו היסטוריה

מטעויות, כך מתברר, לא רק לומדים אלא גם מנשנשים: לפעמים אפשר להיכנס אתן לפנתיאון העולמי השמור לממציאים ומגלים ששינו את פני העולם. הפניצילין, קוצב הלב, הפלסטיק, פתקאות הפוסט-איט – כולם תוצאות מבורכות של טעויות מביכות. אפילו זיקוקין דינור, שמקורם בסין, המריאו לשמיים בגלל חוסר זהירות של טבח פזיז (או כך, לפחות, מספרת האגדה).

טארט טאטן

האירוע המכונן, שהפך אולי לסמל הטעויות הקולינריות המוצלחות בכל הזמנים, התרחש במטבחן של האחיות טאטן, בשנות ה-80 של המאה ה-19. השתיים ניהלו מלון צנוע בכפר קטן מדרום לפריז ובישלו ארוחות לאורחיהן במסעדה הצמודה לו. אחת מהן ביקשה לפנק את אורחיה בטארט תפוחים אך שכחה לרפד את התבנית בבצק לפני שהניחה בה את התפוחים, הסוכר והחמאה. רק אחרי שהתפוחים כבר התקרמלו כהוגן היא גילתה את עיגול הבצק המרודד על משטח העבודה. הטבחית המנוסה לא התבלבלה, הוציאה את התבנית מהתנור, הניחה את הבצק על התפוחים וטמנה הכול בתנור לאפייה נוספת. את התוצאה המוצלחת היא הפכה על צלחת – והשאר היסטוריה.

(צילום: ירון ברנר)

קרטיב

הקרטיב הראשון מיוחס ליזם מחונן בן 11 מסן פרנציסקו, פרנק אפרסון. בחורף הקר של שנת 1905 השאיר הנער כוס עם מיץ פטל (או שמא היה זה משקה קל אחר) על מרפסת ביתו למשך הלילה, כשמקלון הבחישה בתוכה. למחרת הוא גילה שהכוס על תכולתה קפאה, והמשקה שהפך לקרח נחלץ ממנה בשלמותו, כשהוא צמוד למקלון. תשע שנים לאחר מכן הוא רשם על כך פטנט.

(צילום: shutterstock)

עוגיות שוקולד צ'יפס

שמה של רות ווייקפילד, הבעלים של טול האוס אין במסצ'וסטס, יצא למרחוק בזכות עוגיות השוקולד שלה. יום אחד, בעודה בוחשת את המרכיבים לעוגיות, גילתה האופה המצטיינת כי הקקאו שבו נהגה להשתמש אזל. ברוב תושייה היא שברה שוקולד רגיל לחתיכות קטנות והוסיפה אותן לבצק. ווייקפיל ציפתה שהשוקולד יימס בזמן האפייה ויתאחד עם יתר החומרים אך החתיכות נשארו. את התוצאה כולם אהבו, וממשיכים לאהוב עד היום.

(צילום: יעל גרטי)

צ'יפס

הצ'יפס הדקיקים והפריכים נולדו במטבחו של ג'ורג' קראן, טבח אפרו אמריקני במסעדה בסרטוגה ספרינגס בניו יורק בשנת 1853. טוגני תפוחי אדמה היו אחד המאכלים הפופולריים ביותר שהגישה המסעדה, עד שאחד הלקוחות התלונן שהפרוסות שהוגשו לו עבות מדי. קראן הכין פרוסות דקות יותר, טיגן אותן אך הלקוח עדיין לא היה מרוצה. כשהצלחת המלאה בטוגנים חזרה למטבח בפעם השלישית, קראן המרוגז חתך את תפוחי האדמה דק כל כך עד כי לא ניתן היה לנעוץ בהן מזלג לאחר שהתקשו בטיגון. להפתעתו, הלקוח הטרחן לא רק שלא התעצבן – הוא שיבח את התוצאה והפיץ את השמועה. הצ'יפס של קראן נארזו בשקיות, נמכרו ברחבי ניו אינגלנד וזכו להצלחה מסחרית גדולה.

קורנפלקס

ד"ר ג'ון קלוג ואחיו ויל קית' היו אולי ממבשרי התזונה הבריאה, כשכפו על החולים והלקוחות בסנטוריום שניהלו דיאטה חמורה, שכללה התנזרות מבשר, אלכוהול, טבק וקפאין (ויש אומרים שגם מסקס, לא עלינו). בשנת 1894, כשבישלו סיר עם גרגרי חיטה, הם נקראו לפתע לסייע במקרה חירום והסיר נותר על הכיריים. כשהתגלה מחדש, הגרגרים שבתוכו כבר העלו עובש אבל האחים החליטו בכל זאת לעשות בהם שימוש. הם הסירו את העובש ורידדו את הגרגרים שהפכו לפתיתים דקיקים. הפתיתים נאפו בתנור והוגשו לארוחת הבוקר. בהמשך הומרו גרגרי החיטה בתירס וכך נולד הקורנפלקס.

(צילום: index open)

שקיקי התה

בתחילת המאה ה-20, החליט סוחר תה בשם סליבן החליט לשלוח דוגמאות ממרכולתו ללקוחותיו הנאמנים. כדי לחסוך בהוצאות הוא מילא שקיקי משי קטנים בקומץ עלים. הוא התכוון, כמובן, שלקוחותיו יוציאו את התה מהשקיקים ויחלטו אותו בדרך המסורתית. אולם, הלקוחות שקיבלו את הדוגמאות לא היו בטוחים מה הם אמורים לעשות אתן, והאגדה מספרת שחלקם החליטו לטבול את השקיקים הממולאים, כמו שהם, בכוסות מים רותחים. השולח הממולח הבין את ההזדמנות שנפלה בחלקו ומיהר לשווק את התה שלו בדרך זו.

סוכריות מפוספסות – הטעות של קמברה (Bêtise de Cambrai)

הסוכריות הצבעוניות האלה, שמקורן בעיירה קמברה בצפון צרפת, מוכרות לכל ילד בצרפת. השם שלהן (Bêtise בצרפתית פירושו שטות, טעות חמורה) מעיד על הדרך שבה נוצרו, אף כי שני יצרני ממתקים ותיקים מנהלים שנים ארוכות קרב על זכויות היוצרים על אותה השטות. אבל הסיפור, של שני היצרנים, דומה מאוד: בשנות ה-30 של המאה ה-19 עשה בנם של בעלי בית ממכר לממתקים בקמברה טעות פטאלית כשהכין את הסוכריות שאמורות היו להימכר במהלך השבוע: הוא הוסיף בטעות לתערובת מנטה, ולא דיווח על כך להוריו. הסוכריות שנמכרו באותו השבוע זכו להצלחה מסחררת, והלקוחות ביקשו שוב ושוב את הסוכריות עם הטעם הנהדר. לבן לא נותר אלא להסגיר את הטעות, שהונצחה בשם של הסוכריות החדשות.

גבינה כחולה

אף אחד לא יכול לנקוב בשמו של הממציא, אבל האגדה מספרת, שגבינת הרוקפור המפורסמת נולדה כאשר רועה צעיר הותיר את הצידה שהביא אתו – לחם וגבן כבשים טרי – במערה באזור מגוריו, ברוקפור שבדרום צרפת, כשמיהר לקראת אהובתו. כששב לשם לאחר זמן מה, גילה שהחלב הפך לגבינה עם גידי עובש – הגבינה הכחולה המפורסמת.

(צילום: shutterstock)

ממרח נוטלה

כשפייטרו פררו, אופה מפיימונטה, ביקש להכין בשנת 1946 עוגה עם ציפוי גנאש, הוא נאלץ להשתמש באגוזי לוז טחונים במקום בשוקולד, שמחירו המריא לשחקים בימים שאחרי המלחמה. כמה שנים לאחר מכן, כשהכין שוב את הציפוי המוצלח ושילב בו גם שוקולד, העוגה נותרה בחוץ במזג האוויר האיטלקי החם, הקרם נמס וקיבל מרקם של ממרח. פררו החל לשווק אותו כמעדן למריחה על הלחם אך רק בנו, מיקלה, הוא זה שחזה את מלוא הפוטנציאל הגלום בו והשיק אותו כמותג עולמי בשם נוטלה, רק כעשרים שנה מאוחר יותר בשנת 1964.