בן בית: על חזרת בן שהר לכדורגל הישראלי
צ'לסי נותרה בעבר הרחוק ועמה הטעויות הרבות והחלום האירופי. בגיל 26, ואחרי שעבר שש מדינות ו-11 תחנות, בן שהר סוף סוף מקבל הזדמנות להחליף את התואר "עילוי" בתואר "אלוף". האם הפועל ב"ש היא המקום המתאים בשבילו?
המדיה באנגליה ציטטה בהבלטה את דבריו של מוריניו ומנתה את החלוצים האיכותיים שעמדו לרשותו באותם ימים בצ'לסי כהסבר לכך שלקוסטה, אז עוד כדורגלן אלמוני למדי, לא היה סיכוי להיכנס לסגל של הקבוצה. החוד של הכחולים בעונה המדוברת הורכב בראש ובראשונה מדידייה דרוגבה ואנדריי שבצ'נקו, כשאליהם הצטרף סלומון קאלו המבטיח ששימש כגיבוי מהספסל. לחלק קטן מכלי התקשורת השתרבב גם שמו של בן שהר, אז סהר, שתואר כשחקן צעיר ובולט שפרץ מהאקדמיה של המועדון הלונדוני.
במבט של כמעט עשור קדימה אי אפשר שלא לגחך מהמחשבה הכה מופרכת על גבול הדמיונית, לפיה החלוץ הישראלי היה זה שמנע מקוסטה להגיע לצ'לסי. הרבה מים גם עברו בנהר מאז הוצמדה לשהר תגית של "עילוי" ועלתה בכנסת הצעת חוק שנקראה על שמו ("חוק סהר") כדי למצוא אלטרנטיבה לשירות צבאי עבור ספורטאים מצטיינים שפועלים בחו"ל.
אלא שבאותם ימים שהר באמת נחשב לאחת התקוות של הספורט הישראלי, ובפרט של הכדורגל. תאמינו או לא, גם בצ'לסי ניבאו לו עתיד גדול. פרנק ארנסן, שחקן העבר הדני שקטף אינספור תארים עם אייאקס ופ.ס.וו איינדהובן, ולאחר הקריירה עשה לעצמו שם של אחד ממגלי הכישרונות הבכירים באירופה (תחת ידיו עברו אגדות כמו רונאלדו הברזילאי, רוד ואן ניסטלרוי, יאפ סתאם ואריין רובן), הרעיף מחמאות על הישראלי בראיון שהעניק ל"טלגרף" הבריטי במארס 2007, עת שימש כמנהל הספורטיבי של המועדון האנגלי וכראש אקדמיית הנוער שלו.
"לבן יש הכל: עוצמה, כישרון ומהירות. בנוסף, הטכניקה שלו מאוד גבוהה. אומנם יש בפניו עוד דרך ארוכה, אך אנחנו אופטימיים לגביו. מאוד אופטימיים", הכריז.
גם מוריניו בכבודו ועצמו לא התעלם מהטאלנט, העלה אותו להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת בגיל 17 וחצי, ואמר בפה מלא לאחר הניצחון על ארסנל בגמר גביע הליגה של עונת 2006/07: "בן יהיה מוכן להיות חלק מהקבוצה הראשונה שלנו בעונה הבאה. אני מקווה שיחד איתו יפרצו עוד כמה שחקנים צעירים".
בפועל, ההבטחה לא קוימה – מצד שני הצדדים. שהר, שקיבל שלושה משחקים ו-65 דקות ליגה במצטבר בצ'לסי, בתוספת להופעה אחת בגביע האנגלי ונוספת בגביע הליגה, הושאל לשתי קבוצות בעונה שלאחר מכן (ק.פ.ר, שפילד וונסדיי) ולימים הפך לנודד הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, לפחות בקרב הליגיונרים ובתודעת האוהדים.
מאז הספיק לעבור ל... קחו נשימה - פורטסמות', דה חראחשחאפ, אספניול, הפועל ת"א, אוקזר, הרטה ברלין, ארמיניה בילפלד, וילם טווה. ובמספרים - 8 שנים, 216 הופעות, 50 שערים ולא פחות מ-11 תחנות, כשבמעטות מביניהן הצליח להשאיר חותם כלשהו.
"בן פשוט צריך להתביית"
שהר, כמו גיא אסולין או שחר פאר לדוגמא, היה קורבן של ציפיות עצומות שייצר בגיל צעיר וליוו אותו מאז. הקריירה המדשדשת באירופה והמעברים התכופים לקבוצות ביניים ביבשת, הובילו במהרה לעליהום של הקהל הישראלי נגדו, כשברקע תמיד ריחפה סוגיית הגיוס לצה"ל.
אפילו העונה בהפועל ת"א ב-2011, אותה סיים עם זכייה בגביע המדינה, 16 שערי ליגה ושלושה נוספים לאורך המסע בליגת האלופות, והוא בסה"כ היה אז בן 21, לא נצרבה משום מה בזיכרון כמוצלחת במיוחד בדעת הקהל – למרות הסטטיסטיקה המרשימה. ואם לא די בכך, בין לבין שהר גם ספג קללות מהאוהדים של המועדון בו גדל.
דווקא אחרי העונה האירופית הטובה בקריירה שלו, בה כבש 8 שערים ובישל 4 נוספים במדי ווילם ll , שוחרר שהר מהקבוצה ההולנדית שלא יכלה לעמוד בשכרו, על אף רצונו של המאמן יורגן סטרפל שימשיך. בתום קיץ ארוך, במהלכו חוזר ע"י כל קבוצות הצמרת בליגת העל, שהר חתם ל-3 שנים בהפועל ב"ש, עשה קץ לנדודים וגנז את החלום האירופי. וחשוב מכל – מצא בית.
איוניר: "בן עדיין ילד, הוא לא סיים את הקריירה"
האם מדובר בסגירת מעגל מאכזבת מבחינת השחקן? לא בהכרח. "בן הוא עדיין ילד, אני לא חושב שאפשר לדבר עליו במושגים של סיכום קריירה. אני דווקא רואה במסע שלו באירופה הרבה אופי ונחישות", טוען מוטי איוניר, מי שהיה מאמנו של החלוץ בנבחרת הצעירה. "יש הרבה כדורגלנים ישראלים שיוצאים לחו"ל, מרימים ידיים וחוזרים במהרה לארץ. לעומתם, שהר כל הזמן המשיך לנסות ולחפש, האמין בעצמו ולא התפתה לשחק בישראל למרות שהיו לו לא מעט הצעות לאורך השנים".
"צריך להבין שחלוץ זה שחקן שצריך למצוא בית, להיות בקבוצה שבה הוא משחק באופן קבוע ושהמאמן שלו ניצב מאחוריו ומאמין בו – וזה לא קרה לבן במשך כמה שנים", מוסיף איווניר, שעדיין מצפה לפריצה הגדולה של שהר: "אני חושב שהוא מאוד מוכשר ובעיקר שחקן של עבודה קשה, אחד שחזק באופי ולא מפונק. מעבר לכך, יש לו יתרון גדול בכך שבתור שחקן התקפה הוא יכול לשחק בשלוש עמדות – בכנף שמאל, בימין וכחלוץ - ולעשות את כל התפקידים פחות או יותר באותה רמה. אלו הדברים שהופכים אותו לשחקן מעל הממוצע של הכדורגלן הישראלי, וכשהכל נדבק לו הוא מהווה כוח רציני בהתקפה".
גם זאביק זלצר, שליווה את שהר בעשור שעבר במסגרת תפקידו כמאמן העל של הנבחרות הצעירות, מצדד במהלך של החלוץ: "אני חושב שבן לקח החלטה נכונה. הוא הבין שהגיע הזמן לחזור, ואני חושב שהחזרה שלו לישראל תעשה לו טוב, ואולי גם לכדורגל שלנו".
"מי שהיה בגיל 17 בסגל הראשון של ז'וזה מוריניו, ומוריניו הוא לא אחד שטועה בטביעת העין שלו, חייב להיות שחקן מאוד מוכשר. בן באיזשהו מקום נחשב להחמצה בגלל המעברים התכופים שלו. הוא התרוצץ בין אנגליה, הולנד, ספרד, גרמניה וצרפת, ובכל פעם נאלץ להתרגל לסוג אחר של כדורגל. בסה"כ מדובר עדיין בשחקן צעיר שעוד יכול לתת הרבה, הוא פשוט צריך להתביית. אולי ייקח לו זמן וזה יצריך ממנו סבלנות. אם גם בב"ש תהיה סבלנות – הקבוצה תרוויח בגדול".
לצד הגידול במספר הליגיונרים בעונות האחרונות, ניתן למנות על כף יד אחת כדורגלנים ישראלים שהחזרה שלהם ארצה מההרפתקה האירופית הייתה מוצלחת. ערן זהבי ומאור בוזגלו, שלא הצליחו בחו"ל, מייצגים את המקרה החיובי והיוצא מן הכלל. לעומתם, איתי שכטר, מאור מליקסון ובמידה מסוימת גם עדן בן בסט - את ההיפך הגמור.
לאיזו מבין הקבוצות הללו ישתייך שהר, ואיזה שחקן תקבל ב"ש? "צריך לזכור שבן לא התייבש שנה על הספסל. הוא שיחק באופן די סדיר ומגיע אחרי עונה לא רעה", טוען איווניר ומחדד: "בניגוד למקרים של שחקנים אחרים, אין לו חלודה להוריד או ביטחון שהוא צריך לחפש אותו. הוא בא עם הכל".
"אנחנו רואים הרבה חלוצים בעולם שבאים לידי ביטוי בקבוצה דווקא בשנה השנייה שלהם. לשהר לא היה את זה עד כה בקריירה ולכן לחתום על
חוזה ל-3 שנים זה צעד חכם מבחינתו", מוסיף זלצר.
הפועל באר שבע הסכימה אמנם לשלם לשהר סכומים גדולים, שלא בטוח שמגיעים לו, אבל ברמה הסמלית רשמה ניצחון לא מבוטל בדרך להפיכתה למועדון ענק בכדורגל הישראלי. מהו? היא הצליחה להחתים בשורותיה שחקן שהיה מבוקש ע"י שלוש הגדולות (מכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי חיפה). יחד עם צירופו של אנתוני אנוואקמה, עוד רכש איכותי, הרכיבה לעצמה את ההתקפה הקטלנית בליגה על הנייר, כשלאופן שבו ברק בכר ישלוט בארסנל הכוכבים שלו ובאגו תהיה השפעה מכרעת על העונה של הקבוצה הדרומית.
שהר יתאקלם במהרה. אחרי שעבר 11 קבוצות, אין ספק שכך יהיה. אך האם לראשונה בקריירה הוא ימצא בית? התשובה לשאלה עשויה לעשות את ההבדל מהכינוי "עילוי" ל"אלוף". נתראה במאי.
לפנייה לכתב/ת 
