מנכ"ל מצו: אפשר לחבר בין עמים עם המוסיקה
בישראל יש כמיליון וחצי מנויים לערוץ הטלוויזיה הצרפתי המשדר מוסיקה קלאסית, אופרה וג'אז. מנכ"ל הערוץ כריסטוף וינקל מנסה להנגיש את התכנים לקהלים רחבים יותר: נפתח תוכניות ילדים עם אנימציה. מקריאות החרם הוא לא נבהל: לישראל עושר תרבותי עצום
דממה שררה באולם הקונצרטים של היכל התרבות בתל אביב כשהמאסטרו, זובין מהטה, הניף את מטה המנצחים והתזמורת הפילהרמונית הישראלית החלה בנגינתה. ליד הפסנתר התיישבה חטיה בוניאטישבילי, פסנתרנית בת 27 מגאורגיה, שלמרות גילה הצעיר מוגרת אחת הפסנתרניות הטובות בעולם.
- כתבות נוספות בערוץ ymedia
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
בקהל, שגדש את האולם עד אפס מקום, ישב גם כריסטוף וינקל, מנכ"ל ערוץ "מצו" (Mezzo), ערוץ הטלוויזיה הצרפתי, המשדר תוכניות מוסיקה קלאסית, אופרה וג'אז, גם בישראל. וינקל הגיע במיוחד לארץ כדי להיות נוכח בקונצרט, שצולם כמופע חי, וישודר בקרוב בעשרות מדינות בהן משודר הערוץ. מצו, שהבעלות עליו משותפת לקונצרן לגרדר (60%) ולחברה הממשלתית פראנס טלוויזיון, מיוצג בישראל בלעדית ע"י קבוצת טלית תקשורת.
ביום שלמחרת הקונצרט התרווח וינקל, 42, בלובי המלון התל אביבי בו השתכן, ורגע לפני חזרתו לפריס דיבר על מקומה ומהותה של המוסיקה הקלאסית, בימים בהם היא לא נחשבת למיינסטרים בקרב הציבור הרחב. הוא גם סיפר על תוכניות חדשות, שמטרתן להנגיש את המוסיקה הקלאסית לקהלים צעירים ומגוונים, ועל החיבור שלו לישראל בכלל ולתזמורת הפילהרמונית בפרט, ששום חרם, לדבריו, לא יפגע בו.
לוינקל זו הפעם הרביעית בישראל, מאז נכנס לתפקידו כמנכ"ל מצו בנובמבר 2009. הוא מרבה להתגאות ב"בייבי שלו" - ערוץ "מצו לייב HD", ערוץ המתמקד בשידורים חיים של קונצרטים ומופעים מכל העולם אשר נוסף לערוץ הרגיל לפני כשלוש שנים.
וינקל מתגאה גם במספרים: "כשנכנסתי לתפקיד, היו למצו 16 מיליון צופים ב-40 מדינות בעולם. היום הערוץ משודר ביותר מ-50 מדינות, ומספר הצופים העולמי עומד על כ-28 מיליון".
בישראל יש לערוץ כמיליון וחצי מנויים בכבלים ובלווין. בהוט משלמים עבור החיבור אליו 20 שקל בחודש, אם הערוץ אינו נכלל בחבילה ייעודית ורחבה, ואילו ביס משלמים 10 שקלים לחודש. מצו משדר לכל העולם גם קונצרטים של אמנים ישראלים או של ישראלים לשעבר, כגון דניאל בארנבוים ויצחק פרלמן, קונצרטים שהתקיימו בפסטיבל הבינלאומי למוסיקה בירושלים וקטעים מתחרות רובינשטיין.
מתי נולד החיבור שלך למוסיקה הקלאסית?
"מאז שנולדתי", וינקל מחייך, "בעצם לא היתה לי ממש ברירה. אמא שלי היתה זמרת במקהלה, וכשהיא הייתה בהיריון איתי, היא שרה באך. כנראה שכבר אז ספגתי. כילד ניגנתי ושרתי במקהלה, וכשסיימתי את הלימודים, החלטתי להתפתח בעבודה בתחום שאני אוהב. היום אני אבא לשתי בנות שמנגנות, המוסיקה תמיד היתה חלק ממני וממשפחתי".
שידורי מוסיקה קלאסית וג'אז נחשבים בעיני חברות הטלוויזיה ערוצי נישה, המשרתים קהל קטן. עד כמה אפשר להרחיב את הנישה הזאת?
"מספר הצופים בערוץ הולך וגדל בהתמדה. זה אומר שאנחנו מצליחים להעביר את החשיבות של המוסיקה הקלאסית. אנחנו גם יודעים איזו נישה יש להרחיב במדינות שונות. בארה"ב, אירופה וישראל, האופרה היא הכי פופולארית. אחריה בסדר יורד צופים בקונצרטים קלאסיים, ג'אז ובלט. באסיה הכי פופולארית היא המוסיקה הקלאסית, אחריה ג'אז, ואופרה כמעט ולא מבוקשת. אנחנו יודעים לכוון את השידורים בהתאם לזה".
הנאה ממוסיקה מתחילה בחיבור רגשי
באחת הסצינות בסרט "אשה יפה", לוקח ריצ'ארד גיר את ג'וליה רוברטס, שמשחקת בסרט פרוצה חסרת השכלה לאופרה "לה טרוויאטה". הוא מביט בה נפעם, כשהיא מזילה דמעות בסצינת הסיום של האופרה. לא חייבים ללמוד ולהבין במוסיקה קלאסית כדי ליהנות ממנה?
"לא. הנאה מכל מוסיקה מתחילה קודם בחיבור רגשי. כל אחד יכול להתחבר למוסיקה קלאסית ולאופרה ולג'אז וליהנות. זה קודם כל להקשיב לצלילים ולראות את הבעות הפנים של מי שמנגן או שר ולהתחבר לזה. ברור שאם יש ידע בנושא והבנה, זה מוסיף.
"בעיניי, מוסיקה זה כמו יין. יש הרבה סוגי יין, ומי שבקיא ומבין בנושא, יכול לנחש את מקום המוצא של היין, את הסוג, את השם. אבל אם עוצמים עיניים ורק טועמים, נהנים מהטעם, גם אם לא מומחים גדולים בנושא. כמו ביין, גם במוסיקה, כל אחד מתחבר לרגש מהמקום שלו ומהפירוש שלו.
"ראית איך הקהל התמוגג בקונצרט? חלק מהקהל אהב את הפירוש שנתנו ליצירות, חלק אולי פחות, חלק מהנוכחים היו בעלי ידע, חלק פחות. אבל כולם נהנו. כל הקהל כאיש אחד עמד והריע במשך דקות ארוכות. גם אם לא יודעים להסביר תיאורטית במינוחים מקצועיים למה אוהבים יותר או פחות, זה עדיין לא פוגם בהנאה".
בנתונים רשמיים שמצו מפיץ לגבי פילוח צופים, מצוין שהצפייה בערוץ אופיינית לבעלי הכנסה גבוהה, למשכילים, וקצת יותר לגברים (61%) מאשר לנשים. אלו נתונים שאתם מנסים לשנות?
"בצד הנתונים, אני מנסה לשנות את המסר שמוסיקה קלאסית זה ענף אליטיסטי. יש תהליך של שינוי. תראי את חטיה הפסנתרנית, בעלת שם עולמי. היא יפה, מוכשרת, כובשת, נתנה הופעה מהוקצעת וצעירה. היא אב טיפוס של דור חדש של נגנים, ולשמחתי, יש הרבה צעירים, שנסחפים למוסיקה הקלאסית. יש זמרי אופרה צעירים, שמתאהבים בהם דרך המראה והשירה שלהם. הרבה תזמורות לוקחים היום נגנים צעירים, לצד נגנים ומנצחים ותיקים, ששמם הולך לפניהם, וזה תמהיל נכון.
"אחד היעדים במצו הוא לכוון את המוסיקה הקלאסית לקהלים צעירים, גם לילדים. אנחנו נמצאים בתהליך פיתוח של תוכנית מיוחדת לילדים, שתשלב בתוכניות קצרות מוסיקה קלאסית עם אנימציה. חשוב לחבר את הילדים מגיל צעיר למוסיקה קלאסית, לתת להם להביע רגשות ראשונים דרך המוסיקה. לכן אני גם אוהב את המפעל 'פילהרמונית בג'ינס', שמנגיש את המוסיקה הקלאסית לקהלים רחבים ולצעירים".
"הייתי בקונצרט שניגנה בו הפילהרמונית, ובאמצע הקונצרט קיבלנו את ההודעה על מציאת הגופות של שלושת הנערים שנרצחו. באותו רגע קיבלנו החלטה לשנות את התוכנית. התכוונו לנגן יצירה מסוימת ושינינו מיד לאריה של באך. מוסיקה איטית, שהתחברה עם מצב הרוח הקשה באותו הערב".
הגעת גם השנה, למרות הכרזת חרם על ישראל בקרב גופים מסוימים, שקוראים לאמנים זרים שלא להופיע בישראל
"לא עלתה אצלי השאלה הזאת ולא היה לי ספק קל שבקלים לגבי ההגעה שלי לכאן. צילמנו למצו את האופרה במצדה ונשדר אותה. נשדר את הקונצרט הזה. אמשיך להגיע ונמשיך לצלם. יש לישראל עושר תרבותי עצום, יש נגנים מוכשרים ותזמורת פילהרמונית נפלאה.
"בשבילי להגיע לישראל זה לא 'אישו' בכלל, זה משהו מאוד טבעי, והשאלה אם להגיע לישראל או לא בעקבות קריאות שונות, היא פשוט מגוחכת. מה גם שאפשר לחבר בין עמים באמצעות המוסיקה, בדיוק כמו עם קולינריה וספורט. זה מתקשר למשימה שלי בתפקיד הנוכחי: להביא את המוסיקה לאנשים שלא מכירים אותה, להנגיש אותה לקהלים רחבים ככל האפשר, ואם נצליח, לקדם באמצעותה שלום בין עמים".