מחקר: פרוזק עלול לגרום למומים מולדים בעובר
חוקרים שבדקו אלפי נשים בהריון, מצאו קשר בין צריכת התרופות נוגדות הדיכאון פרוזק ופקסיל, לסיכון גבוה להיווצרות מומים מולדים בעובר. שאר התרופות נוגדות הדיכאון שנבדקו, נמצאו כבטוחות בהריון
אם את בהריון ותחת טיפול נוגד דיכאון, כדאי להיזהר: מחקר ענק שכלל אלפי נשים, מצא קשר בין שימוש בחלק מנוגדי הדיכאון, לבין סיכון גבוה למומים מולדים בעובר. החוקרים מצאו כי תרופות אחרות מאותה קבוצה, לא גרמו למומים מולדים. הממצאים המדאיגים פורסמו בגליון החדש של כתב העת הרפואי היוקרתי British Medical Journal.
מחקרים קודמים כבר העלו חששות בדבר השימוש בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצה הנקראת "מעכבי סרוטונין" – SSRI מה שהביא את מינהל המזון והתרופות כבר בשנת 2005 להוציא אזהרת שימוש במהלך ההריון.
במחקר אותו ערך המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (ה-CDC), נבדקה השפעת נטילת נוגדי הדיכאון על 28 אלף נשים. הנבדקות נשאלו על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בכל תקופה החל מהחודש הראשון להריון, ועד סוף ההריון. לאחר הלידה, נבדקו הילודים לאיתור מומים מולדים.
תינוקות ללא ראש, פגיעה בלב
החוקרים מצאו שנטילת נוגדי הדיכאון סלקסה, לקסאפרו או זולסופט, מקבוצת ה-SSRI, לא נקשרה לסיכון למומים מולדים.
פרוזק גרם לסיכון מוגבר לעיוות ביצירת הגולגולת של העובר. פאקסיל הגביר את הסיכון ליציאת המעיים מחוץ לגוף או למום הקשה אנאנצפאליה, בו נוצר העובר ללא חלקים בראש ובמוח. שתי התרופות הגבירו את הסיכון גם למומי לב.
עם זאת הרגיעו החוקרים, כי הסיכון הכללי כתוצאה מהשימוש בנוגדי הדיכאון הוא נמוך יחסית. כך למשל, נשים שנטלו פרוקסטין מוקדם בהריון, היו בסיכון של שניים עד שבעה מקרים לכל 10,000 לידות, לשאת ברחמן עובר הסובל מהיעדר גולגולת או מוח (אננצפאליה).
בנוסף ציינו החוקרים כי המחקר הראה רק את הקשר בין נטילת התרופות נוגדי הדיכאון לבין המומים המולדים. עם זאת, עדיין לא הוכח כי התרופות גורמות ישירות למומים.
מומחה ישראלי: הסיכון נמוך ויש מבחר תרופות נרחב
"לתרופות בכלל, ולאו דווקא נוגדי דיכאון, עלול להיות אפקט 'טרטוגני' הגורם למומים, בעיקר כשהן נלקחות בטרימסטר הראשון להריון, אז מתרחש תהליך יצירת העובר – האמבריוגנזיס", מסביר הפרופ' אייל שיינר, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות וסגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה.
הפרופ' שיינר מסביר כי נוגדי הדיכאון עלולים לחדור את השליה ולהשפיע על העובר במבנה האיברים, בהתנהגות ובתופעות גמילה. בהתאם, על פי מחקרים מבוקרים, נקבעת בטיחות התרופה בהריון לפי קטגוריות:
- קטגוריה a: סיכון מזערי לפגיעה בעובר.
- קטגוריה b: התרופה בטוחה בהריון, אך אין מחקרים ברורים על בני אדם. תרופות מסוג a ו- b ניתן לקחת בהריון.
- קטגוריה c: לא ניתן לשלול כי התרופה מזיקה.
- קטגוריה d: יש עדות לפגיעה בעובר ולא מומלץ שימוש בהריון.
- קטגוריה x: יש איסור מוחלט לנטילה בהריון עקב קשר ישיר למומים.
"המחקר הראה שרוב התרופות דווקא בטוחות ושהסיכון מוגבל לפרוזק ופקסיל", מוסיף פרופ' שיינר "יש מבחר נוגדי תרופות כך שבהחלט יש פתרונות, וכמובן שהסיכון עצמו מאוד מאוד נמוך. על פי הצורך אפשר ללכת לפסיכיאטר ולהתחיל בנוגדים אחרים שהם בטוחים לחלוטין לשימוש בהיריון. יש לזכור שהיתרונות גוברים על החסרונות כאשר קיים צורך בטיפול שכזה. אם האשה תפסיק לקחת טיפול, גם עקה (סטרס), עלולה לגרום לתופעות מזיקות".
לדברי פרופ' שיינר, הפסקה של נטילת נוגדי דיכאון בהריון, מגבירה את הסיכון לחזרת הדיכאון ולתופעות לוואי לא נעימות כמו כאבי ראש, בחילות, הקאות, צמרמורת ונדודי שינה. נשים המתכננות הריון או שהן כבר בהריון ונוטלות פרוזק או פקסיל, צריכות לבדוק עם הפסיכיאטר אפשרות להחליף לתרופה אחרת, בהתאם למחקר האחרון.
לפנייה לכתב/ת 
