קפיצה אל הלא נודע: עזתים חוצים לישראל
להבדיל מסיפור שני הישראלים שהיעדרותם נחשפה השבוע, בכיוון ההפוך מעזה לישראל, הדרך מסתיימת בדרך כלל בכלא. למרות זאת, צעירי עזה ממשיכים לנסות את מזלם לחצות את הגדר ולברוח
מחדרו הספרטני במחנה הפליטים מועז שברצועת עזה, מביט עבדאללה אל-חדד לעבר הסיכוי הקטן שלו לחיים טובים יותר, במרחק של קילומטר וחצי ממנו, מעבר לגדר בגובה 3.5 מטרים. לפיכך החליט בלילה קר אחד בחודש פברואר לטפס עליה בזחילה יחד עם חבר, כדי לנסות את מזלו בישראל.
אתמול נחשף סיפורם של שני הנעדרים הישראלים, שעשו את הדרך ההפוכה - וטיפסו על הגדר המפרידה בין ישראל לרצועת עזה. אל-חדד חולק בית של שלושה חדרים יחד עם 10 בני משפחתו. "עשר שניות אחרי שקפצנו מהגדר למטה נורו פצצות תאורה ונשמעו קולות ירי, הוקפנו בכוחות צבא ועצרו אותנו", אמר אל-חדד. את שלושת החודשים הבאים נאלץ לבלות בכלא הישראלי.
"הייתי מיואש כי אין עבודה בעזה", הסביר. הוא תיאר את חיי היומיום שלו במעגלים של שינה ומשחקי כדורגל בין מעט הניסיונות למצוא תעסוקה בשכר.
130 ניסיונות לגנוב את הגבול בשנה
עדיין לא מדובר בתופעה רחבה, אבל ניסיונות מצדם של תושבי הרצועה לחצות את הגדר לעבר ישראל הולכים ומתרחבים. כמעט בכל שבוע יש דיווח מצד הצבא בישראל על ניסיון שכזה.
בשנה שעברה לפי נתוני צה"ל נתפסו 130 עזתים במקרים כאלה. נראה כי העוני וחוסר התקווה שמאפיינים את המציאות ברצועה הם שדוחפים את צעיריה לעבר סיכונים גדולים כאלה. המצב המידרדר בעקבות "צוק איתן" בשנה שעברה רק החריף את המצוקות באזור.
בחודש מאי הכריז הבנק העולמי כי מצבה הכלכלי של עזה הוא הגרוע ביותר בעולם. הוא מלווה באחוזי אבטלה שהאמירו לכדי 43%, ובקרב בני 24-20 הם עומדים אפילו על 70%. נתונים אלה מצטרפים לצפיפות האוכלוסין: בתווך של 360 קילומטרים רבועים חיים 1.8 מיליון בני אדם, שחופש התנועה שלהם מהרצועה ואליה מוגבל מאוד. תושבי עזה, שלא כמו פלסטינים בגדה המערבית, אינם מורשים לעבוד בישראל מאז שחמאס עלה לשלטון. לפיכך הפיתוי למצוא עבודה הולך וגדל. בישראל משלמים לעובד בלתי חוקי 250 שקל ליום עבודה בבניין, ואילו בעזה הוא יזכה למחצית השכר הזה.
ואולם קפיצה מעבר לגדר הגבול של הרצועה טומנת בחובה סיכון אדיר. החוק הישראלי מתיר לכלוא מסתנן לא חמוש לחמש שנות מאסר. אם מדובר באדם חמוש, העונש יכול להגיע ל-15 שנות מאסר ואף למאסר עולם.
כלא אחד גדול
גורם צבאי ישראלי באוגדת עזה סיפר כי רובם של מבריחי הגבול הם נערים לא חמושים שמחפשים אחר מקור פרנסה, או כאלה שמנסים לברוח ממשפחותיהם קשות היום. עבור חלקם, הכלא הישראלי הוא אפשרות פחות גרועה מחיי היומיום ברצועה. שם לפחות יזכו בשלוש ארוחות ביום וסיכוי להשלים את לימודיהם. "לעתים הם חוצים את הגדר מצוידים בסכין בכיסם - אין להם שום אינטרס לעשות משהו, הם חוצים את הגדר ומרימים ידיים ואף מראים את הסכין, כדי שהעונש שייגזר עליהם יהיה כבד יותר", אמר הגורם.
לפי נתוני שב"ס, 50 תושבי עזה עצורים ברשותם בעוון הברחת הגבול. העונש הכבד ביותר שהוטל עומד על 11 חודשי מאסר.
מצדו של חמאס יש אינטרס שונה כדי לעצור את ניסיונות המעבר לישראל. דובר משרד הפנים של חמאס, עייאד אל בוזום, מסר כי החשש הוא שמבריחי הגבול יהפכו למוסרי מידע לישראל עם שיבתם לרצועה.
ישראל גידרה שטח של 300 מטר בין הגדר לרצועה כשטח אסור לתנועה - ובו נורו עשרות פלסטינים עד כה ואף נפצעו מאש צה"ל. עבור מוחמד בן ה-22, הסיכון הזה היה שווה תמורת התקווה לשינוי: "סיירנו ברחובות וחיפשנו עבודה כל יום, שאלנו את אותם אנשים ותמיד קיבלנו אותה תשובה - אין עבודה". אך התוכנית לחציית הגדר סוכלה בתחילה על ידי אחיו, והוא נאלץ לשוב הביתה. "עזה היא כלא אחד גדול", אמר. "כולנו אסירים כך שלהיות אסיר כאן או אסיר שם - מה ההבדל"?.