30 שנה, 4 מקרי חילופי שבויים. תהיה עסקה לשחרור הישראלים בעזה?
בכירים ישראלים כבר אמרו שלא תהיה הסכמה בירושלים לשחרור מחבלים תמורת מנגיסטו שנעדר 10 חודשים בעזה ותושב הפזורה. ההיסטוריה מלמדת שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. עם זאת, הכנסת הקודמת חוקקה חוק האוסר שחרור מחבלים, דבר העלול לשנות המצב. ynet חוזר לעסקאות הקודמות
יממה לאחר פרסום דבר היעדרותם בעזה של אברהם (אברה) מנגיסטו, תושב אשקלון, ואזרח ישראלי ממוצא בדואי, תושב הפזורה, נכון לעכשיו ניתן לומר כנראה שלא מתקיים משא ומתן להשבת השניים וכן השבת גופותיהם של סמ"ר אורון שאול ז"ל וסגן הדר גולדין ז"ל שנהרגו במבצע צוק איתן. ישראל הוציאה לפועל לא מעט עסקאות חילופי אסירים ושבויים ובכמה מקרים נשמעו הבהרות בירושלים שלא ישוחררו מחבלים תמורת שבויים.
במרוצת השנים הוכח שלא כך הדבר ומחבלים, אסירים פלסטינים וגופות שהיו בידי ישראל הועברו לידי הרשות הפלסטינית, חמאס וחיזבאללה. כשמסתכלים על אפשרות של עסקה עתידית להשבת גופות החיילים ושני האזרחים הישראלים, דבר אחד השתנה. הכנסת הקודמת אישרה את הצעת החוק של ח"כ איילת שקד, כיום שרת המשפטים, ושל חברי כנסת נוספים שמגבילה עסקאות לשחרור רוצחים.
על פי החוק החדש, ועדת שחרורים מיוחדת לא תדון בעניינו של אסיר - ביטחוני ופלילי כאחד - לפני שחלפו 15 שנים לפחות מהיום שבו החל לרצות את מאסרו, ולא תמליץ על קציבת עונשו לתקופה שתפחת מ-40 שנים. כמו כן, אדם שהורשע ברצח בנסיבות מחמירות לא יוכל להשתחרר במסגרת עסקאות מדיניות עתידיות. אז אם תצא לפועל עסקה בעתיד? בינתיים, ynet חוזר אחורה בזמן לעסקאות המשמעותיות שהשיבו בנים לגבולם.
עסקת ג'יבריל
21 במאי 1985: עסקת ג'יבריל היא אולי עסקת חילופי השבויים המשמעותית ביותר שידעה ישראל. במהלך מלחמת לבנון הראשונה נשבו שלושה מחיילי צה"ל, יוסף גרוף, נסים סאלם וחזי שי, בידי ארגון החזית העממית של אחמד ג'יבריל.
במשך זמן רב לא ידעו מה עלה בגורלם של השלושה עד שארגון של ג'יבריל הודה שהוא מחזיק בשלושה. לאחר משא ומתן ארוך בז'נבה הוסכם על עסקת חילופי שבויים, שבמסגרתה תשחרר ישראל 1,150 מחבלים תמורת שלושת החיילים.
בין המשוחררים בעסקה ניתן למצוא את בכיר הרשות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב, שמכהן כיום כראש התאחדות הכדורגל הפלסטינית ויו"ר הוועד האולימפי הפלסטיני. גם השייח אחמד יאסין, מנהיג חמאס שחוסל על-ידי ישראל בשנת 2004, היה בין המשוחררים. שמות נוספים שהיו ברשימה הם אסעד אברס, אחד המחבלים שביצעו את הפיגוע בנהריה שבו נרצחו בני משפחת הרן והשוטר אליהו שחר ומוחמד שובקי, שרצח את בני הזוג אוריאל והדסה ברק בבית גוברין במרס 1979.
לאחר ביצוע העסקה הצהיר הרמטכ"ל דאז, משה לוי, כי נפילת השמונה בשבי ללא התנגדות ועל ידי כוח קטן בהרבה, אינה מקובלת בנורמות הצה"ליות. כמו כן פורסם כי נשקלה העמדתם לדין צבאי. השמונה הכחישו את ההאשמות שיוחסו להם.
אחרי הנסיגה מלבנון, חטיפה בהר דב
חמישה חודשים בלבד חלפו מאז נסוג צה"ל מלבנון, 18 שנה לאחר שנכנס לתוכה בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה. 7 באוקטובר 2000 היה תאריך מפנה בהיסטוריה של עסקאות חילופי השבויים. במהלך סיור לאורך הגדר באזור הר דב ביצע חיזבאללה פיגוע וחטף את החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד. שבוע חלף ומזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה הודיע כי בידי הארגון מוחזק גם אלוף משנה (במיל') אלחנן טננבוים.
שנה חלפה וצה"ל הודיע כי שלושת החיילים נהרגו במהלך אירוע החטיפה. כמעט ארבע שנים חלפו ולאחר מאבק גדול של המשפחות, יצאה לפועל עסקת חילופי השבויים ב-29 בינואר 2004. גופותיהם של אברהם, אביטן וסואעד הושבו יחד עם טננבוים עצמו.
תמורת שלושת הגופות והאזרח הישראלי הועברו לידי לבנון 60 גופות ו-401 אסירים פלסטינים. כמו כן ארבעה מחבלים לבנונים הועברו לחיזבאללה, אך האנשים המשמעותיים ששוחררו בעסקה היו מוסטפה דיראני, איש תנועת אמל שאנשיה לכדו את הנווט רון ארד. דיראני, שבישראל האמינו שנפגש פנים מול פנים עם הנווט השבוי, נחטף במבצע נועז של סיירת מטכ"ל בשנת 1994. כעבור עשור כאמור הוא שוחרר בעסקה יחד עם בכיר חיזבאללה עבד אל-כרים עובייד שנחטף גם כן על-ידי ישראל.
החטיפה שהובילה למלחמת לבנון השנייה
12 ביולי 2006: אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל היו במהלכו של שירות מילואים כשכוח חיזבאללה תקף שני כלי רכב של צה"ל במהלך סיור וחטפו אותם. בתקרית נהרגו שלושה חיילים נוספים. בעקבות החטיפה, ישראל הכריזה על מלחמת לבנון השנייה. יש לציין כי ההערכות היו שהשניים נהרגו במהלךאירוע החטיפה.
ביוני 2008, כמעט שנתיים לאחר החטיפה החליטה הממשלה בראשות ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט להוציא לפועל עסקה שבמסגרתה יושבו גופות שני החיילים. ב-16 ביולי באותה שנה זה קרה כאשר הגופות הובאו לקבורה בישראל.
בעסקה זו הועברו ללבנון גופותיהם של 190 מחבלים של חיזבאללה. חמישה אנשי ארגון הטרור השיעי הוחזרו גם כן, בהם הרוצח סמיר קונטאר, מתכנן ורוצח בני משפחת הרן והשוטר אליהו שחר.
גלעד שב הביתה
עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, אירוע מכונן התרחש ב-25 ביוני 2006. פיגוע שביצעו אנשי חמאס בכרם שלום הוביל לחטיפתו של חייל בגדוד שריון, רב"ט גלעד שליט.
במשך חמש השנים שהוחזק בשבי, יצאה משפחת שליט למאבק חוצה ישראל ויבשות כדי להשיב את בנם חזרה לבית המשפחה במצפה הילה.
באוקטובר 2009, יותר משלוש שנים לאחר החטיפה, פרסם חמאס סרטון בן שתי דקות וחצי ובו נראה שליט לבוש מדים, צלול בדעתו, ואף מחייך מדי פעם במבוכה. סרטון זה היה כנראה הטריגר שהאיץ את עסקת החליפין להשבתו ארצה.
שנתיים בדיוק לאחר פרסום הסרטון, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להוציא את העסקה לפועל. החייל, שהפך לבן של אזרחי ישראל, ישוב הביתה תמורת 1,027 אסירים פלסטינים וערבים-ישראלים, בהם מחבלים עם דם על הידיים.
חלק ממשוחררי עסקת שליט כבר הספיקו להיעצר מחדש במסגרת מבצע "שובו אחים" לאחר חטיפת שלושת הנערים. ויכוח גדול התעורר בעקבות הכמות הגדולה של המשוחררים בעסקה והחשש שחלקם ישוב לפעילות טרור. אותו חשש התממש כשזיאד עוואד רצח ביוני 2014 את ניצב-משנה ברוך מזרחי שהיה בדרכו עם משפחתו לערב ליל הסדר באזור חברון.