במהפכה הזו לכולנו יש תפקיד

אנשים עם מוגבלויות בעבודת המיחזור

החוק, בדומה ל"אחיו" הוותיקים יותר - חוקי מיחזור הבקבוקים והאריזות – מטיל את האחריות למימון פעילות המיחזור על היצרנים והיבואנים של הציוד האלקטרוני. בנוסף, החוק קובע כי יש לשלב בתהליך המיחזור אנשים עם מוגבלויות, ובכך מדובר בחוק ראשון מסוגו בארץ.

נתחיל מהסוף: מהפכת מיחזור הפסולת האלקטרונית היא הצלחה גדולה. כבר בשנתו הראשונה של החוק חתמו עם אחד משני תאגידי המיחזור שזכו להכרת המשרד להגנת הסביבה כ"גוף יישום מוכר": יבואנים, משווקים ומחזיקי פסולת אלקטרונית המייצגים כ-75% מהמשקל הכולל של הציוד החשמלי, האלקטרוני והסוללות שמוכנסת ונמכרות בשוק מידי שנה. מדובר בהישג חסר תקדים, בארץ - ואולי גם במונחים בינלאומיים.

אקומיוניטי לבדה דאגה למיחזור של מעל ל-9,000 טון של פסולת אלקטרונית במהלך שנת הפעילות הראשונה שזה עתה הסתיימה: כ-25 אלף מקררים, כ-75 אלף מוצרים לבנים (כמו מכונות כביסה, תנורים), כ-100 אלף מחשבים, מדפסות ומסכים, ומעל ל-45 טון של סוללות, שיוצאו למיחזור במפעלים המותאמים לכך באירופה.

לצד המיחזור עצמו החוק מקדם את העסקתם של אנשים עם מוגבלויות בתהליך המיחזור, ותאגידי המיחזור מקיימים פעילות הסברתית לציבור הרחב ובמוסדות הלימוד. אם לא די בכך, הרי שבזכות היערכות נכונה וידע מקצועי שיובא ארצה על ידי תאגיד המחזור הגדול באירופה - ERP , שחבר לתאגיד החברתי אקומיוניטי – מיושם החוק באופן יעיל.

כך הצליחה אקומיוניטי לדוגמה, להשיב 10% מדמי הטיפול ששולמו על ידי היבואנים חזרה אל הלקוחות, ובכך להוזיל בפועל את עלות יישום החוק עבור אותם יבואנים (יש לציין כי אקומיוניטי הינו תאגיד חברתי אשר החליט כתפישת עולם שלא לחלק רווחים לבעלי המניות, עובדה שסייעה לבצע את ההחזר).

אבל ברור כי ההצלחה היחסית, גדולה ככל שתהיה, היא רק אבן דרך בתהליך ארוך. כעת הכדור עובר לידיים של האזרחים: בשנה הקרובה תגיע מהפכת המיחזור לרשויות המקומיות, ולצד האפשרות להעביר מוצרים למחזור אצל משווקי מוצרי החשמל, יהיה זה התפקיד של הצרכנים להעביר את מוצרי החשמל הישנים למיחזור. כבר היום קיימות מאות נקודות מכירה ברחבי הארץ אשר שייכות לרשתות שמיהרו והצטרפו למהפכת המיחזור - תוכלו לזהות אותן באמצעות מדבקה של אחד מהתאגידים המוכרים בכניסה לבית העסק. משווק בעל מדבקה מחויב לאפשר לכם, הצרכנים, להעביר בעת רכישת מוצר חדש את המוצר הישן למיחזור – ללא כל עלות נוספת.

גם לשר להגנת הסביבה החדש, אבי גבאי, תפקיד חשוב בקידום החוק ליעדיו. בראש ובראשונה מדובר על הצורך להסדיר בעיות שונות הנגזרות מהעובדה שבתחום האלקטרוני קיימת תחרות בין מספר תאגידי מחזור. כך לדוגמה, במציאות שבה קיימים יותר מתאגיד אחד נדרשת הרשות המקומית לקיים הליך תחרותי לבחירה בין התאגידים.

הצורך להסדיר את התחרות הוא גם עניין של חיסכון, שהציבור יהיה זה שירוויח ממנו: דמיינו מצב שבו תאגיד אחד אוסף את הפח שהציב בעיר מסוימת, תאגיד שני אוסף במקביל ציוד

 מחנות שנמצאת באותה כתובת, ואילו תאגיד שלישי שולח משאית משלו לאסוף מחשבים ממשרדים באותו בניין. העלות של שליחת שלוש משאיות לאותה כתובת תגולגל בסוף לצרכנים, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה סביבתית. מהבחינה הזו המצב דומה לשוק הסלולר - לא ייתכן שכל ספק יציב אנטנה משלו ולכן החברות חולקות את אותה תשתית.

ומשפט אחרון למנהלי עסקים שטרם חתמו עם אחד מהתאגידים: יש לנו הזדמנות להפוך נטל אקולוגי – לנכס חברתי. מהפכת מיחזור הפסולת האלקטרונית יצאה מהתחנה ולא תעצור. במקום להיגרר להתראות, קנסות ותביעות: תעלו עליה. מי שירוויחו מכך יהיו ילדינו ונכדינו.

צחי עין גל, מנכ"ל תאגיד המיחזור החברתי "אקומיוניטי ERP"