אחרי 16 שנה: פיצוי לילד שנפצע בכדורגל

ב-1999 התנגש ילד בשער מיותר שהוצב על מגרש במועצה אעבלין. לימים הפך למורה לחינוך גופני, והחליט לדרוש פיצויים על הנכות שנותרה לו

עו"ד גיל הראלפורסם: 13.07.15 , 23:17

מורה לחינוך גופני מהצפון הגיש תביעת רשלנות נגד המועצה המקומית אעבלין, בגין פציעה במשחק כדורגל שהתקיים לפני 16 שנה. לטענתו, הוא נפצע כשהתנגש בשער מיותר שהוצב על קו הרוחב של המגרש, וההגבלה הגופנית שנלוותה לכך פוגעת במקצועו כיום. בית משפט השלום בקריות הסכים שמדובר היה ברשלנות של המועצה, ופסק למורה פיצויים של כ-80 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

התובע, כיום בן 27, נפצע ב-1999 במהלך משחק כדורגל בשטח המועצה, אחרי שהחליק והתנגש בקורה של שער שהוצב על קו הרוחב במגרש. לאחר שפונה לבית החולים הוא אובחן עם שבר במרפק ונותח.

תביעה

ילד נפצע במגרש. המועצה תשלם 450 אלף ש'

מערכת PsakDin

בן 10 נפגע בידו אחרי שנתקל בסדק במגרש כדורגל במושב שלווה. שופט קבע שהמועצה האזורית שפיר לא דאגה לתחזוקה ראויה למתקן שבתחומה

ילד נפצע במגרש. המועצה תשלם 450 אלף ש'

בתביעה שהגיש בחלוף 14 שנים טען שהפציעה נגרמה עקב רשלנותה המועצה, שניהלה את הקבוצה שבה שיחק. לדבריו, היא אפשרה לילדים לשחק במגרש לא בטיחותי, שבו הוצב שער על קו הרוחב – דבר שהפך למפגע. על פי התביעה הפציעה גרמה לו לנכות בשיעור של 10%, ופגעה בפוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו.

המועצה וחברת הביטוח שלה, "כלל" כפרו בעצם התרחשות התאונה, וטענו כי לא נגרמה לתובע נכות כלשהיא. בנוסף הן דחו את הטענה שלפיה השער היווה מפגע או מכשול, וציינו כי מדובר בחלק קבוע מהמגרש, כך שלא ניתן להאשימה ברשלנות או להטיל עליה אחריות נזיקית.

אבל השופט נאסר ג'השאן השתכנע שהתאונה התרחשה בהתאם לנסיבות שתיארו התובע והעדים מטעמו. השופט הסביר שבמגרש אמורים להיות שני שערים בלבד בשני קצותיו, והתנגשות בהם יכולה להיחשב ל"סיכון סביר". לעומת זאת, השער השלישי, בו התנגש התובע, היווה מפגע לכל דבר ועניין.

נקבע כי לו המועצה הייתה טורחת לסמן את גבולות המגרש ומותירה את השער המיותר מחוצה לו – היא הייתה יכולה למנוע את הנזק בקלות. משלא עשתה זאת – הרי שהתרשלה.

עקב מחלוקת בין הצדדים באשר לנכותו של התובע, מינה השופט מומחה מטעם בית המשפט, שקבע לתובע נכות בשיעור של 5%, וציין כי לא נגרמה לו הגבלה תנועתית. השופט קיבל את דבריו, ולכן דחה את טענת התובע שלפיה הוא מוגבל מלבצע ולהדגים תרגילים שונים במסגרת עבודתו כמורה לחינוך גופני.

לסיכום ציין השופט כי לא נראה שהנכות מנעה את התקדמות התובע בחייו המקצועיים או הגבילה אותו גופנית. עם זאת, לנוכח גילו הצעיר, ומתוך ההנחה כי לעולם לא נדע כיצד נכותו תשפיע בבוא היום על תפקודו העתידי, הוא פסק לזכותו פיצוי של 78,500 שקל עבור אובדן השתכרות בעתיד, כאב וסבל, ואובדן פנסיה.