כאב הראש של שר האוצר: יש יותר כסף בקופה
תקציב 2016-2015 יוצג מחר בבוקר בפני שרי הממשלה. לשר האוצר משה כחלון, יש יותר מ-10 מיליארד שקל לחלק - עודף תקציבי גבוה מהצפוי, אך ראשי הבית היהודי והמפלגות החרדיות מצפים לקבל את רוב הסכום, בעקבות הסכמים קואליציוניים. נתניהו וכחלון מבקשים לצמצם את ההתחייבויות הללו בחצי
משרד האוצר צפוי להציג בפני שרי הממשלה מחר בבוקר (א') את תקציב 2015-2016 והבשורה הטובה היא שיש עוד יותר מ-10 מיליארד שקל לחלק - כסף שהתווסף מגביית מסים וממקורות נוספים. הבעיה: יש לא מעט שותפים קואליציוניים שמבקשים חלק מהעוגה לעצמם.
- כחלון ניצח את נתניהו: התקציב יהיה דו־שנתי ולא תלת־שנתי
- הגירעון בתקציב המדינה ירד ל-2.6%
- תחזית האוצר: המשק יצמח השנה ב-3.1%
- בנק ישראל: ב-2016 יידרש קיצוץ 10 מיליארד
התמונה שיציגו בכירי האוצר בפני השרים משקפת עודף תקציבי גבוה מהצפוי, משום שהכנסות המדינה ממסים ואגרות ב-2015 עולות על התחזיות המוקדמות והיקף ההוצאות בשנה החולפת נמוך מששוער, אבל הבעיה היא שההסכמים הקואליציוניים יצרו ציפייה למיליארדים רבים שיינתנו לשותפים הקואליציוניים - מחיר ההסכמים הקואליציוניים להרכבת הממשלה.
בשבוע האחרון, עוד עשו ראש המשלה ושר האוצר מאמצים לשכנע את ראשי הבית היהודי והמפלגות החרדיות לוותר על חלק ניכר מהצעדים שהובטחו להם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. היקף ההתחייבויות הנגזרות מההסכמים, עומד על בין 8.5 ל-9 מיליארד שקל בשנה ונתניהו וכחלון ביקשו לצמצם את ההתחייבויות הללו בחצי, על מנת לצמצם את הצורך בקיצוצים והעלאות מסים. השיחות בנושא יימשכו עד לפתיחת הישיבה מחר ופערים גדולים מדי בין ראשי הסיעות, אף עלולים להביא לכך שהצגת מסגרות התקציב תידחה לשבוע הבא.
הקדמת הבחירות יצרה עודף של כמיליארד שקל ולזה התווספו עודף גבייה וירידה במדד
כבר עתה ברור כי שנת 2015 הייתה טובה מהצפוי. לפי הצפי, היקף הכנסות המדינה גבוה בכ-4.6 מיליארד שקל מהתחזית הראשונית, שעל בסיסה נבנה התקציב המקורי ל-2015. התקציב לא אושר בשל התפרקות הממשלה וההליכה לבחירות. הקדמת הבחירות וביטול התקציב, יצרו עודף של כמיליארד שקל, הנובע מביטול הטבת מע"מ 0% אשר הייתה צפויה לגרוע כ-3 מיליארד שקל מהכנסות המדינה, מחד, ומביטול של צעדים אחרים שהיו צפויים להגדיל את הכנסות המדינה, מאידך.
לכך התווסף בחודשים האחרונים עודף גבייה של 3.6 מיליארד שקל. עודף זה נבע בעיקרו מעודף של 4.4 מיליארד שקל בגביית מס הכנסה, מס חברות, מס רווחי הון ומסי נדל"ן. כ-700 מיליון שקל מסכום זה נגבו בחודש ינואר בבת אחת, בשל חלוקת דיבידנד שמן במיוחד בחברה בורסאית. בנוסף, רשמה המדינה עודף של 200 מיליון שקל בגביית אגרות. מנגד, גביית מע"מ, מכסים ומסי קניה הייתה נמוכה בכמיליארד שקל מהצפוי.
העודפים לא מסתיימים כאן. בשל הקדמת הבחירות, התנהלה הממשלה לאורך 2015 בתקציב מעבר. לפי תקציב זה, כל משרד מקבל מידי חודש אחד חלקי שנים עשר מתקציבו בשנת 2014. כלומר, התוספות שהיו אמורות להתקבל לאורך השנה, והוסדרו במסגרת תקציב 2015 שלא אושר - לא הועברו. המחיר הוא, כמובן, שכל התכניות שהוכנו לשנה זו, כמו יישום מסקנות ועדת גרמן, הרחבת היצע מעונות היום, יישום מסקנות ועדת אלאלוף ותוספות שונות לתקציב החינוך - לא יושמו.
התפתחות נוספת שיצרה עודפים ב-2015 היא הירידה החדה והלא צפויה במדד המחירים לצרכן. תקציבי המדינה מוצמדים למדד המחירים לצרכן וכאשר האוצר קובע את תקציב המדינה לשנה הבאה, הוא מניח רמה מסוימת של התייקרויות. תקציב 2015 שלא הוכן, נבנה על סמך ההנחה שמדד המחירים לצרכן יעלה בשנה זו בשיעור של 1.3%. כעת מדברים על ירידה צפויה של 0.2%.
אלא שכל העודפים הללו, שנוצרו בשנת 2015, בכל זאת לא מספיקים כדי לממן את ההבטחות שניתנו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. כמו כן, ההבטחות הללו רלוונטיות, ברובן, החל משנת 2016 ואילך. באוצר יצטרכו עדיין למצוא את המנגנון שייאפשר העברה של עודפים משנת 2015 לשנת 2016 וגם אז לא בטוח שהסכומים יספיקו כדי לכסות את כל ההתחייבויות.
יש לציין כי שר החינוך בנט דרש את הכספים על מנת לקיים את רפורמת הסייעת השניה, לצמצם את כמות הילדים בכיתות וכן לייצר תוכנית לאומית במתמטיקה.
יעד הגירעון ל-2016 - כ-31.5 מיליארד שקל
במקביל, באוצר צפויים לקבוע את יעד הגירעון לשנת 2016 על 2.9% תוצר - כ-31.5 מיליארד שקל. יעד גירעון כזה אינו מחייב העלאות מסים משמעותיות בשנה הקרובה, מעבר להעלאת המס על רכישת דירות להשכרה והצעדים שכבר סוכמו במסגרת המגעים הקואליציוניים: הטלת מס ירושות וצמצום הפטור ממס על הפרשות פנסיוניות.
הגידול בהכנסות כתוצאה מצעדים אלה, צפוי לאפשר לממשלה לעמוד ביעד הגירעון, גם אם תעמוד הממשלה בהתחייבותה לסיעת ש"ס, לקבוע מע"מ בשיעור של 0% על מוצרי יסוד שבפיקוח וגם אם יגדילו את היקף ההוצאה המותרת של הממשלה בכמה מיליארדי שקלים, על מנת לייתר קיצוצים. היקף הגידול של ההוצאה המותרת, תלוי עדיין בהיקף המיתון של ההבטחות הקואליציוניות. לאחר שיתברר עד כמה, אם בכלל, יסכימו הסיעות לוותר על מה שהובטח להן, יתברר היקף ההתחייבויות של הממשלה וניתן יהיה לומר מה עומק הקיצוצים הנדרשים בשנה הקרובה.
לפנייה לכתב/ת 
