ביהדות התורה מזהירים: אם ההבטחות לא ייכנסו לתקציב - הממשלה תיפול

סגן השר יעקב ליצמן (צילום: ג'ורג' גינסברג)

מחלוקות קשות בין ראשי סיעות הקואליציה, ש"ס ויהדות התורה לבין שר האוצר משה כחלון מעכבות את ההתקדמות בשיחות על תקציב המדינה ומעמידות בספק את הדיון שאמור להתקיים בממשלה היום (יום א'). גורמים ביהדות התורה מספרים כי בכל השיחות האחרונות שהתקיימו עמם הם הבהירו באופן חד-משמעי כי נסיגה מההסכמים הקואליציוניים - משמעותה קואליציה ללא יהדות התורה. המשמעות המעשית של הצבעת החרדים נגד התקציב היא הפלת הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לתווך בין הצדדים, אך עד עתה לא ברור אם יעניק תמיכה לכחלון בעניין דרישות השותפים החרדים ודרישות השותפים האחרים.

המחלוקת העיקרית נסובה סביב קצבאות הילדים ובחורי הישיבות שהובטחו ליהדות התורה בעלות של יותר מ-3 מילארד שקלים והבטחה שניתנה ליו"ר ש"ס אריה דרעי שנוגעת לפטור ממע"מ על מוצרי יסוד שעלותה יותר ממיליארד שקל. ביהדות התורה ובש"ס לא מוכנים לוותר על ההבטחות הללו, ובשל כך הבהיר כחלון שלא יהיה אפשרי להעביר תקציב בנסיבות שנוצרו.

ביום רביעי בערב התקיימה ישיבה טעונה בין ראשי סיעות הקואליציה ונאמרו בה דברים חריפים. נציגי האוצר הבהירו כי יש לערוך קיצוץ של שלושה אחוזים במשרדים. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר שזה קיצוץ נסבל, אך דרש לקיים את מה שנחתם איתו בהסכמים באופן מלא. ביהדות התורה הבהירו את דרישתם בשיחות סגורות, אולם השבוע במהלך כנס פורום המנהלים בבנייני האומה דיבר ליצמן באופן ברור: "הסכם צריך לממש. שלא ינסו אותנו. אם ראשי הקואליציה רוצים ממשלה חלופית, שלא יקיימו את ההסכם איתנו. אנחנו נעמוד על כל מה שסוכם במלואו. נתנגד לכל שינוי במה שנחתם איתנו ולא ניסוג אחורה".

האם נתניהו יעניק לכחלון גיבוי מול החרדים?

גם בש"ס נשמעו נחרצים באשר למימוש ההסכם, אך לפי שעה הם אינם "שוברים את הכלים" ומאפשרים ליהדות התורה לנהל את המגעים. "מה השתנה בחודשיים האחרונים?", שאל בכיר בש"ס. "ההסכמים נחתמו בין המפלגות לראש הממשלה ועל דעתו המלאה של כחלון. ידוע שלא חל שום שינוי בחודשיים האלה ובשל כך אין עניין שבגינו צריכות להתעורר עכשיו הצהרות כאלה של כחלון ודרישה מהחרדים לוותר על ההסכמים".

לקראת הצגת מסגרת התקציב בפני השרים התברר שיש עוד יותר מ-10 מיליארד שקל לחלק. הכנסות המדינה ממסים ואגרות ב-2015 עולות על התחזיות המוקדמות, והיקף ההוצאות בשנה החולפת נמוך מששוער. הבעיה שיש לא מעט שותפים קואליציוניים שמבקשים חלק מהעוגה לעצמם. תקציב המדינה הדו-שנתי אמור היה להגיע לאישור הממשלה עד 23 בחודש ולעלות לדיון ראשון היום (יום א'), אולם כאמור לא ברור אם הדיון יתקיים. 

עיקר המחלוקת נוגע לסכומים הגבוהים הנדרשים למימוש ההסכמים הקואליציוניים וההבטחות לתוספות תקציביות שניתנו לחלק מהשרים, לדוגמה משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים. גורמים באוצר אומרים כי ההתחייבויות בהסכמים עומדות על כ-9 מיליארד שקלים שמהם מבקש כחלון לקצץ כמחצית עוד לפני הדרישות האחרות של השרים. במהלך השבוע ועד לכניסת השבת עוד התנהלו שיחות שבמסגרתן ביקשו נציגי כחלון ונציגיו של נתניהו לצמצם חלק מההבטחות שניתנו למפלגות השונות, או לפחות לדחות את יישומן.  

מלבד דרישות החרדים, ב"כולנו" מתעקשים להכניס בתקציב שלוש תוספות: העלאת שכר החובה לחיילים, העלאת קצבת הקשישים ודמי אבטלה לעצמאים. יחד עם התוספת הזאת, אומרים באוצר, מבקש נתניהו גם להגדיל את תקציב הביטחון ב-3 עד 4 מיליארד שקלים. גם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן דורש לממש את ההבטחה לתוספת תקציבית למשרדו שהובטחה עם הצטרפותו לממשלה ובלעדיה לא יתמוך בתקציב. מדובר בתוספת של כ-300 מיליון שקלים בשנה הנוכחית ועוד כ-500 מיליון בשנה שאחריה. את התוספת מתכוון ארדן להפנות לטובת הגברת נוכחות השוטרים ברחובות והרחבת שירותי השיטור במגזר הערבי.  

והוא לא היחיד שמצפה לתוספת. שר הרווחה חיים כץ דורש גם הוא תוספת של שלושה מיליארד שקלים, תוספת המיועדת להרחבת השירותים החברתיים הניתנים לאוטיסטים, קשישים ובני העדה האתיופית, וכן לתקנים ומשכורות לעובדים סוציאליים ורפורמות נוספות שמתוכננות.  

"ככה אי-אפשר לאשר תקציב", אמרו גורמים באוצר. בסיעות החרדיות לעומת זאת, כמו חלק משרי הליכוד, לא מתרשמים מכאב הראש של שר האוצר ואומרים כי מדובר במספרים שכחלון הכיר, תואמו איתו לאורך כל המשא ומתן הקואליציוני ונעשו על דעתו.