מדינה בחובות: הציבור חייב 53 מיליארד שקל להוצאה לפועל
האומדן המדהים הזה גדול עוד יותר שכן הנתונים מתייחסים לתיקים שנפתחו בטרם צברו ריביות. בנוסף, 7 מיליארד מהווים שכר טרחה של עורכי דין. "כשאתה בעל חוב אתה הופך לנקודה אדומה במערכת", מסביר אב לארבעה, שחובו תפח מ-3000 שקל לכעשרת אלפים. האם חוק חדש ישנה את התמונה?
סך חובות משקי הבית בישראל להוצאה לפועל עומד על כ-53 מיליארד שקלים, מתוכם כשבעה מיליארד כשכר טרחה לעורכי דין. כך עולה מנתוני רשות האכיפה והגבייה שנמסרו במענה לבקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה עמותת ידיד והגיעו היום (א') לידי ynet. הנתונים חושפים עוד כי חובות ההוצאה לפועל על נטילת משכנתאות עומדים כ-879 מיליון שקל, כ-31 מיליון מהם כחובות לעורכי דין. הנתון מפחיד עוד יותר לאור העובדה שהם מתייחסים רק לתיקים שנפתחו עוד לפני צבירת הריביות לחובות.
הנתונים מתייחסים לסך כל החובות של אנשים פרטיים בהוצאה לפועל. אלו כוללים חובות שונים בהם: צ'קים חוזרים, הסכמים שלא כובדו, חובות לבנקים, חובות מזונות, הלוואות שלא הוחזרו, חובת לחברות עסקיות ועוד.
90% מהנושים, הפועלים באמצעות ההוצאה לפועל עושים זאת באמצעות עו"ד. עם הקמת רשות האכיפה והגבייה לפני כ-6 שנים, הופעל מסלול מקוצר לגביית חובות מתחת לעשרת אלפים שקלים המאפשר לזוכים לפעול ללא מעורבות עו"ד ובכך לחסוך את הוצאת שכר הטרחה. אולם מאז הפעלתו התברר כי מעל ל-90% בוחרים שלא לעשות שימוש במסלול.
בחודש שעבר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק ממשלתית מטעם שרת המשפטים, איילת שקד, שתמחק את חובותיהם של עשרות אלפי חייבים שהוגדרו בהוצאה לפועל כ"מוגבלים באמצעים". מדובר בהצעת חוק שתעוגן כהוראת שעה לשלוש שנים, ולפיה מי שמוגדר כחייב "מוגבל באמצעים" במשך חמש שנים, עמד בתשלומיו בשלוש השנים האחרונות, אין לו נכסים, חובותיו לגורם יחיד הם עד 400 אלף שקל והיקף חובותיו הכללי הוא עד 800 אלף שקל, אזי ההוצאה לפועל תוכל לפטור אותו מחובותיו.
אחת הדוגמאות לחוב שתפח היא של יעקב. בשנת 2001 נפתח לו תיק בהוצאה לפועל על סך 3,008 שקל וכיום הוא עומד על 10,587 שקל. בשנת 2009 יעקב הגיע להסדר עם משרד עו"ד, שייצג את החברה ושילם להם לדבריו כ-3,000 שקל, אולם לטענתו המשרד לא עדכן את התשלומים בתיק הוצל"פ, והחוב המשיך לתפוח.
בשנת 2012, במסגרת מבצע להסדרת חובות בהוצל"פ, יעקב היה זכאי להנחה של 60 אחוז מסכום החוב שלו ולסגור את התיק. אבל בגלל שהתשלומים לא עודכנו הוא לא יכול היה לשלם במסגרת המבצע. כיום הוא נדרש לשלם לפחות 8,000 שקל בשביל לסגור את התיק. "שכר הטרחה הוא מרכיב עצום מסך החוב שלי". אומר יעקב בן ה-38, אב לארבעה המועסק כאיש תחזוקה. "במשך שנים החוב שיבש לי את החיים לא יכולתי להוציא רישיון נהיגה אני מוגבל בבנק מבחינת אשראי וחלוקת צ'קים. עם חוב בהוצאה לפועל אתה הופך לנקודה אדומה במערכת, חשוד מלכתחילה בכל דבר".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, טוען שחלק גדול ממצוקת האנשים נובעת מהחובות לעורכי הדין. "הנתונים על החלק העצום של שכר הטרחה מסך החובות, מבהירים עד כמה קיים צורך שהכנסת תעשה סדר בשכר הטרחה של עורכ דין" אומר מלמד. "זה בסדר להתפרנס בכבוד אבל אסור להיות בעלי עיניים גדולות. הוכח שבמקרים רבים שכר הטרחה של עורכי דין מותירים אנשים במצוקה מתמשכת של חובות ועוני ולכך צריך למצוא פתרון".
דוח של עמותת ידיד משנה שעברה אפיין שתי סוגי אוכלוסיות מרכזיים של אזרחים הנקלעים לחובות להוצאה לפועל: אנשים שנקלעים למצוקה כלכלית זמנית כתוצאה מפיטורים, אובדן בן משפחה, הוצאות חריגות חד פעמיות וכדומה, ואנשים החיים בעוני – מצב מתמשך שלא מאפשר להם לצאת מהחובות.
הזמן שלוקח מהרגע שבו נוצר החוב לבין השלב שבו הוא עובר לטיפול משפטי/גבייה על פי פקודת המיסים, הוא הזמן הקריטי שבו מתווספים לקרן החוב עלויות רבות הכוללות הצמדה, ריבית, שכר טרחת עורכי הדין או דמי טיפול וגבייה, אגרות בית משפט ועוד. במקרים רבים מדובר בסכומים המכפילים את החוב ואף יותר מכך.
במענה לפניית ynet נמסר היום מרשות האכיפה והגבייה כי בימים אלו נבחן נושא שכר הטרחה לעורכי דין ועם גיבוש המסקנות בעניין זה הם יוצגו לציבור. עוד נמסר מהרשות כי נערכות פעולות לקידום רפורמה, שבמסגרתה זוכים יחויבו לעשות שימוש במסלול המקוצר בחובות קטנים במטרה להקל על חייבים מעוטי יכולת.
ברשות אמרו עוד כי הם פועלים באופן אקטיבי כדי להגן על זכויות החייבים בין היתר באמצעות מסלול מקוצר חובות קטנים מסלול מזונות ובאמצעות מבצעי גבייה וסגירת תיקים בהנחות גבוהות.
לפנייה לכתב/ת 
