ג'יל לחמה בדאעש ושבה לארץ: "לא פחדתי לרגע"
לאחר שנחשפה לזוועות דאעש, הצטרפה הישראלית ג'יל רוזנברג ללוחמים בעיראק. אחרי חזרתה לארץ, שפורסמה לראשונה ב-ynet, סיפרה מה הוביל אותה לצעד הלא-שגרתי והוסיפה: "דאעש נלחמים כמו פחדנים"
"אף פעם לא חששתי לחיי, תמיד הייתה לי הרגשה שהשם שומר עליי". כך אמרה הבוקר (יום ב') ג'יל רוזנברג, הישראלית שלחמה בעיראק לצד הכוחות הכורדיים נגד דאעש. לדבריה, בשמונת החודשים האחרונים עשתה את ימיה ולילותיה בקו הקדמי: "לא היה קל שם, אבל הרגשתי שאני עושה משהו משמעותי". כעת, הגיע מבחינתה הזמן לשוב הביתה.
ynet חשף כי רוזנברג, שעשתה את דרכה מירדן לחבל כורדיסטן בעיראק ומשם גם לשטח הסורי, חזרה לארץ - ואתמול היא העניקה ראיון בלעדי לכתב ynet רועי קייס. מה הוביל אותה להחלטה הלא-שגרתית להצטרף לכוחות הלוחמים בג'יהאדיסטים? "הרבה דברים השפיעו עליי. רצח העם שנעשה נגד היזידים הנוצרים, לא נשארו שם ילדים. פשוט פירקו אותם לגורמים, מיליוני פליטים, סיטואציה קורעת לב שאין לה פתרון קל".
היא סיפרה עוד: "דאעש נלחמים כמו פחדנים, הם נלחמים ממרחק שני קילומטרים, עם מכונות ירייה וטילים, הם לא נלחמים מקרוב. זה קרב קשה בסגנון גרילה וזה עושה את זה יותר קשה מאשר להילחם נגד צבא מסודר שלוחם בסגנון מסורתי.
הסיטואציה בשטח משתנה, המעורבות האיראנית הרבה יותר מורגשת וכמה שדאעש מאיימים ומבצעים פשעים נגד
האנושות, האיראנים מהווים איום גדול לא פחות. זה משהו שצריך להיזהר ממנו ללא ספק. הם הרבה יותר מקצועיים. לאיראנים יש הרבה ניסיון, הרבה ידע צבאי וציוד. הם צבא אמיתי, לא רק כוח גרילה כמו דאעש".
על שיבתה ארצה אמרה רוזנברג כי חשה שזו העת לעשות זאת. "כרגע חזרתי לישראל ואני רוצה לפנות לדרכים אחרות כדי לעזור לאנשים שם, אולי יותר בצד ההומניטרי והפוליטי, בעיקר לעורר מודעות ולנסות לעזור לילדים ולנשים במיוחד באזור ההוא".
לפנייה לכתב/ת 
