המכונית תתנהג כמו סמארטפון, ואלה לא חדשות טובות

בכל הנוגע למסכי מולטימדיה במכונית שפועלים בדומה לטלפון חכם, יש שני דברים ברורים: לקוחות רוצים אותם, ויצרניות הרכב מציעות - ויציעו עוד יותר בעתיד. אלא שלמרות טענות מחלקות השיווק, מומחים חלוקים בדעתם בנוגע להשפעה שיש למערכות אלה על הבטיחות בדרכים.

לפי היצרניות, מסכי מולטימדיה חדשניים שמציעים ממשק משתמש דומה לסמארטפון, יהיו בקרוב גורם משיכה משמעותי לקונים. הן גם מתעקשות שהם יהפכו את הנהיגה לפחות מסוכנת, מכיוון שהמערכות הללו משלבות תפעול קולי ומסכי מגע גדולים שמונעים מהנהג להתעסק עם טלפון נייד. פעולה שמלבד היותה לא חוקית, גם נחשבת לגורם סיכון משמעותי ובולט. 

אילוסטרציה(צילום: רועי צוקרמן)

"אני חושב שהם (המסכים) מעלים שאלות בטיחות רציניות", כך על-פי ג'ו סימיתיאן, מחוקק לשעבר מקליפורניה שעמד בראש היוזמה לאסור שימוש בטלפונים בזמן נהיגה. "מצד המחוקק, זו הולכת להיות סוגיה שמחוקקים יתקשו להתמודד איתה בשנים הבאות".

דייויד שטרייר, פרופסור לקוגניציה ומדעי העצבים באוניברסיטת יוטה, שחקר את הנושא מספר פעמים בהקשר להיסח דעת בנהיגה, מסכים איתו. "אתה לא יכול להסתכל על מסך ובאותו זמן על הכביש. (המסכים) יוצרים פעילויות שמורידות את העיניים מהכביש לזמן ממושך יותר מכפי שתומכי בטיחות יגדירו כבטוח".

על-פי המחקר של שטרייר, קריאת מסרון (SMS) ממוצע אורכת ארבע שניות. זמן בו מכונית צוברת מרחק של כ-100 מטרים בנסיעה בינעירונית במהירות חוקית.

אלא שתעשיית הרכב רצה קדימה. אודי לדוגמה, מציעה לנהגים בחלק מדגמיה אפשרות לקרוא אזכורים של עצמם בטוויטר על-גבי המסך (אך לא נותנת גישה מלאה לאתר בתנועה). הנהג יכול גם להעלות תמונות שצילם בטלפון חכם ולבקש מתוכנת הניווט שתאתר את המקום ותציע מסלול נסיעה אליו. ואם זה לא מספיק, מסרונים "קופצים" על-גבי המסך, בנוסף להקראתם על-ידי המערכת.

דובר החברה, מארק דאהנק, מסביר כי "אם לא תציע משהו יעיל, אנשים פשוט ישתמשו בטלפונים שלהם. וכולנו יודעים שזה גורם היסח הדעת המשמעותי ביותר לנהג". 

מחקר שביצע הגוף רב ההשפעה J.D. Power, מצא כי 15% מקוני הרכב באמריקה יוותרו על קניית מכונית שלא תציע את הטכנולוגיה העדכנית, זאת לעומת רק 4% במחקר שנערך אשתקד. יצרניות הרכב צופות שטכנולוגיות מתקדמות מסוג זה יהפכו לגורם קנייה מרכזי בתוך שלוש עד חמש שנים.

הרגולציה, כרגיל, מאחור

נכון להיום, תקנות הרכב כמעט ואינן מתייחסות לבטיחות מערכות מולטימדיה. מדינות רבות בעולם - כולל ישראל - אוסרות הקרנת סרטונים על-גבי המסך בזמן שהרכב בתנועה, למעט כמובן שידור חי ממצלמת נסיעה לאחור או אנימציית בטיחות הקשורה למערכות בטיחות אקטיביות.

אבל התקנות כיום מתייחסות למסכים רק בדרישות בודדות אחרות, למשל מידת האור שהם פולטים והאם ניתן לכוון את זווית התצוגה. הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים (NHTSA) פרסמה בעבר קווים מנחים למערכות מולטימדיה במכונית, בהם המלצה לאסור הצגת תמונות או סרטונים שאינם קשורים לפעולת הנהיגה, לצד המלצה שנהגים לא יצטרכו יותר משש לחיצות על מסך או מתג להשלמת פעולה. אלא שמדובר בהנחיות לא מחייבות, ולא בתקנות.

תעשיית הרכב פרסמה אף היא שורה של קווים מנחים ולא מחייבים. אלא שכצפוי, אלו אף מקלים יותר בהשוואה לדרישות המדינתיות. לדוגמה, אחת ההנחיות היא שהנהגים יוכלו להשלים פעולה בעזרת מספר מבטים (לזיהוי המקום הנכון ללחיצה) שאורך כל אחד מהם לא עולה על שתי שניות ואורכם הכולל 20 שניות. משרד התחבורה האמריקאי המליץ מנגד שזה יארוך בין 1.5 ל-2 שניות לכל מבט ופחות מ-12 שניות בסך הכל.