לקראת הסכם בווינה: מדריך לפיצוח הגרעין
שר החוץ האיראני אישר כי לא יוכרז הערב על השגת הסכם סופי בין איראן למעצמות בשל מחלוקות של הרגע האחרון. הבית הלבן: שום דבר לא מסוכם עד שהכול לא סוכם. אך איך הגענו עד הלום? ומהם המכשולים בדרך? סדר בבלגן
איראן, חמש המעצמות - ארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה וסין - וגרמניה הגיעו לשלב האחרון של המשא ומתן על הסכם קבע אך שר החוץ האיראני מוחמד זריף הודיע כי למרות ההערכות הקודמות - היום (יום ב') לא יוכרז על השגתו. עם זאת, בסיס ההסכם יישאר כפי שהיה מלכתחילה: הקלה בסנקציות על טהרן בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין שלה. מוקדם יותר פורסם כי בשעה 20:30 צפוי לנאום נשיא איראן חסן רוחאני לגבי ההסכם, טרם ברור אם נאום זה אכן יתקיים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק ynet חדשות בעולם
מאוחר יותר הערב מסר דובר הבית הלבן תדרוך לעיתונאים ואמר שבשבועים האחרונים הושגה התקדמות חשובה, אבל הנושאים הקשים הם שהושארו לסוף. בינתיים הסכימו הצדדים להמשיך לדבר מחר כשהסכם הביניים יימשך כל עוד מתקיימות שיחות. לדבריו, הנשיא ברק אובמה מתודרך פעמיים ביום על מצב השיחות על ידי היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, המנהלת את קשר בין הבית הלבן לבין המשלחת האמריקנית בווינה.
אובמה הורה למשלחת האמריקנית להישאר בווינה ולהמשיך לדבר "כל עוד השיחות מועילות". אובמה הורה למשלחת לעמוד על כל שכל מה שהושג בהסכם המסגרת בלוזאן בחודש אפריל ייכלל בהסכם הסופי. ארנסט אמר כי "יש התקדמות חשובה. היו כמה נושאי מפתח שנסגרו וזה סימן טוב. אך עדיין נותרו נושאים בלתי פתורים. ולכן שום דבר לא מסוכם עד שהכול לא סוכם". הוא הסביר כי אמנם הייתה רשימה ארוכה של מחלוקות שצומצמה בשבועיים האחרונים. אבל הנושאים הקשים ביותר הם אלה שנשארו לסוף ולכן הנשיא מסרב לסגור במהירות את מה שנותר. המעצמות לא יחתמו על הסכם עד שהדאגות שלנו לא ייפתרו".
מה הביא אותנו לכאן?
ההתגוששות הגרעינית בין איראן למערב החלה לפחות ב-2002, כשקבוצה של איראניים החיים בגלות חשפו מתקנים גרעיניים שאיראן לא הכריזה עליהם. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה לאחר מכן כי מדובר במתקן העשרת אורניום שממוקם - נתנז, ומתקן לייצור מים כבדים - אראק.
מאז ומתמיד אמרה איראן כי תוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות שלום אך סוכנויות ביון מערביות משוכנעות כי טהרן מחזיקה בתוכנית לייצור נשק גרעיני שהפכה לרדומה, מאז 2003. באותה שנה החלו בריטניה, גרמניה וצרפת במאמצים לשכנע את איראן להשעות את העשרת האורניום, תהליך שיכול לייצר חומר בקיע - מרכיב המפתח לפצצה גרעינית.
ב-2006 הודיעה ארה"ב כי הסירה את התנגדות לשיחות עם איראן והצטרפה לשלוש מעצמות באירופה, יחד עם רוסיה וסין, לקבוצה המכונה P5+1 (חמש המעצמות וגרמניה).
באותה שנה הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות על איראן בשל סירובה להשעות את העשרת האורניום ופעילות גרעינית רגישה נוספת. לאחר מכן הוטלו עליה סנקציות דרקוניות על ידי האו"ם, ארה"ב והאיחוד האירופי.
השיחות בין הצדדים דשדשו עד היבחרו של חסן רוחאני לנשיאות איראן ב-2013. בנובמבר אותה השנה הגיעו איראן והמעצמות להסכם ראשוני שהעניק לטהרן הקלה מוגבלת בסנקציות בתמורה לכמה הגבלות על הפעילות הגרעינית הכי רגישה בתחומה. הסכם זה נועד "לקנות" זמן למשא ומתן עבור הסכם סופי. ההסכם הראשוני הוארך פעמיים, פעם ביולי ופעם בנובמבר 2014. ב-2 באפריל הסכימו איראן ושש המעצמות על העקרונות של הסכם ארוך-טווח וסופי בלוזאן שבשווייץ. הדד-ליין שנקבע היה 30 ביוני.
הערב אמור לפוג הדד-ליין השלישי שהציבו לעצמן איראן ושש המעצמות בשבועיים האחרונים, ובמהלך אותה תקופה האשימה המשלחת האיראנית את המערב בהצבת מכשולים כדי למנוע השגת הסכם. אחת המחלוקות הגדולות ביותר בין איראן לבין המעצמות הייתה ההתעקשות של טהרן להסיר באופן מיידי את אמברגו הנשק ואת האיסור לפתח טכנולוגיות של טילים בליסטיים אם יושג הסכם עמה.
המתנגדות
ישראל וסעודיה מביעות ספקות במשא ומתן ומתנגדות להסכם. איראן הפכה בשנים האחרונות לתוקפנית יותר במזרח התיכון בין היתר בשל תמיכתה במורדים בתימן ובחיזבאללה בלבנון וכן בעקבות מעורבותה בלחימה בסוריה.
בישראל שורר קונצנזוס מסוים נגד הסכם הגרעין המתגבש בין איראן למעצמות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (יום ב') כי ישראל מחויבת למנוע מאיראן להשתמש בנשק גרעיני, "אנחנו לא התחייבנו להימנע מהסכם, למנוע הסכם, בטח לא כזה שהמעצמות מוכנות לחתום עליו בכל מחיר. אנחנו כן התחייבנו למנוע מאיראן להתחמש בנשק גרעיני, ואכן - אלמלא המאמצים שלנו במהלך השנים איראן כבר הייתה יכולה להתחמש בפצצות אטום מזמן. ההתחייבות שלנו היא למנוע מאיראן להתחמש בנשק גרעיני. היא בתוקף גם היום".
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר מוקדם יותר: "אנחנו נצטרך להמתין לפרטי ההסכם, אבל דבר אחד כבר ברור: ההסכם הזה יאיץ את מרוץ החימוש האזורי ועלול לדרדר את ביטחון האזור ואת האינטרסים הביטחוניים של ישראל. שנית ההסכם הזה ייתן לגיטימציה להפיכתה של איראן למדינת סף-גרעינית בטווח הנראה לעין. 2 אלה אתגרים קשים וחמוּרים שמייצרים חששות כבדים".
מהו "זמן הפריצה"?
מבחינת שש המעצמות, מטרת הסכם הגרעין היא להגדיל את הזמן שיידרש לאיראן כדי לייצר אורניום מועשר לפצצה גרעינית אחת ("זמן הפריצה") משניים עד שלושה חודשים לשנה לפחות. אם יושג הסכם, ההגבלות על העשרת האורניום האיראנית צפויות להימשך עשור לפחות.
בהסכם המסגרת נכתב כי איראן אכן תגביל למשך עשר שנים את יכולת ההעשרה שלה כדי להגביל את זמן הפריצה לגרעין לשנה לפחות. מעבר לכך איראן תהיה מחויבת להסכמה שלה בנוגע להעשרת האורניום עם שש המעצמות.
מכשול נוסף: הקונגרס האמריקני
במסגרת חוק, שאותו דחפו סנאטורים רפובליקנים המטילים ספק בשיחות עם איראן, ונתמך בסופו של דבר על ידי הבית הלבן, יידרש ממשל אובמה להגיש כל הסכם לקונגרס לסקירה בת 30 ימים שבמהלכה יימנע אובמה מהקלה בסנקציות האמריקניות המוטלות על איראן. משום שהקונגרס יקבל את פרטי ההסכם אחרי ה-9 ביולי, זמן הסקירה הוכפל ל-60 ימים, וגורמים בממשל אובמה טוענים כי מדובר בתקופה ארוכה מדי.
פרטי ההסכם שנחתם באפריל
העשרת אורניום
מספר הצנטריפוגות יירד מ-19 אלף המותקנות כיום ל-6,104 שיותקנו בהתאם להסכם.
רק 5,060 צנטריפוגות יוכלו להעשיר אורניום לתקופה של עשר שנים.
כל הצנטריפוגות יהיו מסוג IR-1s, הדור הראשון של הצנטריפוגות.
איראן מתחייבת שלא להעשיר אורניום מעבר ל-3.67 אחוזים למשך לפחות 15 שנה.
איראן מתחייבת להפחית את המאגר הנוכחי, 10,000 ק"ג של אורניום מועשר, לרמה נמוכה של 300 ק"ג לתקופה של 15 שנה.
הצנטריפוגות העודפות לא ייהרסו אלא יושמו תחת פיקוח סבא"א במאגר וייעשה בו שימוש רק כדי להחליף צנטריפוגות פעילות.
איראן מתחייבת לא לבנות מתקנים חדשים להעשרת אורניום במשך 15 שנה.
לא יועשר אורניום במתקן פורדו במשך תקופה של 15 שנה לפחות.
פורדו יומר לכך שניתן יהיה להשתמש בו רק לגרעין לצורכי שלום, למחקר ופיתוח.
איראן מתחייבת להעשיר אורניום רק בכור נתנז לצורכי מחקר ופיתוח לתקופה של עשר שנים.
אחרי עשור איראן תהיה מחויבת להסכמים עם סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) להפקת כמות מוגבלת של אורניום מועשר.
משטר הפיקוח והשקיפות
לסבא"א תהיה גישה רגילה לכל מתקני הגרעין האיראניים, כולל למתקן ההעשרה נתנז, מתקן פורדו, תוך שימוש בטכנולוגיות הפיקוח המודרניות ביותר.
לסבא"א תהיה גישה לרשת האספקה שתומכת בתוכנית הגרעין של איראן. ייעשה שימוש במכניזם של בקרה ופיקוח הדוקים כדי למנוע הסחה או תוכנית סודית.
לפקחים תהיה גישה לכורי אורניום, ויפקחו באופן רציף במשך תקופה של 25 שנה על טחנות אורניום, שבהן איראן מייצרת "עוגה צהובה", שלב ההמרה המוקדם של אבקה לאורניום.
לפקחים תהיה גישה לפיקוח על הרוטורים של הצנטריפוגות ועל ייצור המפוח ומתקני האחסון למשך תקופה של 20 שנה. הבסיס לייצור צנטריפוגות יוקפא תחת פיקוח מתמשך.
ערוצי הרכישה של פריטים לתוכנית הגרעין האיראנית, יהיו נתונים לבקרה ואישור, כל מקרה לגופו. כך גם האספקה, המכירה וההעברה לאיראן. יינקטו צעדים נוספים של שקיפות לגבי חומרים וטכנולוגיות בעלות שימוש כפול לגרעין ולשימושים אזרחיים אחרים.
איראן מסכימה ליישם נוהל של גישה נרחבת יותר למתקנים שעליהם הכריזה ועל כאלה שלא הכריזה.
איראן תידרש לאפשר לסבא"א גישה לחקור אתרים חשודים, או טענות על מתקנים סודיים להעשרת אורניום, מתקן לייצור צנטריפוגות, או מתקן של טחינת "עוגה צהובה", בכל מקום במדינה.
איראן הסכימה להודיע מראש על כל בנייה של מתקנים נוספים.
איראן תיישם אמצעים שיתמודדו עם החששות של סבא"א לגבי האופי הצבאי של תוכנית הגרעין.
כור הפלוטוניום
איראן תעצב מחדש ותבנה את הכור למים כבדים באראק, באופן שבו היא לא תוכל לייצר בו פלוטוניום לנשק גרעיני. הכור יהפוך לכור לצורכי שלום שיעסוק בייצור איזוטופים גרעיניים לצרכים רפואים.
בסיס הכור ייהרס ויוּצא מחוץ לאיראן, כמו גם הדלק הגרעיני שיוּצר בו.
איראן מתחייבת לא לייצר לעולם דלק גרעיני. איראן תמכור את שארית המים הכבדים שברשותה בשוק הבינלאומי.
איראן לא תבנה כורים אחרים למים כבדים במשך 15 שנה.
סנקציות
איראן תקבל הקלה בסנקציות אם היא תעמוד במחויבויות שלה בצורה הניתנת לווידוא.
הסנקציות של ארה"ב והאיחוד האירופי הקשורות לגרעין יושהו אחרי וידוא של סבא"א שאיראן נוקטת את הצעדים העיקריים. אם בשלב כלשהו, איראן תיכשל במילוי התחייבויותיה, הסנקציות יוחזרו.
מבנה הסנקציות האמריקניות הקשורות לגרעין יישמר לאורך מרבית התקופה של ההסכם, והוא יאפשר לחזור ולהפעיל את הסנקציות במקרה של היעדר ביצוע משמעותי של איראן.
כל ההחלטות של מועצת הביטחון על סנקציות נגד איראן יוסרו בו-זמנית עם השלמת כל הפעולות הנדרשות בתחומי ההעשרה, פורדו, אראק, עיצוב נשק גרעיני ושקיפות.
ההחלטות של מועצת הביטחון שקשורות בעסקות והעברות של טכנולוגיות ופעילויות רגישות - יתקבלו מחדש כדי להבטיח עמידה איראנית בהסכם. פיקוח חודרני ותפיסה של מטענים שקשורים לנשק קונבנציונלי וטילים בליסטיים.
הסנקציות של מועצת הביטחון בתחום הגרעין יוחזרו אם הצדדים לא יצליחו לפתור מחלוקות משמעותיות בין הצדדים.
הסנקציות של ארה"ב בתחום הטרור האיראני, הפרות של זכויות אדם והטילים הבליסטיים שאיראן מפתחת יישארו במקומן על פי ההסכם.
שלבי ההסכם
איראן תגביל למשך עשר שנים את יכולת ההעשרה שלה כדי להגביל את זמן הפריצה לגרעין לשנה לפחות. מעבר לכך איראן תהיה מחויבת להסכמה שלה בנוגע להעשרת האורניום עם שש המעצמות.
איראן תגביל את המרכיבים האחרים של התוכנית שלה לתקופה של 15 שנה.
למשל, איראן
לא תבנה מתקנים חדשים להעשרת אורניום או מים כבדים ותגביל את מאגר האורניום המועשר ותאפשר סידורי שקיפות משופרים.
צעדי הפיקוח והשקיפות ימשיכו מעבר ל-15 שנה. המחויבות של איראן לגישה ולשקיפות כלפי סבא"א בכל הקשור לשרשרת האספקה שלה תימשך 25 שנה.
גם אחרי אותה התקופה, איראן תמשיך להיות צד לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, שאוסר על איראן הפצה ורכישה של כלי נשק גרעיניים.