סרט וראיון: המחשב כבן אדם, והזבל אנושי
יוצר הווידאו יהב גר מציג בתחרות הקולנוע הנסיוני של פסטיבל ירושלים את הסרט "GOQC" המתאר עולם פוסט-אפוקליפטי נטול בני אנוש מנקודת מבטו של מחשב תבוני. "יש הרבה קווי דמיון בין הדמות לביני - הפחד למצוא את עצמי לבד לגמרי יום אחד", מודה האמן בן ה-29. צפו בסרט המלא
תארו לעצמכם סרט ובמרכזו מחשב-על בעל בינה מלאכותית מפותחת שמוצא את עצמו בעולם לבד - ללא בני אדם. לא, אין הכוונה ל"שליחות קטלנית" מרובה האפקטים ומערכת סקיינט חורשת הרעה. במקרה הנוכחי אנחנו מדברים על GOQC - מחשב מפותח שמשתוקק לקצת אנושיות בכדור הארץ הגווע. אמן הווידאו יהב גר יצר אותו ממוחו הקודח וניסה להמחיש את נקודת המבט הייחודית של המכונה התבונית בסרט הקצר והפיוטי, הקרוי פשוט "GOQC", על שם הדגם שהמציא:
"הסרט הוא בעצם מסע חיפוש של המספר, מחשב מתוחכם מאוד המפתח תודעה, אחר יצור תבוני כלשהו בעולם בו האנושות זה עתה נמחקה", אומר גר, "הכמיהה שלו למגע או תקשורת לא באה לידי ביטוי במפורש כתולדה של רגש אנושי - אלא כצורך בסיסי שהוגדר עבורו מראש, לצרוך ולהחליף מידע. אך ככל שהמסע מתקדם אנו מבינים שקיימת בו הכמיהה הזו. החיפוש שלו מתמקד בשאריות הסינתטיות שהותירה אחריה האנושות - שהתעוררו לחיים בדיוק כמוהו".
הסרט "GOQC" מוצג בימים אלה כחלק ממסגרת "אמנות בצומת" של פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-32 ומשתתף בתחרות לעבודות וידאו וקולנוע ניסיוני. גר בן ה-29, יליד ראשון לציון ובוגר בית הספר בצלאל, מאתגר כאן את נקודת המבט שלנו, בני האנוש במציאות סביבנו. עם זאת, לטענתו הוא מוצא הלימה בין החוויה האנושית שלו לזו המגששת של המחשב. "באופן לא מפתיע, יש הרבה קווי דמיון בין הדמות לביני, ואולי בין כולנו בעצם - הפחד למצוא את עצמי לבד לגמרי יום אחד", הוא אומר.
"תמיד מקננת בי המחשבה כיצד הייתי מסתדר לאחר אפוקליפסה ומכאן בעצם צמח הרעיון, והוא הביא איתו שאלות על מהי בעצם מטרת העל של האנושות. אני חושב שניכר בסרט שהייתי רוצה מאוד שהאנושות בכלל תגדיר עצמה כ'אנושות', כמו המספר, ולא תבזבז זמן על חלוקה ללאומים ודתות למשל. הייתי מצפה שהיא תתייחס אל עצמה - שוב כמו המספר - כהתהוות אינטליגנטית שמנסה להבין את היקום סביבה ולהפיק ממנו תועלת".
למרות שברור מלכתחילה כי אין מדובר באחד מאותם שוברי קופות המדמים את שיתרחש בעולמנו אחרי האפוקליפסה, אי אפשר להתחמק מהתחושה שגר מושפע מאלמנטים רבים בז'אנר המדע הבדיוני, ובעיקר ליחס בין אדם למכונה לסביבה. הוא אינו מתכחש לכך: "אני נורא נמשך למדע בדיוני ולאסקייפיזם בכלל, בעיקר כשהוא אומר עלינו משהו ויש לו אחיזה במציאות ולא סתם גבבה של אפקטים מיוחדים - כלומר, יותר לארס פון טרייר מאשר ג'יימס קמרון".
בכל הנוגע לעשייה קולנועית מקומית, ז'אנר המדע בדיוני אינו שכיח עדיין במחוזותנו - ואפשר להבין זאת בהתחשב בכך שהפקות מעין אלה שבוראות עולם, דורשות בדרך כלל תקציבים משמעותיים שאין בידם של היוצרים. אולם פתרונות יצירתיים שונים ומשונים, על הסט או בחדר העריכה עם ערכת אפטר אפקטס, הופכים את המשימה ליותר אפשרית. בקרוב נראה על מסכנו סרט מדע בדיוני חדש בשם "אני לא מאמין, אני רובוט" של טל גולדברג וגל זלזניאק עתיר האפקטים הממוחשבים. במקרה של יהב גר, העבודה היא יותר בשטח עם אובייקטים אמיתיים - לא פעם פריטי אשפה.
"האתגר הכי גדול היה להסתובב לבד באוטו עמוס זבל בין לוקיישנים מרוחקים", נזכר גר במסעותיו עם חפצים שונים ומשונים שנוכחים כדמויות בעולם שיצר נטול בני האנוש. הוא מספר על אתגר נוסף שעמד בפניו, דווקא אחרי השלמת הסרט. "היה לי קשה להיפטר משיר שנראה לי מושלם לסרט, כשהוגש כפרויקט גמר, בגלל זכויות יוצרים", הוא מודה, "בסופו של דבר השתמשתי בשיר שכתב והלחין חבר בשם ייטב מלכה, וכשערכתי אותו פנימה הוא הרגיש מושלם יותר - אולי בעיקר בגלל העובדה שהוא שר אותו בג'יבריש נורא אמין שלרגעים קצרים נחשף, וזו בדיוק השפה בה הסרט מדבר".
לצד הרצון לספר את סיפורו של המחשב הבדיוני GOQC הדובר לכל אורך הסרט, גר מדבר גם על המוטיבציה האמנותית הבוחנת לעומק את העולם שלנו ובו בעת גם את היצירה עצמה. "המשפט הכי קלישאתי שמהדהד לי בראש מאז התחלתי את לימודי בבצלאל הוא 'לחקור גבולות', אבל זה באמת מעניין אותי וזה מה שניסיתי לעשות בסרט הזה - לשחק על הגבול שבין זא'נרים ושפות", הוא מסביר.
"הנרטיב בסרט אמנם הולך עם עצמו עד הסוף כמדע בדיוני, והטקסט לוקח את עצמו ברצינות, אבל ברמה הוויזואלית, למשל, יש לנו שתי בחירות: ללכת עם הטקסט או להבין שמה שאנחנו רואים כרגע הוא פריים מתוך העולם המתפקד שאנחנו מכירים סביבנו. פשוט במקרה הוא נראה כמו הפוסט אפוקליפסה הבדיונית. אני משתדל להשאיר את זה נורא ברור לאורך הסרט, וזה מה שיוצר בו אולי מעט הומור".
עכשיו כיוצר עצמאי בעולם האמיתי, מה אתה מתכנן להמשך הדרך?
"זה היה ניסיון נורא מעניין עבורי, להתבטא דרך נופים דוממים וחפצים מואנשים, אבל אני מקווה שהסרט הבא שלי יכלול אנשים אמיתיים עם סיפורים קצת יותר אמיתיים. זה תמיד יותר מעניין".
יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com
