"אם לא נייצר מדיניות שמפחיתה את הפליטות - אנחנו לא נפעל בצורה תקינה"
על-פי דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה פליטת גזי החממה בישראל תגדל ב-15 השנים הבאות. מחר יציג המשרד להגנת הסביבה את ההמלצות להפחתת הפליטות, אך בארגונים הירוקים אומרים שזה לא מספיק
בעולם מודעים לסכנה ופועלים למנוע החמרה, אבל בישראל יש כנראה (בינתיים) סדר עדיפויות אחר: מחר (יום ג') יכריז המשרד להגנת הסביבה על המלצתיו ליעדי הפחתת פליטות גזי החממה של מדינת ישראל. ההמלצות גובשו במהלך עבודת ועדה בין משרדית לגיבוש יעד לאומי ואסטרטגיה להפחתת הפליטות של ישראל.
אבל לא בטוח שכדאי לשמוח עדיין. לפי דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה, אם נמשיך במצבנו כיום - לא נשקיע באנרגיות מתחדשות, נמשיך לזהם ולשדר עסקים כרגיל - עד שנת 2020 שיעור פליטת גזי החממה בישראל צפוי לעלות ב-25% לעומת שנת 2012. עד שנת 2030 שיעור הפליטות יהיה גבוה ב-50% מזה של לפני שלוש שנים.
ועוד עולה מהנתונים כי גם בפליטות גזי החממה לנפש צפויה עלייה, אם כי מתונה יותר, אך בכל זאת מדאיגה. מ-2012 ועד 2030 צפויות הפליטות לנפש לעלות בכ-24%.
ביולי 2014 חיבר ד"ר גיל פרואקטור מאגף איכות אוויר ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה דו"ח על אודות הטיפול של המדינה בנושא. לפי תחשיב שצורף לדו"ח, ועדת שני (ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר שפעלה לפני כמה שנים), התועלת שאמורה לצמוח למשק מיישום ההחלטה להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה לעמוד ביעד עליו הצהיר הנשיא לשעבר שמעון פרס בקופנהגן, היא 34 מיליארד שקל עד שנת 2020. מדובר בסכומי עתק. התקציב שייעדה הממשלה לתוכנית הייתה 2.2 מיליארד שקל. אך האופטימיות הייתה מוקדמת. בחודש מאי 2013, במסגרת החלטות הממשלה על קיצוצי התקציב, הוחלט להקפיא את יישום התוכנית ב- 3 שנים ולהמשיכה רק בשנים 2016-2023.
בעקבות החלטת נציגי 195 מדינות החברות באמנת האקלים של האו"ם כי כל מדינה תפעל ותתחייב על יעד לצמצום פליטת גזי החממה שלה, עד לוועידת האקלים הבינלאומית שתתקיים בפריז השנה, גיבשו בוועדה המלצות.
על בסיס עבודה זו יינתנו המלצות שיוגשו לממשלה שתכריע על יעד ההפחתה עליו תתחייב מדינת ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם.
ישראל תהיה כפופה למנגנוני פיקוח בינלאומיים, בהתאם להתחייבות שלה. יש לציין כי ההמלצות שיוצגו מחר לאו דווקא יהיו אלה שיוצגו בפריז בעוד כמה חודשים. בוועידת האקלים בקופנהגן ב- 2009 הצהיר הנשיא לשעבר פרס כי ישראל תציב לעצמה יעד הפחתה של 20 אחוז ב- 2020 ביחס לתרחיש ה"עסקים כרגיל". בשנת 2008 קבעה הממשלה יעד של 20% התייעלות אנרגטית בצריכת החשמל עד 2020. אבל לפי הנתונים כיום ישראל לא תצליח לעמוד ביעדים. הפער קיים למרות גילוי הגז הטבעי והגדלת השימוש בו.
"לא פועלים בצורה תקינה"
"אם לא נייצר מדיניות שמפחיתה את הפליטות, הפליטות לנפש לא יירדו. ואז בהשוואה למדינות המפותחות אנחנו לא פועלים בצורה תקינה", אומרת שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות ורישוי במשרד להגנת הסביבה. "העבודה שתוצג עושה השוואה של נתונים מקרו כלכליים ומתווה כיוון אליו מדינת ישראל צריכה ללכת. אם אנחנו מדינה ב-OECD, אנחנו צריכים לנהוג כך. התוכנית שנציג תראה שזה אפשרי וגם יביא לחיסכון עלויות".
לפי הדו"ח של ד"ר פרואקטור, כדי לעמוד ביעד ההפחתה לשנת 2020 נדרש תקציב המוערך של 550 מיליון שקל. "אנחנו נציג את הפוטנציאל, מה הכיוון של מדינת ישראל צריך להיות. אנחנו מתכוונים לדחוף ליעד מאוד שאפתני. נתחיל לעבוד על הצעת מחליטים כי בספטמבר אנחנו צריכים להגיש את המחויבות לאו"ם, אחרי החלטת ממשלה ששמה את היעדים שמדינת ישראל תתחייב", אמרה נזר.
היא הוסיפה: "ברור לנו שצריך אמצעים. בחלק מהדברים אנחנו רואים עין בעין עם האוצר. בחלק לא. ברוב הפרוייקטים של התייעלות אנרגטית זה זמן החזר השקעות של שנתיים עד ארבע. אלה פרוייקטים שאם אנחנו לא עושים אותם אנחנו פשוט... זה כסף שעל העצים שאנחנולא קוטפים".
עוד ציינה כי הדבר יכול לסייע לתדמית של ישראל, המדשדשת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מתפתחות. "זה על סדר היום הלאומי. בארה"ב הוא היה אחד מארבעת הנושאים העיקריים בקמפיין הבחירות של אובמה", הוסיפה נזר.
"בסין כבר הבינו - בישראל לא"
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, לא אוהב את המספרים האלה ולא צופה שינוי דרמטי, כיוון שמדינת ישראל לא הכריזה על השקעה כספית בנושא. "הגידול באוכלוסייה שלנו גבוה יותר מזה שבאירופה, אבל הפליטות לנפש הן גבוהות. אלא שבכל מדינה המספרים האלה הפוכים. הדבר שמפריד בין ישראל לבין נתונים דומים הוא כעשרה מיליארד שקלים, שיושקעו בהתייעלות אנרגטית, תחבורה ציבורית, בנייה ירוקה, הסדרת תחום הפסולת ועוד".
ירושלמי אמר כי הממשלה לא רוצה להשקיע אפילו שקל אחד בתוכנית לצמצום פליטת גזי החממה. "עם זה ישראל חושבת להגיע לפריז?" הוא תהה. "מגוחך זו מחמאה. עצוב זו מילה יותר מדוייקת. אין לנו את כל הזמן שבעולם. בסין, הודו, וקוסטה ריקה כל המדינות מתחרות מי מציב יעדים מתקדמים יותר להפחתה מהשנייה. וישראל, בינתיים, מציגה בדיוק את היעד ההפוך. אני לא רואה שמישהו שם הון פוליטי על האקלים. וזה חבל. כי על כל שקל שנשקיע בכך נראה החזר של כ- 15. זה טוב למשק, תעשייה ולבריאות. וזה מפתח ומקדם טכנולוגיות ישראליות כחול לבן וזה גם טובה לייצוא. וגם לסביבה וכדור הארץ. אבל זה בקטנה. וזה טוב לתדמית העולמית של ישראל. נכון להיום ישראל עובדת הפוך מהעולם".
גם חברים בוועדה הבינמשרדית שותפים לדברי הביקורת. יעל כהן פראן, מנכ"לית הפורום הישראלי, לאנרגיה וחברה בוועדה, אמרה כי "יש הרבה ויכוחים פנימיים בין גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, על כמה ישראל ויכולה וצריכה להתאמץ (להפחתת פליטת גזי החממה)".
לדבריה, בישראל מתרצים את העליה בפליטת גזי החממה בגידול הטבעי של האוכלוסייה ובצמיחה. "המנטרות הן שאנחנו בצמיחה ויש גידול באוכלוסייה. משתמשים בזה כדי למצוא את התירוצים למה לא לפעול. יש חוסר הבנה בקרב גורמים רבים, גם באוצר ובמועצה לכלכלה, על חשיבות ההתייעלות האנרגטית".
כהן-פראן סבורה כי על המדינה לעודד את המחקר והפיתוח בנושא על מנת להוביל לצמיחה כלכלית. "הבעיה היא שעדיין יש במשרדי הממשלה השונים תפיסות כלכליות לא רלוונטיות ותפיסות מיושנות", היא אמרה.
למרות שמחר יוצגו המלצות הוועדה, הרי שאין תקציב באופק. אם לא די בכך, היעדים של ישראל, לפי הארגונים הירוקים, הם קטנים מאלה של מדינות אחרות. בנייר העמדה של "אדם טבע ודין"
נכתב כי "בעוד שמדינות מפותחות בעולם מציבות יעדי הפחתה מוחלטים ביחס לפליטות בשנת בסיס, קבעה ישראל בעבר (רק לאחר וועידת קופנהגן בשנת 2009 ולאחר שלא הייתה לה ברירה) יעדים יחסיים רק במונחים של צמצום הגידול ביחס לתרחיש הגידול של 'עסקים כרגיל'".
"היעדים שיציגו ממשיכים את המגמה של התנערות המדינה מהחובה להתמודד מול ההתחממות הגלובאלית וכעת היא מבקשת להתאים את יעדי שנת 2030 לאלה של 2020", אומרים ב"אדם טבע ודין". "ש צורך להגדיל את התקצוב הדרוש בין השנים 2016-2020 ואת קצב יישום התוכנית לצורך עמידה ביעדים המקוריים עוד בשנת 2020 , ולהכין תוכנית המשך עם יעדים משמעותיים לשנים 2025-2030 . תוכנית זו צריכה להיות חלק מחזון ארוך טווח לפיתוח משק אנרגיה בר קיימא, לגמילה משימוש בדלקים פוסיליים ולהפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה".
לפנייה לכתב/ת 
