"הפחתת גזי החממה תחסוך 125 מיליארד ש'"

על מדינת ישראל להתאים עצמה למדינות ה-OECD אליהן היא משתייכת, ולהפחית כ-30% מפליטות גזי החממה הצפויות ב-2030 - בין 30-34 מיליון טון גזי חממה עד שנת 2030. כך עולה מהמלצת המשרד להגנת הסביבה לגיבוש יעד לאומי לפחתת פליטות גזי החממה, שפורסמו היום (ג').

אימוץ יעד זה יוביל לרמת פליטות של בין 6.9-7.4 מיליון טון לנפש, בדומה למדינות המתועשות בעולם. התועלת הכלכלית המצטברת למשק, כתוצאה מיישום המלצות התכנית ועמידה ביעדי ההפחתה, מוערכת בכ-125 מילארד שקל עד שנת 2030 בעיקר כתוצאה מהפחתת הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר ומחיסכון בדלקים וחשמל.

הצעדים המרכזיים

הוועדה ממליצה לנקוט במספר צעדים מרכזיים:

- התייעלות אנרגטית: העבודה מראה את הכלכליות ופוטנציאל ההפחתה בסקטור המסחרי, הציבורי והביתי, דרך שינוי מערכות המיזוג והתאורה. כמו כן מראה העבודה את פוטנציאל החסכון המשמעותי בתעשייה דרך שינוי תפיסת ניהול האנרגיה וייצור מקומי של חשמל וחום. לפי הוועדה, ניתן להפחית בממוצע כ-18% בצריכת החשמל בישראל שתוביל לחיסכון של מיליארדים ועשויה להביא לכך שלא יהיה צורך בהקמה של תחנת כח חדשה.

- ייצור חשמל: העבודה מדגישה את ההפחתות המשמעותיות ואת הכדאיות הכלכלית הנובעת ממעבר לשימוש בגז טבעי לעומת שימוש בדלקים מזהמים כמו פחם וסולר, בייצור החשמל. תיעדוף לגז במקום התעדוף לפחם יוביל להפחתה משמעותית בפליטות גזי החממה והזיהום.

להפחית שימוש בדלקים מזהמים(צילום: רועי עידן)

- אנרגיות מתחדשות: הגדלת היחסשל האנרגיות המתחדשות בתמהיל ייצור החשמל העתידי לכ-22%בשנת 2030, יוביל להפחתה של כ-20% מסך ההפחתה הנדרשת של גזי חממה, יגביר את הביטחון האנרגטי ארוך הטווח ואת מגוון מקורות ייצור החשמל.

- תחבורה ציבורית: יישום תוכנית הפיתוח של התחבורה הציבורית לטווח הבינוני והארוך עד 2030, תוביל להעברת 25% מהתחבורה הפרטית למערכות הסעת המונים, המבוססת על אוטובסים, רכבות כבדות ורכבות קלות. לפי הוועדה, המעבר לשימוש בגז דחוס ברכבי דיזל כבדים ובעיקר במשאיות ואוטובוסים, הוא בר ביצוע מבחינה כלכלית, והוא יביא לתועלות רבות להפחתת רמות זיהום האוויר והגודש במרכזי הערים.

השר גבאי: נמנף את היתרונות של ישראל

לפי הוועדה, אמצעי המדיניות העיקריים בהם יש לנקוט על מנת להגיע אל היעד כוללים תיעדוף גז טבעי על פני פחם בייצור חשמל; הקמת קרן לאומית להתייעלות אנרגטית, אשר תאפשר מימון ותמיכה בהתייעלות אנרגטית; ויצירת תמריץ כלכלי ליצרני החשמל להשקיע בחיסכון בחשמל. אמצעים נוספים: אימוץ בפועל של תקן לבנייה ירוקה בבנייה חדשה בכל הרשויות בארץ ופיתוח מערך התחבורה הציבורית.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי(צילום: דוברות הכנסת)

המלצת המשרד גובשה על בסיס עבודת הוועדה הבין-משרדית, שבחנה באופן מקיף את פוטנציאל ההפחתה בצריכת האנרגיה ובפליטות גזי החממה של ישראל לשנת 2030 בסקטורים השונים כגון ייצור חשמל, תעשייה, תחבורה, מבני מסחר ומגורים, פסולת וחקלאות.

בחודשים האחרונים ערכה הוועדה ניתוח טכני וכלכלי לפוטנציאל ההפחתה בצריכת האנרגיה ובפליטות גזי החממה יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטים ורשויות שונות. בסיכום הניתוח גיבשו חברי הוועדה תרחיש ריאלי כלכלי לישראל לשנת 2030 הכולל יעד להפחתת גזי חממה ואסטרטגיה למימוש היעד.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר: " לישראל יש כל התנאים הנדרשים להובלת מדיניות אקלים מתקדמת: יש לנו גז, שמש, מימון ומוח שיודע למצוא פתרונות – את כל היתרונות האלה התוכנית שלנו תמנף ליצירת מנוע צמיחה למשק והטכנולוגיות שנפתח כאן יתנו פתרונות להתמודדות העולמית עם משבר האקלים".

מנכ"ל מגמה ירוקה, מור גלבוע, אמר: "בעוד שמדינות העולם מחזקות את המחויבות שלהן בהתמודדות עם משבר האקלים, צמצום מקורות האנרגיה המזהמת שלהן והפחתת פליטות גזי החממה, המצב בישראל מדאיג מאוד ורחוק מלהשביע רצון. עדיין לא ברור מה יהיה חלקה של ישראל בהתמודדות עם הסוגיה הבוערת הזאת. אנו מצפים מהמשרד להגנת הסביבה להקשיח את עמדותיו מול משרד האוצר ולדאוג לכך שנושאים אלו יקבלו את התעדוף המתאים בתקציב המדינה. לא מדובר כאן במותרות, אלא בהתמודדות עם משבר שהשלכותיו הגלובליות כבר לא מוטלות בספק ושהתמודדות מושכלת איתו תוכל לחסוך לנו כסף רב ולחזק את החוסן הכלכלי, הסביבתי והחברתי שלנו ושל הדורות הבאים".