אחרי ההסכם: ידה של איראן על העליונה
מבחנו של הסכם הגרעין בין איראן למעצמות הוא כמובן ביישומו ולאו דווקא במשמעות הישירה של סעיפיו. בחינה ראשונית של ההסכם שהתגבש מעידה שבמבחן המנצחים והמפסידים ידה של איראן הייתה על העליונה וישראל צריכה להיערך לכך
ההסכם ההיסטורי בין הרפובליקה האיסלאמית של איראן לבין המעצמות עומד בבסיסה של מציאות גיאו-פוליטית חדשה במזרח התיכון. על פרטיו של ההסכם ניתן לומר רבות, אך כדאי לקחת בחשבון שמבחנו של ההסכם הוא כמובן ביישומו ולאו דווקא במשמעות הישירה של סעיפיו. למותר להניח, כי חלקים מההסכם נוסחו בעמימות יתרה שמותירה מרחב פרשנות לשני הצדדים, מה שיהווה מקור לסכסוכים ומחלוקות עתידיות. קשה להניח שהאמירות החד-משמעיות של נשיא ארצות הברית ברק אובמה כי "דרכה של איראן לנשק גרעיני נסגרה" או כי "העסקה לא בנויה על אמון, אלא על פיקוח", יעמדו במבחן הזמן.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק ynet חדשות בעולם
מכל מקום, בחינה ראשונית של ההסכם שהתגבש מעידה שבמבחן המנצחים והמפסידים ידה של איראן הייתה על העליונה. ההסכם מחזק ומעצים את איראן ברמות שונות. הסרת הסנקציות תסלול את הדרך לפריצה כלכלית ולפעילות מוגברת של שווקי אירופה ואיראן. זאת, בנוסף להפשרתם של נכסים מוקפאים (בסך של כ-150 מיליארד דולר), עשויים לחלץ קרוב לוודאי את איראן מתהום הנשייה הכלכלי שהותיר אחריו הנשיא הקודם מחמוד אחמדינג’אד.
ההסכם בגדר "פוליסת ביטוח" לאיראנים
מבית, מבצר ההסכם את מעמדם של כוהני הדת השולטים באיראן בצוותא עם מפקדי משמרות המהפכה. הם הגיעו זה מכבר למסקנה כי הפיכתה של איראן למדינת סף-גרעינית היא ערובה לביטחון המשטר ולהישרדותו. מנהיגיה של איראן ראו בשנים האחרונות כיצד הופכות מדינות כמו לוב וסוריה למרמס, לאחר ששליטיהן ויתרו או נאלצו לוותר על התשתית הגרעינית שהחלו להקים. ההסכם משמש איפוא "פוליסת ביטוח" חשובה ויקרת ערך עבור פרנסיה של איראן.
מבחינה פוליטית יתחזק מעמדה של האליטה השלטת באיראן, שכן היא תפנה עתה חלק ממשאביה לרווחת הציבור, תציג עצמה כ"נאה דורש נאה מקיים", אך תמשיך במלאכת הדיכוי ורמיסת זכויות האדם. טענות מצד קהילות המערב נגד עריצותו של משטר האייתוללות יפחתו, שכן ההסכם עצמו מכשיר את איראן כשחקן לגיטימי בקהילת העמים. "אביב איראני", גם אם הסיכויים לפריצתו לא היו גדולים, נראה רחוק מאי פעם.
ההסכם מעצים את מעמדה של איראן בגיאו-פוליטיקה האזורית. עם נכסים כלכליים משופרים ולגיטימציה רחבה מהקהילה הבינלאומית, איראן תמשיך לחזק את ה"קליינטים" השונים הסרים למרותה במזרח התיכון – בשאר אסד, חיזבאללה, החות'ים בתימן ואחרים – וללבות את אש הקונפליקט במזרח התיכון.
מפלס החרדה של מדינות ערביות סוניות, במיוחד סעודיה, יעלה בהתמדה. מדינות אלה רואות בעיניים כלות את חבירתה של ארה"ב לאיראן ואת הפיכתה של איראן למדינת סף גרעינית. כדי שלא להיוותר מאחור, הן יחלו, קרוב לוודאי, לפתח יכולות משל עצמן וליצור, אגב כך, מרוץ חימוש מזרח תיכוני.
מבחנו האמיתי של ההסכם, הוא בעיקר בשאלה אם יש בו כדי לייצב מערכים במזרח התיכון ולשכך מטעני מתח. התקווה האמריקנית כי בעקבות ההסכם תהפוך איראן לכוח מאזן במזרח התיכון ותסייע במלחמה נגד דאעש תטבע במצולת הפחדים הקמאיים הניצבים בבסיס הסכסוכים במזרח התיכון שהסכם זה יחריף אותם.
באשר לישראל, מן הראוי שתניח מאחור את משחק הסרק הפוליטי בדבר ה"אשמים" מטעם ישראל בהסכם זה ותיערך למזרח תיכון אחר שבו איראן היא שחקן דומיננטי.
פרופ' עוזי רבי הוא ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
