תרגיעו: אפשר לחיות עם הסכם הגרעין
איראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני. הפעילות בכורים תיפסק, ומעל הכול מרחפת האפשרות שהסנקציות שהם שונאים כל כך יחזרו. אל תיתנו לחיוכים להטעות, מדובר בגלולה מרה מאוד לאיראן. אז למה בישראל קופצים?
אם מישהו חושב שאיראן לא תעמוד בהסכם הגרעין שנחתם בווינה (שהרי הם שקרנים מוכחים ונתפסו כבר בעבר, לא?) רצוי שיפסיק לקרוא כבר עכשיו. אני סבור שההסכם שנחתם עדיף על המצב הקיים, משום שהוא מעכב לפחות ב-15 שנה את היכולת של איראן לפתח פצצה גרעינית, ובעצם מעקר את כל התוכנית שלה. לא מאמינים? תסתכלו על העובדות.
רשימת המלאי של האיראנים כוללת על פי הידוע כ-20 אלף סרכזות בשני אתרים מרכזיים (נתז ופורדו). רובן הן מהסוג הישן (IR-1) והשאר מהסוג החדש יותר (IR-2) שיעילותו גדולה פי שלושה. הם מחזיקים בידיהם עשרה טון של אורניום מועשר בדרגה נמוכה של 3.5%, שאותם צברו בעשור האחרון, ומהם אפשר להפיק כעשר פצצות אטום שמבוססות על מבוססות על אורניום מעשר ברמה גבוהה (90%). למעשה, אם איראן הייתה רוצה היא יכולה הייתה לערוך ניסוי גרעיני כבר היום.
על הנייר יש לאיראן יכולת לייצור פצצות גרעיניות שתלך ותגדל בקצב של כמה פצצות כל שנה. בשנים האחרונות ניסתה ישראל לשנות את המצב תוך השקעת משאבים גלויים וסמויים, אך העיכוב שנוצר אינו רב. גם אופציה צבאית לא הייתה משנה את התמונה לחלוטין, אלא מעכבת את תוכנית הגרעין האיראני לכל היותר בשנתיים.
אז מה נשתנה? ההסכם שנחתם בין המעצמות לאיראן מעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ב-15 שנה לפחות ואף יותר. הוא נכתב על ידי מומחים לנושאי הגרעין וחוסם את דרכה של איראן לנשק גרעיני בכל דרך שמוכרת לי או במסלול אפשרי שידוע לי. האיראנים אולי צוהלים, אולם הם בלעו גלולה מרה הרבה יותר ממה שהם מודים.
העמקה בפרטי ההסכם מספרת את כל הסיפור: איראן מתחייבת לא להשיג נשק גרעיני בכל צורה שהיא, ואינה יכולה להעשיר אורניום מעל הדרגה הנמוכה ביותר (3.67%). למעט 300 ק"ג של אורניום מועשר, שלא מספיקים אפילו לייצור של חצי פצצה, כל מלאי האורניום ייצא מתחום המדינה. בנוסף, מספר הסרכזות להעשרת אורניום ירד ל-5,060 בלבד (בנתז) וכולן יהיו מהסוג הישן והלא יעיל.
גם במתקניה הנוכחיים תידרש איראן לשינוי: המתקן הממוגן בפורדו, הקבור בתוך הר, לא יעסוק בהפרדת אורניום בכלל; הכור באראק - שממנו חששתי יותר מכול כיוון שבו אפשר היה לייצר פצצות פלוטוניום שאפשר לשים על טיל - יתוכנן מחדש כך שאי-אפשר יהיה לייצר בו פלוטוניום באיכות צבאית. גם מהכורים האחרים איראן לא תנסה להפיק פלוטוניום ולא תבנה מפעל הפרדה לצורך זה.
מעל הכול, המעצמות מנופפות בשוט הסנקציות ולכן כל סעיף בהסכם כפוף לפיקוח הדוק של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית וזקוק לאישורה כל שנה. במילים פשוטות: הפרה של החוזה תגרור הטלת סנקציות מחדש על איראן, כך שתמוהה לי ההתנגדות שמעורר ההסכם הזה, גם בחוגים לא קיצוניים בנוף הפוליטי שלנו.
נראה לי שכולם קפצו לדום מתוח עוד לפני שעיינו בפרטי ההסכם, אולי על סמך ניסיון העבר שבו הפרו האיראנים הסכמים. האם באמת הם יפרו את ההסכם רגע אחרי שחתמו עליו, כדי לחזור למשטר הסנקציות שהם כל כך אוהבים? כך נמסר לי, ממקורות זרים כמובן, ללא קשר למה שנכתב.
* הכותב הוא פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ושימש כמדען בכור בדימונה
לפנייה לכתב/ת 
