השופטים קבעו: זיכוי מלא מאונס. המדינה: לא לפרסם ביקורת על המתלוננת והמשטרה

במשך שנתיים נאבק י' על חפותו, אחרי שהואשם באונס, מעשה סדום והדחה בחקירה בעקבות תלונתה של עמיתה לעבודה. הוא ישב במעצר 30 יום, סביבתו הקרובה ראתה בו אנס, שמו הטוב נפגע ועולמו חרב עליו. כעת, אחרי שזוכה באופן מוחלט על ידי שלושה שופטים, ל-ynet נודע כי הפרקליטות מתנגדת לפרסום את תוכן הכרעת הדין - ובעצם מונעת ממנו לנקות את שמו, להראות כי הוא נקי כפיים וכי המתלוננת פעלה מתוך "מניע" נסתר שאף הוא אסור לפרסום.

התיק המדובר התנהל במשך שנתיים בדלתיים סגורות. את המתלוננת הכיר י' במסגרת עבודתו ולהם מכרים משותפים. אחרי סיטואציה אינטימית ביניהם הוא מצא עצמו מואשם באונס. למרות הכחשותיו, נוהלה חקירה ובסיומה הגישה נגדו הפרקליטות כתב אישום. אחרי דיונים רבים החליט הרכב של שלושה שופטים לזכות את הנאשם באופן מלא ומוחלט, קיבל את גרסתו, וקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח את טענת האונס.

הביקורת נשארה בדלתיים סגורות. ארכיון(צילום: ירון ברנר)

בפרקליטות בחרו שלא לערער על הזיכוי המוחלט. פרקליטו של הנאשם, עו"ד מיקי חובה, ביקש לפרסם את הכרעת הדין באופן מצונזר וללא פרטים מזהים, כפי שנוהגים לעשות בתיקי אונס, אך גילה להפתעתו כי המדינה מתנגדת. לכך התווספה גם התנגדותה של המתלוננת, שיוצגה על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע בצעד חריג כי ניתן לפרסם רק את דבר הזיכוי. דברי הביקורת על המשטרה, על ניהול המשפט מצד הפרקליטות ועל המתלוננת, שעל פי בית המשפט פעלה שלא בתום לב, נותרו חסויים. הדבר היחיד שכן הותר הוא עצם הזיכוי. "יש לתת אמון בגרסתו של הנאשם ולפיכך יש לזכותו זיכוי מוחלט מכל העבירות אשר יוחסו לו - אינוס, מעשה סדום והדחה בחקירה", נכתב בהחלטה, ללא שום הנמקה.

המהלך עורר תמיהה אצל עו"ד חובה, והוא ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. "מדובר באינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה לפרסם הכרעת דין כזו, וזאת על מנת שהציבור כולו ידע כי ידה של המשפט משגת גם כשמדובר במתלוננות שווא וגם בעבודת הקודש שביצע בית המשפט בזיכוי של אדם חף מפשע לאור תלונת שווא זדונית. במשך שנתיים התנוסס שמו של מרשי ומעליו הכותרת 'נאשם'. תקציר הכרעת הדין יביא לגילוי האמת מבלי לחשוף את המתלוננת, אולם היא והמדינה מעוניינות להשאיר את אות הקין על מצחו של מרשי". יש לציין שהמדינה אמורה הייתה להגיב עד אתמול לערעור, אולם אף שביקשה ארבע פעמים לדחות את הדיון, עד עתה לא הוגשה תגובתה.

ההחלטה לא לפרסם את ההכרעה מנוגדת למקרים קודמים. "זה מצב אבסורדי, בזמ שבתיקים שבהם ישנה הרשעה בעבירת מין המדינה מפרסמת ביוזמתה את הכרעת הדין כולה ולעתים אף יותר מזה, ללא פרטים מזהים של המתלוננות. בדיוק כפי שהיה בתיק קצב, שם פורסמה הכרעת הדין במלואה עם הסתרת שמות המתלוננות", אומר עו"ד חובה. "פורסמו אפילו פרוטוקולי הנאשם קצב מעדותו בפני בית המשפט, והכול אף על פי שהתיק שם כמו התיק הזה התנהל בדלתיים סגורות. כך היה בפרשת רמון, בפרשת חנן גולדבלט, ובפרשות רבות אחרות שבהן הורשע הנאשם בסופו של דבר. מדוע לא תפורסם הכרעת הדין כאשר מדובר בזיכויו של נאשם?".
 

"ההחלטה מאפשרת למתלוננת להמשיך במסע השיקום"

מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שייצג את המתלוננת, נמסר בתגובה: "אנחנו לא היינו אלה שביקשנו את החיסיון, ואין אנו חושבים שיש סיבה להתיר בדיעבד את פרסומו של תיק שנוהל בדלתיים סגורות. כך גם הפסיקה קובעת עד היום בהרבה מאוד הקשרים אחרים.

עו"ד מיקי חובה(צילום: שרון אלמוג)

"הסיבה לאיסור הפרסום המיוחד על פרטי עבירות מין נוגע לרגישות המיוחדת של תיקי עבירות המין, המתאפיינים במידע עדין ואינטימי במיוחד שחשיפתו עלולה להסב נזק רב למתלוננים ואף עשויה להרתיע נפגעות ונפגעים נוספים להתלונן, זאת בשל הקושי המיוחד בהגשת תלונה על עבירות מין והפחד הגדול מחשיפה במקרים אלו.

"לעניין זה חשוב להגיד כי אין המשמעות של זיכוי בתיקים בכלל, ובעבירות מין בפרט, כי המדובר בתלונת שווא אלא רק כי לא התקיימו המבחנים המיוחדים הנוגעים לרף ההוכחה הפלילי הגבוה במיוחד הנדרש לצורך הגשת כתב אישום או לחלופין להרשעה מעבר לכל ספק סביר.

"במקרה הנוכחי, בית המשפט שדן בתיק ומכיר את כל פרטי המקרה החליט שלא להיענות לבקשת הסנגור להתיר בדיעבד את הפרסום בתיק, שהתנהל בדלתיים סגורות, ולאחר שכל העדים העידו בידיעה שהתיק חסוי. החלטה זו היא החלטה חשובה המאזנת את האינטרסים השונים ואשר שמה לנגד עיניה את צורכי הנפגעת ומאפשר לה להמשיך במסע שיקום חייה הארוך שבו היא עסוקה עד עתה".

השופט לשעבר שלי טימן: הפרקליטות מחפה על מחדליה

השופט לשעבר שלי טימן הגדיר את המהלך ציד מכשפות. "זה פשוט נורא. יחידות הסיוע השיגו המון דברים כמו אי-פרסום שמה של המתלוננת, ואם לא די בכך אז מנסים לכסות על המחדלים?", הוא תוהה. "לא די בכך שאין מגישים נגדה אישום על תלונת שווא, שזה מה שמתבקש".

גם על הפרקליטות מעביר טימן ביקורת נוקבת. "הנימוקים של הפרקליטות אינם ענייניים ונוגדים את המגמה ההולכת וגוברת של חופש המידע לציבור. זה נראה כאילו הם רוצים לחפות על עצמם בתירוץ שחוזר על עצמו שוב", הוא אומר. "כאילו פרסום כזה עלול להרתיע מתלוננות אמיתיות או מתלונן אמיתי מפני הגשת תלונה למשטרה. אדם מזוכה אחרי שהייתה עליו תווית נוראית, הפרקליטות לא מערערת על הזיכוי ולא נותנים לו לפרסם? זה לא מקובל עליי".

ההחלטה הובילה להרמת גבה גם אצל שופט נוסף בדימוס שנדרש לסוגיה. "יש עניין ציבורי מהמעלה הראשונה לפרסם את הכרעת הדין, ועוד איך", הוא אומר. "אין מניעה עניינית לפרסם הכול פרט לשם המתלוננת. במקרה הזה זה נחוץ כדי לשדר למתלוננות שבית המשפט יודע להיות ענייני, ולא חלילה כדי להרתיע מתלוננות אחרות. יש כאן החלטה ללא הנמקה, זה בכלל צחוק".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "המדינה התנגדה לפרסום הכרעת הדין מטעמים משפטיים וזאת על פי הפסיקה המנחה והרווחת. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה והתיר את פרסום עצם הזיכוי המוחלט של הנאשם, שכן בכך אין פגיעה בזכויות הנאשם".