עובדי הכפייה ימשיכו לחכות: "מבקשים צדק לפני מותנו"
כ-2,000 ישראלים שעלו לארץ אחרי 1953 והיו במהלך מלחמת העולם השנייה עובדי כפייה ברומניה, אינם זכאים לפיצויים כמו ניצולי שואה. לבקשת השר כחלון, ועדת שרים דחתה את החקיקה, וחברי הכנסת דחו היום הצעת חוק פרטית של ח"כ לפיד בנושא. "שר האוצר מתעלם מאוכלוסייה שאין לה זמן לחכות". משרד האוצר: לפיד יכול היה לפתור את הבעיה כשהיה שר
"אנחנו מבקשים צדק מאוחר לפני מותנו", אומרת בייאוש סיסיליה גולדר, ניצולת שואה בת 80 שבשונה מניצולי שואה אחרים מעולם לא קיבלה גמלה קבועה. בשבועיים האחרונים דחתה ועדת השרים לחקיקה את הדיון בתיקון חוק ההטבות לניצולי השואה, שמטרתו לאפשר תגמולים לכ-2,000 ישראלים קשישים, בהם בעלה של סיסיליה, שנשלחו לעבודות כפייה ברומניה במלחמת העולם השנייה. הקואליציה הפילה היום (ד') הצעת חוק פרטית בנושא שהועלתה במליאת הכנסת, ברוב של 53 נגד 49.
סיסיליה ובעלה דודל בן ה-86 הם ילידי רומניה, שעלו לישראל בראשית שנות ה-90. במהלך מלחמת העולם השנייה הם נרדפו על ידי השלטון הפרו-נאצי, אולצו להסתתר ודודל נשלח לעבודות כפייה בהנחת מסילות ברזל לרכבות. "איבדנו בני משפחה וחברים, חיינו בלי אוכל ופעמים רבות בלי לראות אור יום", מספרת סיסיליה. לבני הזוג אין פנסיה והם מתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה בסך כ-5,000 שקל. "אנחנו לא מסכנים", מדגישה סיסיליה "אבל לא מבינים למה המדינה מתייחסת אלינו ככה, גם אנחנו היינו שם".
תיקון החקיקה שיזמו חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן ומיקי לוי, מתייחס לקבוצה מצומצמת, רובם יהודים ממוצא רומני, שבשנות המלחמה נרדפו ונשלחו לעבודות כפייה במחנות פתוחים. חברי הקבוצה עלו לישראל לאחר 1953 ובשל ליקויים מתמשכים בחוקי התגמולים ומדיניות ממשלתית, מעולם לא נחשבו כזכאים לקבלת תגמולים מצד המדינה, זאת בשונה מניצולי שואה אחרים, או כאלה שחוו רדיפות אבל עלו לפני 1953. יש לציין כי על רבים מהם, כמו בני הזוג גולדר, נאסרה העלייה באותם שנים.
עלותו של תיקון החקיקה נאמדת ב-60-50 מיליון שקל ואם הוא יתקבל בסופו של דבר חברי הקבוצה יהיו זכאים, לראשונה, לקצבה חודשית בסך 2,000-8,000 שקל, בהתאם למצבם הרפואי והסוציואקנומי. בתחילת השבוע דחתה ועדת שרים בשלושה שבועות, לבקשת של שר האוצר משה כחלון, את הדיון בתיקון החקיקה. אולם בשל פגרת הכנסת המתקרבת המשמעות היא שתיקון החוק נדחה בכמה חודשים לפחות. בתגובה לכך, העלתה סיעת יש עתיד את הצעת החוק כהצעה פרטית לקריאה טרומית במליאת הכנסת, אבל כאמור היא נדחתה.
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, אמר בדיון במליאה: "זה מעשה לא מוסרי לדחות את הדיון בחוק הזה. אין כאן מקום לפוליטיקה אין כאן מקום לענייני קואליציה ואופוזיציה. אלה ניצולי שואה שמתים כל יום. אם תדחו את החוק הזה אתם דנים חלק מהם למוות בעוני. תשאלו את עצמכם אם מבחינה ערכית אתם מסוגלים להרים יד ולהצביע נגד ההצעה הזו. יושבים פה אנשים בעלי מצפון שאני מלא הערכה אליהם, אלי אלאלוף ידידי, אלי בן דהן, אנשים שמצוקה של יהודים קרובה להם. אתם תצביעו נגד חוק שיאפשר לניצולי שואה לקבל את מה שמגיע להם?"
גורמים במשרדי הממשלה אמרו כי שר האוצר לשעבר היה יכול לקדם את תיקון החקיקה כאשר העביר את הרפורמה בטיפול בניצולים. לדברי אותם גורמים, "למרות פניות חוזרות ונשנות לפיד, בהיותו שר אוצר, בחר שלא לעשות צדק עם קבוצת ניצולי השואה הזו שקופחה במשך שנים".
לפני כשנה הושקה "התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה" שהוביל לפיד, בעלות של כמיליארד שקל. תיקון החקיקה לגבי "עובדי הכפייה" אכן לא נכלל בה, אבל בסביבתו של לפיד אומרים כי הצעת החוק קודמה על ידם והייתה אמורה להיכלל בתקציב 2015. עוד הוסיפו כי "הרפורמה הגדולה שלפיד העביר עסקה באוכלוסיות מוכרות שכבר הוכרו על ידי הגופים הממשלתיים כניצולי שואה, והרפורמה שיפרה את התנאים שלהם. עובדי הכפייה הם אוכלוסייה חדשה שנדרשה עבורה עבודת מטה שונה שגם בוצעה וקודמה עוד בתפקיד לפיד כשר האוצר".
ביקורת נוספת על הצעת החוק מתמקדת בכך שהיא לא פותרת את מצבם של מי שהיו ילדים באותם שנים. "בחלק ניכר מאותם מקרים מדובר בילדים צעירים שנאלצו להתלוות להוריהם, אולם עקב גילם הרך לא עבדו בעצמם", אומר יו"ר הוועדה לזכויות ניצולי שואה בלשכת עורכי הדין, עו"ד דוד ידיד.
"הצעת החוק תגרום לכך שחברי קבוצה זו, ששנות ילדותם עברו עליהם במחסור ובסבל שקשה לדמיין, לא יהיו זכאים לתגמולים". בלשכתו של לפיד אומרים כי "ההגדרות נבדקות ושבכל מקרה שבו תהיה בעיה בהגדרה כמובן שנפעל בנושא בוועדות, כדי שאף אחד לא ייפול בין הכיסאות".
יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, קולט אביטל, מתחה ביקורת על החלטת שר האוצר כחלון. "אין לי אלא להביע צער ואכזבה שאלה צעדיו הראשונים של השר כחלון בממשלה, אשר בוחר להתעלם מאוכלוסייה הזקוקה לסיוע ובוודאי אין לה זמן לחכות".
מלשכתו של שר האוצר כחלון נמסר בתגובה: "פיצוי עובדי הכפייה הובא בפני שר האוצר הקודם יאיר לפיד, בעת הדיונים על גיבוש התוכנית הלאומית למען ניצולי השואה ותקצובה במיליארד שקל. ההחלטה של שר האוצר הקודם הייתה שלא לפתוח את ההגדרות הקיימות לעניין ה'מעגל הראשון' ו'המעגל השני' של ניצולי השואה, זאת בהתאם להחלטות ועדת דורנר, אלא לטפל בעיוותים הקיימים בתוך אותן הגדרות. למעגל השני, ובכללם עובדי הכפייה, הוגדל המענק, ניתנו שירותי בריאות ורווחה וניתנה הנחה של 100% על תרופות".
לפנייה לכתב/ת 
