תקציב הביטחון ב-2014: מ-58 ל-72 מיליארד
הדו"חות הכספיים של המדינה שהוגשו לשר האוצר חושפים את התנודות שחלו אשתקד בתקציב הביטחון: לאחר שאושר תחילה סכום של 58 מיליארד שקל, הוציא המשרד סכום של 72 מיליארד שקל. תקציב משרד הבינוי זינק מ-3.7 מיליארד ל-10.6 מיליארד כולל, אולם נעשה שימוש רק במחציתו
מדי שנה, ובאחרונה מדי שנתיים, מאשרת הכנסת את תקציב המדינה ובמסגרתו את תקציבו השנתי של כל משרד ממשלתי. התקציב נועד לשקף את סדר העדיפויות של המדינה - שממנו נגזרת חלוקת המשאבים. אלא שתקציב המדינה הרשמי שונה מהותית מהתקציב בפועל. לאורך שנת הכספים מבצעת הממשלה שינויים רבים בתקציב, באישורה של ועדת הכספים של הכנסת. שינויים אלה יכולים להביא לכך שהיקף ההוצאות של משרד מסוים יהיה גדול בהרבה, או קטן בהרבה, ממה שהוקצב לו מלכתחילה.
שיאן הפנסיה במערכת הביטחון: 67,674 שקל
>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
הדו"חות הכספיים של המדינה - שהגישה היום (ד') החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לשר האוצר – שופכים אור על הפער בין התקציב המאושר לתקציב בפועל. מהדו"חות עולה כי בעוד שבמקור עמד תקציב הביטחון לשנת 2014 על סכום של 50.8 מיליארד שקל, ועוד כ-8 מיליארד שקל של הוצאה המותנית בהכנסות (בעיקר, הכנסות ממכירת מערכות נשק למדינות זרות), הוציא המשרד סכום של 72.7 מיליארד שקל.
במהלך השנה קיבל משרד ביטחון תוספות בהיקף של קרוב ל-18 מיליארד שקל, שהעמידו את תקציבו על סכום של 76.9 מיליארד שקל (כולל הוצא המותנית בהכנסה). בפועל, כאמור, הוציאו במשרד 72.7 מיליארד שקל. 94% מהתקציב. חלק ניכר מההוצאות, כ-55.6 מיליארד שקל, מיוחס לעסקאות שונות עם ספקים, בעיקר עסקאות לרכישת מערכות נשק, כאשר 19.7 מיליארד שקל מיוחסים לעסקאות מסווגות.
כמו כן השקיעו במשרד הביטחון כסף רב בפרויקטי בינוי ותשתית, לרבות בניית בסיסי צה"ל החדשים בנגב. בנוסף רכש משרד הביטחון דלק סילוני למטוסים במיליארד שקל, בנזין וסולר לכלי רכב בחצי מיליארד שקל, השקיע 581 מיליון שקל בכיפת ברזל והוציא 700 מיליון שקל על שכירת רכבים.
תקציב משרד התחבורה התכווץ ב-8%
לעומת התנודות הרבות בתקציב הביטחון, התקציבים של המשרדים הגדולים האחרים היו יציבים למדי בשנה שעברה. תקציב החינוך עמד במקור על סכום של 50 מיליארד שקל שגדל במהלך השנה ל-51.3 מיליארד, והסתכם ב-54.3 כולל הוצאה המותנית בהכנסה. המשרד ביצע 100% מתקציבו אף שפעולות מסוימות שבתחום אחריותו לא בוצעו במלואן במהלך שנת 2014 וביצוען נדחה לשנה זו.במסגרת התקציב קיבלו במשרד החינוך סכום של 74.7 מיליון שקל עבור הענקת שירותי רווחה אישיים בבתי ספר והוציאו 29.7 מיליון שקל בלבד. את יתרת הסכום צפויים להוציא בשנת 2015. בדו"חות מוסבר כי הביצוע לא התאפשר בגלל ש"משרד החינוך אחראי על ביצוע ההתקשרויות ומשרד הרווחה אחראי על התקצוב וביצועו".
תקציב הבריאות עמד במקור על סכום של 23.9 מיליארד, שגדל ל-27.3 מיליארד והסתכם שב-30 מיליארד שקל כולל הוצאה המותנית בהכנסה. המשרד ביצע 100% מתקציבו. גם כאן קיימות פעולות שביצוען התעכב ונדחה לשנה זו, כמו הצטיידות במכשור רפואי. המשרד קיבל 27.4 מיליון שקל לפעילות זו והוציא 12 מיליון שקל בלבד בשנת 2014. בדו"ח מוסבר כי העיכוב בביצוע נובע "ממשך הזמן הנדרש להתאמת התשתיות בבתי החולים בפריפריה למכשירים רפואיים".
תקציב התחבורה דווקא קטן לעומת הסכום המקורי שהוקצב למשרד זה בתקציב המדינה. במקור עמד תקציב התחבורה על סכום של 17.7 מיליארד שקל, אך מהלך השנה הוא צומצם לסכום של 15.6 מיליארד שקל ובסך הכל 15.9 מיליארד כולל הוצאה המותנית בהכנסה. המשרד ביצע 99% מתקציבו. מדובר בקיטון של 8% בתקציב המשרד, לאחר גידול של 18% בשנת 2013, 7% ב-2012 ו-18% ב-2011.
משרד הבינוי הוציא רק 62% מתקציב הדיור הציבורי
משרד שתקציבו דווקא גדל משמעותית בשנת 2014 הוא משרד הבינוי. תקציב משרד הבינוי עמד במקור על סכום של 3.7 מיליארד שקל, שגדל במהלך השנה לסכום של 7.1 מיליארד והסתכם בסכום של 10.6 מיליארד כולל הוצאה המותנית בהכנסה. ניתן לומר כי ועדת הכספים של הכנסת הייתה נדיבה למדי עם משרד זה, שבראשו עמד ח"כ אורי אריאל בזמן שחבר סיעתו, ניסן סלומיאנסקי כיהן כיו"ר ועדת הכספים.
אך יש לציין כי במשרד הבינוי הצטיינו יותר בהגדלת התקציב ופחות בביצוע התקציב. במהלך שנת 2014 הוציאו במשרד 50% בלבד מהכסף שהוקצב להם ובמהלך שנת 2015 הם צפויים להשלים 31% נוספים. תת הביצוע נבע בעיקר משתי פעולות שתוקצבו היטב אך לא יצאו לפועל: משכנתאות מסובסדות ובניית דירות ציבוריות.
309 מיליון שקל הקציבה המדינה למשרד הבינוי עבור הענקת הלוואות לרכישת דירות בריבית מסובסדת. המשרד חילק הלוואות בסכום של 169 מיליון שקל בלבד וצפוי לחלק עוד 6.3 מיליון שקל בשנה הבאה. בסך הכל 47% ממה שהוקצב. בדו"חות הכספיים מוסבר כי תת הביצוע נובע מכך שזכאים אינם ממשים את זכאותם למימון משתי סיבות: או שאין להם כסף ליתרת העלות של הדירה בגלל עליית המחירים החדה בשנים האחרונות, או שההלוואה המסובסדת של המדינה אינה אטרקטיבית בשל הריבית הנמוכה שמציעים כיום בבנקים.
תמונה חמורה יותר עולה מהיקף הביצוע של תקציב הדיור הציבורי. בישראל יש אלפי משפחות מעוטות יכולת שזכאיות לדיור ציבורי מהמדינה ולא מקבלות אותו בשל מחסור בדירות. בשנת 2014 הקציבה המדינה 1.8 מיליארד שקל לתחזוקה ובנייה של דירות ציבוריות. משרד הבינוי הוציא 637 מיליון שקל בלבד וצפוי להוציא עוד 507 מיליון שקל בשנה זו. בסך הכל 62% ממה שהוקצב.
בדו"חות הכספיים תולים את תת הביצוע ב"העדר הכנסות מגביית שכר דירה וכן מהעדר הכנסות ממכר דירות בדיור הציבורי". ואכן, ההכנסות המיועדות של הדיור הציבורי הגיעו בשנת 2014 לכ-700 מיליון בלבד, מחצית מהמתוכנן. אלא שזה עדיין לא מסביר את היקף הביצוע הנמוך של הכסף שהוקצב מקופת המדינה, ללא קשר להכנסות.