בת 59 מאושפזת ומונשמת לאחר שנדבקה בחצבת
סנדי זילברמן החלה לסבול מפריחה ומצוקה נשימתית עד שלקתה בדום נשימה. היא הועברה במצב אנוש ליחידה לטיפול נמרץ ומאז מונשמת בצינור המחובר לקנה הנשימה. לדבריה, הרופאים מעריכים כי נדבקה מילד לא מחוסן
סנדי זילברמן, תושבת תל אביב בת 59, אושפזה עד שלשום (ג') ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, לאחר שנדבקה בנגיף החצבת ולקתה באי ספיקה נשימתית. היא עברה ניתוח בגרונה, לשם חובר מכשיר הנשמה. לדבריה, הערכות הרופאים היא שנדבקה מילד לא מחוסן.
קראו עוד אודות התפשטות החצבת:
מחשש שנחשפו למחלה - 800 איש חוסנו לחצבת
קליפורניה: מגיפת חצבת בדיסנילנד; מעל 70 נדבקו
הורים מסרבים לחסן - ומאות מקרי חצבת התגלו לאחרונה
זה התחיל לפני כחודש: זילברמן בילתה עם חברותיה, כשנתקפה לפתע בכאבי ראש. למחרת כבר הופיעה פריחה שהלכה והתפשטה, ועמם חוסר תיאבון וחולשה. היא פנתה תחילה לרופאים שלא זיהו את המחלה, עד שמצבה הידרדר והיא פונתה לבית החולים איכילוב בשל קשיי נשימה חמורים.
כשהגיעה לאיכילוב מצבה המשיך להחמיר עד כדי אי ספיקה נשימתית. זילברמן הועברה מיידית לחדר ניתוח, שם פתחו פתח בצווארה, ואליו חובר צינור הנשמה (טרכאוסטום). מחדר הניתוח הועברה לאישפוז ביחידה לטיפול נמרץ תחת בידוד, כשהיא מונשמת ומורדמת. מצבה אמנם השתפר, אולם היא עדיין מונשמת ומאושפזת במחלקה הפנימית בבית החולים.
"אין לי ספק שנדבקתי מחוצפנים שלא מחסנים את הילדים שלהם", היא מאשימה, "זה כמו לקחת אקדח ולירות בכיכר העיר, או לשלוח אליי מעטפת אנתרקס. במזל המחלה הזו לא הרגה אותי. אני צריכה להתמודד עם חור בגרון, ועם מנשם שמחובר לחמצן 24 שעות ביממה. הייתי בין חיים ומוות.
"אנשים שלא מחסנים את הילדים שלהם, גורמים להתפשטות מחלת החצבת. תראה מה קרה בארצות הברית, ותבין איך זה הופך לכדור שלג. תראה מה זה עשה לי. לעולם לא אסלח להורים כאלה, ואין לי ולרופאיי שום ספק שכך נדבקתי".
"מרבית ההדבקות אכן מתרחשות בשל זיהום אצל ילדים לא מחוסנים", מאשר פרופ' דני מירון, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, (למחוק: וחבר הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות במשרד הבריאות), "הילדים הלא מחוסנים נדבקים בעצמם, ומעבירים את הוירוס לאחרים, כיוון שהגוף שלהם אינו משמיד את הוירוס. אין ספק שמשהו צריך להשתנות במדינה וברור שילדים שאינם מחוסנים לא צריכים להיכנס למעונות גני ילדים או בתי ספר ולסכן את האחרים".
מה גורם לחצבת?
חצבת (Measles, ובשמה הרפואי Rubeola) היא מחלה מידבקת ביותר הנגרמת על ידי הנגיף מורביליווירוס. בני האדם הם המאכסנים היחידים של הנגיף הזה. מאחר שאנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים, אין כל טיפול המשמיד את הנגיף.
איך נדבקים במחלה?
הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. כך למשל, התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.
מה סימני המחלה?
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתוארת על ידי חום גבוה, פריחה אופיינית, נגעים בחלל הפה, שיעול, נזלת, דלקת לחמית העין. לאחר תקופת דגירה בה מתפשט הנגיף בגוף במהלך שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה, מתחיל שלב ראשוני (פרודרום) הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול. אצל 50 עד 70 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים בחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח (בסמוך לקו השיער), מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים עד לקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד 10 ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
מה הסכנות במחלה?
ילדים מתחת לגיל חמש שנים, או מעל לגיל 20 שנים נמצאים בסכנת חיים ממשית לאחר שלקו במחלה. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידקים ה"מתלבשים" על הריאות וגורמים לזיהום משני. חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס הגורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.
החצבת חושפת את הגוף לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), שילשולים והקאות עד התייבשות, דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב וזיהומים נוספים.
אולם הסכנה הקטלנית מכולם היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד. כך הוא גורם להרס תאי המוח ולמוות בטוח.
האם קיים טיפול לחצבת?
אין כל תרופה המרפאת מהמחלה. אנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלת ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
איך מונעים הידבקות?
לפני עידן החיסונים, חצבת הייתה אחת ממחלות הילדות השכיחות ביותר, אולם בעשורים האחרונים כמעט שלא נצפו ילדים שחלו בה. אלא שבשנים האחרונות חלה שוב עליה בעולם המערבי במקרי החצבת, בשל הורים המסרבים לחסן את ילדיהם בחיסון MMR מחשש לאוטיזם. עם זאת כל המחקרים הראו כי החיסון אינו גורם לאוטיזם, ולמעשה ניתן לאבחן אוטיזם בילדים עוד לפני גיל שנה, זמן מתן החיסון.
מתי צריך להתחסן?
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת, מכונה MMR וניתן בהזרקה תת עורית בשתי מנות, הראשונה בגיל שנה והשניה בגיל שש. החיסון כאמור נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף במהלך שישה עד 12 ימים מרגע החיסון, או פריחה קלה שנעלמת.
מה לעשות אם לא התחסנתי בעבר?
משרד הבריאות קורא לכל אלה שלא התחסנו כנגד הנגיף להתקשר ללשכת הבריאות המחוזית בסמוך לאיזור המגורים ולהיוועץ באשר לחיסון. כמו כן נתבקשו צוותי בריאות ובהם רופאים, אחיות, פראמדיקים, חובשים, פיזיותרפיסטים ועובדי מעבדה לקבל חיסון נוסף.
מה לעשות אם נחשפתי לאדם החשוד כחולה?
יש לגשת מיד לרופא בקופת החולים ולקבל חיסון נגד חצבת בתוך 72 שעות מרגע החשיפה. אם עבר הזמן, יש להיוועץ ברופא באשר לקבלת עירוי נוגדנים (IVIG) אותו ניתן לקבל עד שישה ימים מרגע החשיפה.