כולן חלוצות / על הבכורה של הנערות
אי אפשר שלא להעריך את נבחרת הנערות ששיחקה בשם רוח הספורט והאהבה למשחק. ומזל שעומר אדם ומשה פרץ לא נדרשו לשיר את ההמנון
"תגיד תודה שאתה גבר" חורצת הפרסומת למותג הבירה, שגרמה לסערה והרתיחה לא מעט אנשים. פרסומת שקבעה במחי קריאייטיב באיזה צד של המתרס עדיף להיות. אם תשאלו את הגאונים ממשרד הפרסום, הם יספרו לכם שיש דברים בחיים שהם פשוטים יותר כשאתה לא אישה. והם צודקים.
לא פשוט להיות נערה שאוהבת לשחק כדורגל, ועוד יותר לא פשוט לעשות את זה בסביבה ישראלית ללא תרבות ספורט נשי. ולמה ההקדמה הזאת? כי בה נעוץ כל היופי למה שנראה אתמול על כר הדשא בלוד. נבחרת הנערות של ישראל עלתה למשחקה הראשון אי פעם באליפות אירופה, מול נבחרת שחזקה ממנה בכל פרמטר. כדורגל גדול לא ראינו, בעיקר לא מהכיוון שלנו, אבל גם לא הגענו עם ציפיות מנבחרת שקיימת שנתיים בלבד, ושהוקמה מראש רק כשנודע שנארח את הטורניר.
ובכל זאת, לשחקניות מגיעות כל המחמאות. לנער שמשחק כדורגל יש מעמד חברתי מסוים בין בני גילו. ככל שהוא מוכשר יותר, מעמדו החברתי יעלה. אצל נערה בת גילו שתבחר בכדורגל כמקצוע, היחס יהיה שונה. היא כנראה תסבול אפילו מהקנטות כאלה ואחרות. תהילה וכסף גדולים גם לא סביר שיהיו מנת חלקה לאורך הקריירה.
לכן, אי אפשר שלא להעריך את מי ששיחקו אתמול בכחול, אך ורק בשם רוח הספורט והאהבה למשחק. וזה הורגש – הלחימה, הרצון והנחישות להציג הופעה מכובדת מול נבחרת עדיפה, גם כשלוח התוצאות כבר קרץ שמבחינת תוצאה העסק אבוד.
צריך לקוות שהרוח הזו שאפפה את שחקניות הנבחרת, כמו גם ההשקעה הכספית, המקצועית והמנטלית לקראת הטורניר, ישומרו גם אחריו וייתנו לכדורגל הנשים את הדחיפה הראויה לו. הקהל הרב שהגיע מוכיח שוב כמה הישראלים אוהבים ספורט, מכל סוג או מין.
אם עומר אדם ומשה פרץ, השניים שדאגו להבהיר שיש חלוקת תפקידים ברורה בין נשים לגברים, היו נקלעים למקום, הם ודאי היו מופתעים לראות את הסיטואציה: חבורת נשים לוחמניות, שקהל המורכב רובו מגברים, מרעיף עליהן אהבה. מזל שאף אחד משניהם לא נדרש לשיר את ההמנון.
בכלל, נדמה שבהתאחדות הלכו על גימיק, כשהכרוז הזמין ברוב הוד והדר את עדן בן-בסט לשירת התקווה. אלא שהחלוץ של קרויף כנראה עוד מותש מההפסד להיברניאנס, והכרוז ששהפך לקוריוז מיהר לתקן לעדן בן-זקן.
לפנייה לכתב/ת 
