זיבה: מהם התסמינים ואיך למנוע הידבקות?

זיבה (Gonorrhea) היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר. ולמרות שהמחלה מוכרת, ושיש לא מעט תרופות יעילות לטיפול בבעיה, עדיין היא ממשיכה להכות במין האנושי במרץ רב. כ-60 מיליון איש, גברים ונשים ברחבי העולם, נדבקים מדי שנה בזיבה. רק בארצות הברית עומד שיעור ההדבקה על שלושה מיליון בני אדם בשנה.

קראו עוד על מחלות מין:

עלייה של 300% בנדבקים בעגבת - רובם הומואים

הרפס: איך נדבקים, מה הסימפטומים ומה הטיפול היעיל

איך תדעו שנדבקתם בסקביאס - ומה הטיפול היעיל?

מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדי שנה נדבקים מאות ישראלים במחלת הזיבה. היא נגרמת על ידי החיידק נייסריה גונוריאה, מקבוצת החיידקים המכונה "גרם שליליים". השם גונוריאה מגיע מיוונית ומשמעותו "שטף זרעים", משום שביוון העתיקה סברו כי ההפרשה המוגלתית אצל החולים מכילה גם זרעונים.

החיידק גונוריאה תוקף שכבת תאים הקרויה אפיתל עמודי, המצויה בשופכה ובצוואר הרחם, אולם החיידק מדביק גם את פי הטבעת, חלל הפה, ואת שכבת הלחמית של העיניים. הנרתיק והפות אצל הנשים לרוב אינם נפגעים, בשל סוג תאים אחרים מסוג "אפיתל רבדי" המצוי שם.

החיידק הגורם למחלת הזיבה. היוונים חשבו כי ההפרשה מכילה זרעונים(צילום: shutterstock)

המחלה מתפשטת דרך מגע מיני, אולם נשים נגועות עלולות להעביר את המחלה גם לתינוק בזמן הלידה, מה שיגרום אצלו לדלקת הלחמית. זו אחת הסיבות שכל הילודים בישראל ובמדינות מערביות נוספות מטופלים מיד לאחר הלידה במשחת עיניים אנטיביוטית.

החיידק עלול לעבור גם באמצעות מגע עם חפצים או כלים שהיו במגע עם חלקים נגועים. הסיכוי של אשה בריאה להידבק מגבר חולה בקיום יחסי מין עומד על 50 אחוז, בעוד שסיכוייו של גבר בריא להידבק מאשה חולה ביחסי מין עומדים על 25 אחוז.

תקופת הדגירה של המחלה נמשכת בין יומיים עד שבועיים, אולם מרבית התסמינים מופיעים בתוך יומיים עד חמישה ימים לאחר ההידבקות. אצל 30 עד 60 אחוז מהנשים הנגועות, המחלה לא תגרום לכל סימפטום משמעותי. אצל אחרות, גורמת המחלה להפרשה וגינלית, כאב בזמן השתנה, דימום שאינו בתקופת המחזור, או דימום לאחר קיום מגע מיני. בבדיקה אצל הרופא, ייראה צוואר הרחם דלקתי ויפריש מוגלה.

אצל גברים גורמת המחלה לדלקת של השופכה (יורתריטיס) הגורמת לכאב בזמן השתנה ולהפרשה מוגלתית. גם אצל גברים המחלה אינה תמיד גורמת לסימפטומים כלשהם, אולם גבר נגוע ימשיך להדביק אחרים. כשבני זוג מתלוננים על הפרשה מוגלתית ומראה דלקתי של איבר המין, האבחנה לרוב היא מובהקת והאשם הוא אחד: גונוריאה.

במקרים חמורים, עלולה המחלה לגרום לדלקת של האגן הכוללת כאבי בטן, דימומים, הקאות או חום. גברים עלולים לסבול מכאב באיזור הפין, כאבי בטן וחום. החיידק עלול לעבור במעלה צינור השופכה ולהדביק גם את האשכים ובלוטת הערמונית, מה שעלול לגרום לכאב מפשעתי ונפיחות.

אם ההדבקה מתרחשת בפי הטבעת, יסבול החולה מהפרשה רירית או מוגלתית, דימום וכאב בעת מתן צואה. עם זאת, גונוריאה של פי הטבעת יכול להופיע גם בצורה "שקטה" שאינה גורמת לתסמינים כלשהם.

חיידק הגונוריאה עלול גם לגרום לדלקת של הלוע. גם במקרה כזה, עשויה המחלה להיות "שקטה", או להתבטא באודם, נפיחות של השקדים, קשיי נשימה ודיבור, והתנפחות של בלוטות הלימפה בצוואר. זיבה של הלוע נגרמת כמעט תמיד בעקבות מין אוראלי עם אדם הנגוע בחיידק.

מעבר להתפשטות הדלקת באיברי המין, שם הוא עלול לגרום לסיבוכים וצלקות במבנים שונים במערכת המין, עלול חיידק הגונוריאה לגרום לסיבוכים בלב, במיפרקים ובמוח. אצל 1% מהאנשים הנגועים תתפתח דלקת מיפרקים. במצב זה, השכיח יותר אצל נשים, יופיעו חום, צמרמורות, נגעים בעור ואודם במיפרקים שונים בגוף.

קל לאבחן את המחלה: לוקחים דגימה מהאזור הנגוע, ובעזרת מיקרוסקופ בודקים אם הוא נוכח. שיטה נוספת היא בדיקת החומר התורשתי - DNA - של החיידק. בנוסף שולח הרופא את הדגימה לגדילה במעבדה, ואם נוצרת מושבת חיידקים ניתן לבדוק לאיזו אנטיביוטיקה רגיש החיידק ולטפל בהתאם.

בשנת 1944, כשהפניצילין היה לטיפול אנטיביוטי נפוץ וזמין, הפך הטיפול בגונוריאה לפשוט וקל, עם שיעור הולך וקטן של סיבוכים. אמנם בשנים האחרונות גילה החיידק עמידות לאנטיביוטיקה ופיתח תתי זנים שכבר אינם רגישים לה, אבל עדיין במרבית המקרים הטיפול המקובל הוא באנטיביוטיקות ממשפחת הפניצילינים, או באנטיביוטיקות חדישות יותר ממשפחת הצפאלוספורינים, או ממשפחת הקווינולונים.

הטיפול, כמו בכל מחלה זיהומית, מתחיל באנטיביוטיקה. לאחר חמישה ימים יש צורך לברר את תוצאת התרבית ורגישות החיידק לאנטיביוטיקה. במקרים מסויימים כאמור, בהם נתגלה חיידק עמיד לחלק מהאנטיביוטיקות, יש צורך להחליף את הטיפול לתרופה לה רגיש החיידק.

מחלת הזיבה עלולה להיות ערמומית, וכאמור - לא לגרום לשום תסמין חיצוני. הדרך הבטוחה ביותר היא כמובן להשתמש באמצעי מניעה במיוחד אם הבחנתם בהפרשה מוגלתית או דימום באיבר המין.

צפו בהסבר נוסף על זיבה: