למה אנחנו נופלים בפח של האינטרנט?
חוסר תשומת הלב של הגולשים, שנובע לעתים מתוך היסח הדעת, ולעתים מתוך אי הבנה של מאפייני הרשת או מחסור בכלים לאוריינות תקשורת דיגיטלית, מוביל לעתים קרובות לסערות וירטואליות מדוברות כמו זו שקרתה השבוע עם פרסום הפוסט הפיקטיבי של יצחק תשובה
השבוע התרגשה הרשת מההכרזה הפילנתרופית של איש העסקים יצחק תשובה, שניצב במרכז סערת מתווה הגז. בפוסט ויראלי שעשה דרכו במהרה לכל פיד שכוח אל בישראל, הודיע תשובה כי בעקבות רווחי מאגר "תמר", הוא יעניק, בטוב לבו, 10 מיליון שקלים שיוגרלו בין כל מי שיגיבו Thank you. המבצע, אגב, תקף לשבוע בלבד. תוך שעות ספורות צבר הפוסט עשרות אלפי לייקים ושיתופים, וכמובן, מאות תגובות "תודה" של גולשים, שקיוו שתשובה הפך ביום בהיר אחד לאראלה ממפעל הפיס.
מהר מאוד מנהלי פרופיל הפייסבוק הסאטירי על שם יצחק תשובה הודו: "אין הגרלה ואין 10 מיליון שקלים. יש רק גז. המון גז", וקראו לגולשים לפנות לממשלה בדרישה לפיקוח על מחירי הגז. האשלייה הפילנתרופית, שנועדה להעלות מודעות ציבורית למתווה הגז הבעייתי, גררה תגובות נזעמות מצד הגולשים, שחלקם עדיין מסרבים להבין את המימד הסאטירי-פיקטיבי של הפוסט: "אתה לועג לאנשים שעובדים קשה", הגיב אחד מהם, ואחר הוסיף "אז מה? צחקת על כולם אדון תשובה היקר?" מי שהביטו מקרוב יכלו לראות מראש, בשורת ה"אודות" של פרופיל הפייסבוק, כי מדובר בפרופיל סאטירי בהגדרה. הפרופיל, אגב, הוסר מאז מהרשת החברתית.
תכנים פיקטיביים מהסוג הזה שוטפים את הרשת על בסיס קבוע וחושפים במידה מסויימת את אחד המאפיינים המרכזיים שלה, שיש לכולנו נטייה לשכוח: מאז עברה רשת האינטרנט לעידן ווב 2.0, לפני למעלה מעשור, היא מבוססת במידה רבה על תוכן גולשים (User Generated Content). תוכן גולשים הוא כל סוג של תוכן ברשת שלא עובר בצינורות תקשורת ממוסדים: בלוגים, פוסטים וציוצים ברשתות החברתיות, סרטונים, אתרים פרטיים וגם אתרי "ויקי" למיניהם – כולם מהווים פלטפורמות נגישות במיוחד לציבור הגולשים, שמצידם מנצלים את הבמה המקוונת לצרכים שונים. אבל תוכן גולשים הוא לא תמיד התוכן המהימן ביותר.
אי אפשר לקרוא פוסטים בפייסבוק כמו שקוראים ידיעה באתר חדשותי מבוסס. חוסר תשומת הלב של הגולשים, שנובע לעתים מתוך היסח הדעת, ולעתים מתוך אי הבנה של מאפייני הרשת או מחסור בכלים לאוריינות תקשורת דיגיטלית, מוביל לעתים קרובות לסערות וירטואליות מדוברות.
בפסח האחרון גילינו כולנו כי החוויה המפוקפקת של "ליל הסדר" עומדת שוב בפתח: גולש בפייסבוק זייף כתבה, כביכול מתוך ynet יהדות, שכותרתה: "הרבנות הראשית: טעינו בחישוב חג הפסח", ומשמעותה שחג הפסח יחול (שוב) בעוד חודש. הבדיחה המרושעת עשתה כנפיים, הפכה ויראלית וגררה את הרבנות הראשית לפרסום הודעת הכחשה. במקרה אחר, הוקפץ פוסט מעמוד הפייסבוק הרשמי של ynet, שמזהיר את הציבור מפני "נחשים קטלניים בכנרת". חדי העין ידעו להבחין כי מדובר בפוסט משנת 2013, שהוקפץ כשאחד הגולשים הגיב לו באיחור אופנתי, אולם מרביתם החלו במלאכת שיתוף והפצה שכללה גם תגובות מלאות פאניקה. בשני המקרים הללו, הסתתר תוכן גולשים מאחורי אתר חדשותי מהימן ובכך הקשה על המשתמשים להבחין בתרמית.
וולטר וויט עדיין חי
המימד השיתופי של רשתות חברתיות, המאפשר הפצה של תכנים גם ממקורות אחרים, הוליד תופעה נפוצה בקרב משתמשים. צריכת החדשות והאקטואליה שלנו הופכת יותר ויותר מבוססת מדיה חברתיים: רבים מאיתנו עושים שימוש בפיד כבפלפורמה אינטגרטיבית של תכנים מסוגים שונים – החל מחדשות וכלה באירועי תרבות, מוזיקה ואפילו משחקים וחידונים. הפיד מורכב מאנשים שאנחנו מכירים יותר או פחות, שמשתפים את האירועים שעומדים מבחינתם בראש סדר היום, במקרה הזה "פסח מכה שנית" או נחשים בכנרת. אולם בשני המקרים הללו, מדובר במניפולציה של גולשים על התוכן המקורי. מי שלא הסתפקו בצילום מסך במקרה של ידיעת פסח, יכלו להכנס לערוץ היהדות של Ynet ולהיווכח כי לא היו דברים מעולם.
המניפולציה יכולה לייצר סערה גם כשברור שמדובר באתר פרטי. מאז הסתיימה "שובר שורות", הסדרה ממשיכה לעשות כותרות פיקטיביות להפליא. "'שובר שורות' חוזרת לעונה חדשה: לא תאמינו מה הטוויסט בעלילה", "וולטר קם לתחייה" ולפני חודש גם "וינס גיליגן: מתחילים לצלם את עונה 6 בחודש יולי הקרוב, וולט לא מת!"
מלבד שברון הלב הקבוע מאז הלך מאיתנו וולטר ווייט, ולמרות ההבנה של"שובר שורות" עדיף להישאר בארכיון השידורים החוזרים ולשמר את התהילה מלחזור לעונה עבשה ומופרכת ולהמתין לגוויעה הטבעית, רבות מהידיעות הללו מוצאות את דרכן לפיד שלנו בכל פעם מחדש. במקרים כאלה, אנחנו מסתפקים בכותרת, רבים לא טורחים להכנס לקישור לכתבה המלאה, שעשוי בהחלט למנוע מבוכות פומביות מקוונות ברשתות החברתיות.
במקרה של "שובר שורות", כל אחד מהאתרים שבהם התפרסמה הידיעה על עונה חדשה, היו עמודי "אודות" או עמודי "דיסקליימר" שהבהירו כי מדובר באתר חדשות בדיוניות לחלוטין. לאחד מהאתרים אפילו קוראים "לא באמת חדשות", אולם הרגלי צריכת התוכן של הגולשים הובילו לכך שהידיעות השונות הופכות ויראליות בכל פעם מחדש, ומאלצות את יוצרי הסדרה לשחרר לציבור הודעות הכחשה וצפירות ארגעה.
ושלא יעבדו עליכם
אז איך אפשר להתנהל בצורה יותר ביקורתית בעת צריכת תכנים ברשת? אתר "לא רלוונטי",
בניהולו של חנן כהן, מרכז לתוכו שמועות ותכנים פיקטיביים שנפוצים ברשת בעיקר באמצעות תיבות דואר אלקטרוני. מכתבי שרשרת, וירוסים למיניהם או אזהרות שמגיעות כביכול מגורמים רשמיים – כולם תכנים בדיוניים לחלוטין שנוטים לייצר פאניקה ציבורית ברשת. באתר, אפשר גם למצוא את עמוד "עובדות, דיעות והשקפת עולם", שמטרתו להעניק למשתמשים כלים בסיסיים לאוריינות תקשורת ברשת.
מעבר לאתר הספציפי, כולנו יכולים לאמץ כמה כללים בסיסיים לקריאה מיומנת יותר של תוכן שמופץ ברשתות החברתיות, כדי להמנע מדיס-אינפורמציה בצורה מהירה ונוחה:
1. אל תסתפקו בכותרות או צילומי מסך – במקרה של ידיעה מסקרנת במיוחד, כנסו אל הקישור המלא ובדקו מי עומד מאחוריה.
2. בדקו את התאריך המלא של פרסום הידיעה.
3. עמודי "אודות" ו"דיסקליימר" – בכל מקרה של ספק, אפשר תמיד לפנות לעמוד ה"אודות", גם בפרופיל פייסבוק, ולנסות לדלות מידע על הכותבים. אתרים בדיוניים משתמשים בעמודים אלה כדי להצהיר שמדובר בפרי דמיונם של הכותבים.
4. הזהרו מוירוסים – שימו לב לכתובת האתר, היזהרו מקישורים שמגיעים באמצעות חברים נשכחים בפייסבוק ומהודעות שלא מיועדות אליכם בצורה ישירה ומנוסחות כמכתבי שרשרת.
5. אם זה טוב מכדי להיות אמיתי – זה כנראה לא אמיתי.
