"האובדן של הדמויות פלש לחיי"
הפסיכולוגית הקלינית אנייס מרטן-לוגאן החליטה לקחת את כל מה שהיא יודעת על הנפש האנושית, ולחבר סיפור על אישה שמאבדת את בעלה ובנה ומצליחה להישאר בחיים. הספר, שפורסם בהוצאה עצמית, טיפס לטבלת רבי המכר בצרפת. "אובדן המשפחה גרם לי להבין שהחיים חזקים מהכל"
יום אחד, הביטה אנייס מרטן-לוגאן בבנה ובבעלה, ושאלה את עצמה מה יקרה אם תאבד אותם. וכך, באותו הרגע, הגיח לעולם "אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה".
"הרומן נולד מתוך שאלה ששאלתי את עצמי באופן אישי. מה אני אעשה אם אני אאבד את האנשים היקרים לי מכל, את הבן שלי ואת בעלי? אני חושבת שהעיסוק בנושא האבל הציב אותי מול המציאות של המוות, מצד אחד זכיתי בקלילות, כשאמרתי לעצמי בכל יום שהחיים קצרים מדי וצריך לדעת ליהנות מכל רגע ורגע, ומצד אחר קיבלתי את החשיבות עם ההבנה שהכל יכול להיגמר בן רגע".
הרומן (שרואה עתה אור בהוצאת "כנרת זמורה ביתן" בתרגום של מורן אטיאס), מתאר את קורותיה של דיאן, אישה שחוותה אובדן ומסתגרת מהעולם. חברה הטוב, פליקס, הוא האדם היחיד שאתו היא מוכנה להתראות, אך אורח חייו המתירני והסוער גורם לה אי נוחות. בעוד היא כבולה באזיקי האובדן, מזדחל בקרבה אט-אט הצורך בשינוי, והיא מחליטה לבסוף לעשות מעשה ולעבור מהעיר אל הכפר, ורק שם - במקום הכי לא צפוי - היא מוצאת את הדרך לכונן זהות חדשה ולהגיע אל המנוחה והנחלה.
"דיאן אבודה לגמרי", מספרת מרטן-לוגאן, פסיכולוגית קלינית במקצועה. "היא אדם בהמתנה, שמחכה למותו שלו, מבלי שיהיה לה האומץ לשים קץ לחייה. היא מחכה, היא במצב של פסיביות. מעבר למבחן הקשה שהחיים מזמנים לה, רציתי שהאישיות שלה תעבור תהליך של התפתחות. רציתי שהיא תלמד להסתדר לבד, שהיא תמצא שלווה. נוסף על כך, חלקים מסוימים באישיות שלה מעוצבים לפי הטעם האישי שלי: בית הקפה, הספרים, הרובע שלה בפריז. בחרתי עבורה את הדברים הקרובים ללבי".
הדמות של דיאן עוברת תהפוכות רבות במהלך העלילה; עלילה שמונעת מהדחף להתאושש מטראומה. "רציתי שבאמצעות העלילה היא תוכיח לעצמה שלמרות כל המכשולים, החיים במוקדם או במאוחר מנצחים, והם חזקים מהכל", היא מסבירה."לשם כך הייתי צריכה שהיא תתחיל מהנקודה הנמוכה ביותר, הנוראית ביותר, לאבד את שני האנשים היקרים לה".
הרומן מציג דמות של אישה שאינה הולכת בתלם. אז מה הספר שלך אומר על נשים כלל?
"רציתי שדיאן תלמד לפעול בעצמה בלי להמתין שזה יבוא מאחרים. היא היתה צריכה לבנות את עצמה מחדש למען עצמה, ובעזרת עצמה, כדי להיות חזקה. כך היא יכלה להתקרב אל אחרים, וכך כמובן לגבר. הגילוי מחדש של הגוף הנשי שלה היה שלב חשוב בשבילה, כדי שהיא תוכל להיזכר שהגוף שלה עדיין חי, למרות האובדן".
את הכתיבה היא גילתה במהלך לימודי הפסיכולוגיה שלה. "מה שתמיד עניין אותי הם הסיפורים", היא אומרת." עסקתי במקצוע שלי במשך שש שנים, כשבכל הזמן הזה קונן לי בראש החשק לכתוב. כשהפכתי לאם, האימהות העניקה לי את הכנפיים כדי לנסות להגשים את החלום הזה, ולגלות אם אני מסוגלת להתמודד איתו".
והיא בהחלט הצליחה להגשים אותו - ובדרך שהופכת למקובלת יותר ויותר בעולם. הרומן שלה ראה אור באינטרנט בהוצאה עצמית, וזכה לתגובות נלהבות. לאחר שפורסם בהוצאה לאור ממוסדת ולהצלחה מסחרית, נמכרו זכויות התרגום שלו לשמונה-עשר מדינות, וכך גם הזכויות לעיבוד הקולנועי. כיום כבר יצא לאור בצרפת ספרה השלישי שלי, שהוא ספר ההמשך של "אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה". ובימים אלו היא עובדת על הרביעי.
צפו: המלצות על ספרים דיגיטליים לקיץ
"לשמחתי, הדמויות פולשות לחיי", היא מודיעה בהתלהבות, ומספרת שהבחירה לפרסם את רומן הביכורים שלה בהוצאה עצמית היוותה עבורה מקפצה אמיתית, שהובילה בסופו של דבר, לראש רשימת רבי המכר.
מה בחייך האישיים השפיע עלייך לכתוב רומן שעוסק בפוסט-טראומה?
"חוויתי בחיי שני אירועים משמעותיים בשנים האחרונות שבפירוש גרמו לי להתפתח ולהתבגר,
אבל בייחוד לשקול מחדש את היחס שלי לחיים, כפי שאמרתי קודם. האירועים האלה הם חלק מהחיים הפרטיים שלי ומהמשפחה שלי, ולכן לא ארחיב עליהם. אבל גם בחיים וגם ברומן, אני יוצאת מנקודת הנחה שתמיד יש אור בקצה המנהרה ושאסור לנו לאבד תקווה. הנחה שאומרת שעלינו להילחם עד הסוף למען האנשים שאנחנו אוהבים, ולמען מה שאנחנו חושבים. כי לכולנו יש סדקים".
הרומן שלך במידה מסוימת מתכתב עם "קנדיד" של וולטר, בכל הנוגע למציאת חלקת האדמה הכפרית והמנותקת, שבה למעשה תימצא המשמעות האמיתית לחיים.
"אני מאמינה בכל לבי שכל אחד מאיתנו יכול למצוא את המקום שלו, את חלקת האדמה שבה הוא מרגיש במיטבו, ושבה הוא יכול לאסוף שוב את כוחותיו ולהתחבר אל הדברים החשובים בחיים. היה לי חשוב מאוד שדיאן תמצא את מקום המפלט הזה שאותו היא הופכת למקום התאוששות והחלמה.
"מכאן שדיאן היא הדמות שאני הכי קשורה אליה, היא הגיבורה, והמספרת שאיתה הזדהיתי במשך כמה שנים. אך כל אחת מהדמויות הסבה לי הנאה גדולה במהלך הכתיבה, הצחוק וההומור של פליקס וג'ודית, המתיקות של אבי וג'ק. והניסיון לתאר ולשים במילים את הצד האפל של אדוארד, את המזג הקשה שלו, את הפצעים העמוקים שלו. כל זה היה מרתק עבורי".
מהם היתרונות של פרסום ספר בהוצאה עצמית?
"הקשר הישיר עם הקוראים בלי החציצה של המו"ל. כיום אני ניזונה מחילופי הדברים האלה. יותר ויותר סופרים בוחרים כיום באפשרות של הוצאה עצמית, כך שלמעשה האפשרות הזאת עשויה להגיע לרוויה והתהודה שלה עשויה להתמעט. אבל זה עדיין אמצעי מצוין לפרסם את כתב היד שלך".
מהי לדעתך מצבה של הספרות הצרפתית העכשווית, והאם את רואה עצמך חלק מזרם מסוים?
"מדי שנה יוצאים לאור בצרפת אינספור ספרים, ועל כן קשה לפעמים לפלס את הדרך שלך אל לב הקוראים. אבל זהו גם העושר של הספרות הצרפתית, כל קורא יכול למצוא את מה שהוא מחפש. זה חשוב שיהיה מגוון גדול של אפשרויות. באשר אלי, אינני רואה את עצמי כסופרת שמשתייכת לזרם מסוים. אני רק רוצה לספר סיפורים שנוגעים בקוראים שלי, סיפורים שמעוררים בהם רגשות".
תרגמה את הראיון: מונה גודר
