פוגי: "אני מתופף מיתולוגי ואיש עסקים ביולוגי"
למאיר (פוגי) פניגשטיין, המתופף האגדי של כוורת, אחד מהמוזיקאים המשפיעים ברוק הישראלי והיום איש עסקים ושגריר תרבות ישראלית בארצות הברית, יש כמה סיבות להתרגש וביניהן בנו הטרי דילן והחזרה לארץ. ראיון
לבוש בחליפה מחוייטת הסתובב מאיר פניגשטיין בין האורחים שהגיעו למרכז המבקרים YVEL בירושלים, לכבוד אירוע ההשקה של פסטיבל הסרטים הישראלי ה-29 בלוס אנג'לס שיתקיים באוקטובר הקרוב. על פניו היה קשה לחבר בין פניגשטיין, איש העסקים ומנכ"ל הפסטיבל, לבין "פוגי" המתופף המיתולוגי של להקת "כוורת", שזכור כמי שעל שמו, "סיפורי פוגי", נקרא האלבום הראשון של הלהקה.
- כתבות נוספות בערוץ ymedia
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
נראה שבישראל תמיד תישאר המתופף האגדי של "כוורת", גם כשאתה לובש את חליפת העסקים המחוייטת.
"אני מתופף מיתולוגי ואיש עסקים ביולוגי", הוא צוחק. "בכל פעם מחדש אני מתרגש לדעת שזוכרים ואוהבים אותנו. כוורת הביאה לבמה שבעה אנשים מוכשרים, כל אחד יוצר ענק בתחומו, אני רק אחד מהשבעה. ששת חבריי המשיכו בתחום המוזיקה, אני הלכתי לכיוון אחר ברגע שהבנתי שהייעוד שלי אינו בתחום הזה, כי יש לי גם כושר ארגון וגם חזון. לכן החלטתי למצוא כיוון אחר ומצאתי.
"כוורת תמיד תישאר בשבילי פרק מופלא בחיי. לא מזמן הגעתי לזאפה ירושלים להופעה של אלון (אולארצ'יק, י"ו), אפרים (שמיר, י"ו) וצ'רצ'יל (יצחק קלפטר, י"ו). הפתעתי את הקהל, כשעליתי לבמה ושרתי איתם כמה שירים. אבל אי אפשר להתחרות בהנאה ובסיפוק שנותן לי הפקת פסטיבל הקולנוע הישראלי בארה"ב. הקמתי את הפסטיבל בבוסטון לפני יותר מ-30 שנה ולאחר מכן גם הפקתי וניהלתי אותו במשך 15 שנה בניו יורק, והשנה תהיה השנה ה-29 שאקיים אותו בלוס אנג'לס.
"הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא לראות איך הפסטיבל 'התמסד'. הפסטיבל מביא בכל שנה את הסרטים הישראלים לארצות הברית ותעשיית הקולנוע הישראלית הנפלאה עולה לסדר היום ההוליוודי. לאירוע ההשקה הגיעו ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, מישל זירה, נספחת התרבות של ארצות הברית בירושלים, אנשי עסקים ואנשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ.
פניגשטיין שחזר להתגורר בישראל לאחר יותר מ-30 שנה בארצות הברית נראה נרגש ויש לו שתי סיבות טובות להתרגשות, האחת היא שלראשונה בתולדות הפסטיבל, החליטו "מיזם ירושלים לקולנוע ולטלוויזיה" ו"קרן רבינוביץ'" להעניק חסות של 25 אלף דולרים, כל אחת, לפסטיבל בלוס אנג'לס. לסיבה השנייה קוראים דילן - גור פניגשטיין, ילדו הרביעי שנולד לפני כשבועיים שמצטרף לשלושת ילדיו: רייצ'ל בת ה-35, סיימון בן ה-11("הוא מתופף מדהים" מתגאה האב), ויהלי בן ה-9, שלושת ילדיו מאשתו ג'סי.
"פסטיבל הקולנוע הישראלי בלוס אנג'לס זה לא רק סרטים" הוא מספר. "זה המפגשים עם היוצרים הישראלים ועם חובבי הקולנוע הישראלים האחרים בעיר. עבורי, כל זמן שהתגוררתי שם וגם עכשיו, חלק מהגאווה זה להיות חלק ממדינה, מעם, שיש לו מה להציע לא רק בשדה הקרב אלא גם בתחומי הקולנוע והתרבות. הקולנוע הישראלי משובח, גבוה והוא מרעיד בכל שנה את לוס אנג'לס לא פחות מאיך שהתופים שלי הרעידו את ההופעות של כוורת".
פניגשטיין גאה לספר שהשנה מקבל הפסטיבל בלוס אנג'לס תפנית. לראשונה הוא יתקיים במשך שלושה שבועות במקום שבועיים, וגם כי בצמוד לו בתחילת נובמבר ייפתח לראשונה ביתן ישראלי באירוע המכירות הענק, "אמריקן פילם מרקט".
"זו הפעם הראשונה, שנקים במקום ביתן בו נציע סרטים ישראלים למכירה. למקום אמורים להגיע יותר מ-2.000 קניינים מכ-75 מדינות, ובמשך ארבעת הימים של אירוע המרקטינג יוקרנו בו למעלה מ-400 סרטים מכל העולם והשנה גם סרטים ישראלים. בימים אלו התחלנו לבדוק אילו סרטים יוצגו בפסטיבל, אנחנו נביא סרטים שנעשים בישראל ובירושלים. המטרה היא לחשוף את ירושלים ובמקביל להביא מפיקים ובמאים זרים לישראל. הפקות זרות שיסריטו בישראל זה יעד נוסף להשקעות בארץ. מיזם הקולנוע בירושלים תומך בנו וראש העיר מבין את החשיבות הגדולה של האירוע".
את ההחלטה לייסד פסטיבל קולנוע ישראלי בארצות הברית קיבל פניגשטיין במהלך לימודי המוזיקה בבוסטון, לשם נסע לאחר שכוורת התפרקה. "למדתי שם במשך שנתיים עיבוד מוזיקלי, אבל שם הבנתי שאני חייב למצוא את השילוב הנכון בין האהבה שלי לתרבות לבין העסקים, באמצעות כושר הארגון שיש בי והחזון. במקרה פגשתי שם את מנחם גולן ז"ל, שייעץ לי להביא סרטים ישראלים לפסטיבל הסרטים בבוסטון.
"באותה שנה (1982), הוקרנו בפסטיבל שישה סרטים ישראלים, ביניהם 'הלהקה' של אבי נשר, שגם היה לי הכבוד לשחק בו. עד היום אני זוכר את הרגע המכונן ההוא, שמשך אותי קדימה להחלטה לערוך פסטיבל סרטים ישראלים בארצות הברית, כדי להביא את התרבות הישראלית לשם: בשבת הופיעה בעיתון גדול בבוסטון הידיעה על ההקרנה של סרטים ישראלים בפסטיבל. ביום ראשון שלאחר מכן כבר הכל היה סולד אאוט.
מה עשה לך הרגע הזה?
"בהתחלה, אני מודה, שהתבלבלתי. ההצלחה היתה קצת גדולה עליי, ולא ידעתי איך לאכול אותה. אבל לאחר שלושה שבועות התעשתתי והבנתי שיש לי ביד מה שאני באמת רוצה לעשות, שגם יתרום לישראל במישור הבינלאומי. עזבתי את הלימודים וטסתי לניו יורק, שם הפקתי את פסטיבל הסרטים הישראלי הראשון. היתה סופה וחששתי, אבל האולם היה מלא. לאחר מכן, החלטתי להפיק פסטיבל כזה בלוס אנג'לס ובמשך 29 שנה הפסטיבל הלך ונעשה גדול יותר.
ארנון מילצ'ן (מפיק גדול בהוליווד) לא היה אתמול באירוע, "אבל היותו יו"ר כבוד של הפסטיבל גם מסבירה את חשיבות האירוע. שמחתי לראות את ניר ברקת מגיע לפסטיבל, ומכריז על החשיבות של הבאת סרטים ישראלים לחו"ל ועל הרצון שיצלמו סרטים זרים בישראל ובירושלים בפרט. התרבות היא שגרירה מצוינת שלנו בחו"ל".
זכית לעדנה?
"אין כאן עדנה. אני לא נח על זרי הדפנה. אני עובד קשה ועושה כל מה שאפשר כדי שיכירו בעולם בקולנוע הישראלי. כל התעשייה ההוליוודית הכירה במאים ושחקנים ישראלים בזכות הפסטיבל ויש חשיבות עצומה להשמת ישראל על מפת הוליווד, לכן התרגשתי שהחליטו השנה לתת חסות וסייעו באירוע. ההכרה בחשיבות המפעל הזה מרגשת אותי, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. יש פה תהליך, שלא הסתיים".