"4 חתונות": הן כלות, והן קלות

אם ממש ממש התגעגעתם לריאליטי המופתי "בואו לאכול איתי" (הסדרה שהביאה לכם את אורן "שאני לא אספר איפה פגשתי אותך", חזן הרבה לפני שהוא חלם לככב בריאליטי "הכנסת"), ותהיתם מתי תתאחדו שוב, אז הנה, זה קורה. כלומר אותו הדבר רק עם חתונות של זרים במקום בתים וארוחות. ובערוץ אחר. ובפרק אחד בשבוע במקום חמישה. ובמקום שי אביבי בקריינות קיבלתם את שי גולדשטיין, אבל היי, זה עדיין שי!

"4 חתונות" שעלתה אתמול (ה', 21:00, ערוץ 2) היתה עלולה למעוד בקלות אל תהום הריאליטי טראש המבויים לעייפה, אבל למזלה היא נבנתה סביב פורמט תומך מבריק שהופך סצנות בנאליות לממתק אמיתי. כמו ב"בואו לאכול איתי" גם ב"4 חתונות" אנחנו מתלווים לכמה אנשים זרים ומעבירים אתם כמה ערבים מבדרים וצבעוניים. בכל פרק נפגשות ארבע כלות, ובכל פעם שאחת מהן מתחתנת, השלוש הנותרות מתארחות בחתונה שלה. כדי שבכל זאת ישלפו קצת ציפורניים בסוף הערב הן מחלקות ציונים לאירוע.

רשת מציגה: ביקורת חתונה(צילום: באדיבות רשת)

"4 חתונות" מבוססת על פורמט בריטי, ממש כמו אחותה הגדולה, אבל שתי הסדרות נוצרו מאותה ביצית וקשה לפספס את הדמיון. זה מתבטא בעריכה מצוינת, בבחירות המוזיקליות, בליהוק הלא דרמטי (איש לא ידמע פה עם טרגדיה מדוקלמת מהבית) וכמובן בתסריט השנון והממזרי (הפעם של בני בשן), שמקריין, כאמור, שי גולדשטיין.

אותו בית הפקה ("גיל הפקות") לקח על עצמו גם את המשימה הקדושה הזאת וניגש אליה עם אותה אירוניה, אותו טירוף חבוי, אותה בלורית שיער, כי תכלס, למה לתקן מה שלא שבור.

מכיוון שאין לנו שבוע שלם להתוודע לדמויות (ואולי כי אנחנו בכל זאת בערוץ 2) הליהוק קצת יותר סטריאוטיפי ופחות אנין, אבל "4 חתונות" מפצה על זה באותה גישה בריאה למין האנושי והשיגיונות שלו. מצד אחד היא מצביעה מלמעלה על כל מה שמגוחך בטקס החתונה והאקססוריז שנלווים אליו - הרב המזמר, החופה הצפה, ההון שמושקע בשואו מיותר. באותה נשימה היא חותרת תחתיו כשהיא משלבת חתונה של זוג גייז (שגם זוכים בתוכנית), ובלי להרגיש קיבלנו באותה המנה גם אמירה אינטיליגנטית שמוגשת קר. אני כבר לא יכולה לחכות לפרק עם חתונת הדמים.