חדשנות ותועלת: העיר החכמה מגיעה לישראל

 

"ערים חכמות מספקות תועלות לתושבי העיר ומשפרות את הקשר של העירייה עם התושב, את התשתיות ולהפוך את המקום לנעים יותר למגורים", מסביר רועי חרמוני, מנהל תחום ערים חכמות בחברת סיסקו-ישראל. לדבריו, "בעיר חכמה אפשר להבין עומסים במקומות ציבוריים, איך ייראה נמל תל-אביב בזמן עמוס וכו'".

 

ג'ון בייקלמנס, סמנכ"ל טכנולוגיות בסיסקו העולמית המתגורר בלונדון ובפועל באירופה ובארה"ב, מציג את המצב בעולם. "בברצלונה, למשל, צריך להבין תחילה מהן נקודות התורפה של העיר, ומרגע שמתחילים לטפל בנקודות התורפה הללו - מצליחים להפוך את העיר לחכמה יותר". בייקלמנס נתן כדוגמא מסך מגע לתייר ולתושב שמכונה "קיוסק" וממוקם בתחנות האטובוס. "גם אוכלוסייה מבוגרת ללא סמארטפון צריכה מידע - והקיוסק מספק לה את המידע הזה, ממש כמו בסמארטפון", הוא אומר.

ב"קיוסקים" שיוצבו ברחבי הערים הגדולות בארץ, מוסיף חרמוני, התושב או התייר יוכלו לבדוק היכן אתרי התיירות הקרובים; ואף לשוחח עם נציג מהעירייה כדי לשאול שאלות. "כל קליק מנתחים בעיר. מטייבים את הנתונים בקיוסק ממש כמו אתר אינטרנט". אורן פלדמן, מנכ"ל חברת NSR, סיפר על מערכת השליטה והבקרה לערים חכמות שמתפעלת החברה. "מדובר במרכז עצבים אחד שמתאים את עצמו לשלל מחלקות העירייה".

 

ומה קורה בתל-אביב? "עיר חכמה בעיניים שלנו מתמקדת בשיפור איכות החיים של התושב", אומרת ליאורה שכטר, מנהלת אגף המחשוב בעיריית תל-אביב-יפו. "אנחנו מתמקדים בקשר שבין הרשות לתושב ואיך אנחנו משפרים את התהליך הזה". לדבריה, "אחד התחומים הוא התחבורה - הראשון שבהם הוא חניה בכחול-לבן, למשל הקטנת העומס באמצעות 'car sharing'. מי שחולק נסיעה לעבודה - מקבל 4 שעות חניה בחניון הקרוב".