שתף קטע נבחר

 

בית הדין בהאג: לשקול מחדש את ההחלטה שלא לחקור את אירועי המרמרה

התובעת של בית הדין החליטה אשתקד כי ההשתלטות על הספינה, שבה נהרגו תשעה בני אדם, לא הייתה תקרית מספיק חמורה כדי להגיע לפתחו של בית הדין הבינלאומי. היום קראו לה השופטים לשקול זאת מחדש. סגנית שר החוץ חוטובלי: החיילים הגנו על עצמם מול מתקפת מחבלים על הספינה

 

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

ההשתלטות על המרמרה ב-2010 (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
ההשתלטות על המרמרה ב-2010(צילום: דובר צה"ל)

שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג קראו היום (ה') לתובעת פאטו בנסודה לשקול מחדש את החלטתה שלא לחקור את אירועי משט המרמרה מ-2010. הם פסקו כי היא "טעתה בהערכתה את חומרת המעשים".

 

בנסודה דחתה אשתקד את בקשתה של מדינת קומורו, שדגלה נישא על אחת מספינות המשט, לחקור את האירועים. לפי בנסודה, אף שהיה יסוד להאמין שבוצעו פשעי מלחמה במשט, הם לא היו חמורים מספיק כדי להגיע לפתחו של בית הדין הבינלאומי. בחודש נובמבר 2014 החליטו התובעים בהאג כי הם מצאו "יסוד סביר" להניח שחיילי צה"ל ביצעו פשעי מלחמה במהלך הפשיטה על המאווי מרמרה, אולם הפשעים המדוברים לא נופלים בתחום שיפוטו של בית הדין בהאג. 

 

התקרית האלימה במאי 2010 אירעה כאשר פעילי הספינה ביקשו לשבור את הסגר הימי על רצועת עזה ונהרגו בהשמונה אזרחים טורקים ואזרח אחד בעל אזרחות טורקית-אמריקנית. כמה פעילים פרו-פלסטינים נוספים נפצעו. ההערכה של הצבא לפני ההשתלטות על הספינה הייתה שהאנשים על המרמרה יגלו התנגדות קלה, אבל כאשר חיילי הקומנדו הימי החלו לגלוש בחבל מהמסוק שהביא אותם למקום, הנוסעים על המרמרה חיכו להם על הגג והחלו להלום בכל לוחם שירד בגלישה.

 

ההשתלטות על המרמרה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

הלוחמים נתפסו, הוכו קשות אבל היו מצוידים רק ברובי צבע שמיועדים לפיזור הפגנות. הנוסעים ניסו לחטוף את נשקם ואחד הלוחמים שנחלץ לעזרת חברו לצוות נפל בידי המתפרעים וספג חבטות קשות. ללוחמי השייטת היה אקדח שנאמר להם שעליהם להשתמש בו רק במקרים שנשקפת סכנה לחייהם. כאשר גלשו בכבל מהמסוק הם הקפידו לצעוק "לא לירות, לא לירות", למרות שספגו מכות רבות.

 

רק אחרי ההשתלטות התברר כי על סיפון הספינה היו פעילי הארגון הטורקי ihh, שמאוחר יותר נכנס לרשימת ארגוני הטרור. בעקבות האירוע, היחסים הקרובים שהיו אז בין ירושלים לבין אנקרה הידרדרו, וראש ממשלת טורקיה דאז וכיום הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן דרש מישראל להתנצל ותקף אותה מאז לא פעם.

 

ועדת טירקל, שמונתה על ידי ממשלת ישראל לבדוק את התקרית, זימנה לעדויות בין היתר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז אהוד ברק והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, וקבעה לבסוף כי הצבא פעל כראוי. טורקיה הקימה גם היא ועדת חקירה, שקבעה כי הסגר הישראלי על רצועת עזה אינו חוקי וכי ישראל הפרה את החוק הבינלאומי כאשר השתלטה על הספינה. באנקרה אף טענו כי הרג הפעילים הטורקים הוא "טרור בחסות המדינה".

 

ועדת פאלמר, שחקרה את התקרית מטעם האו"ם, קבעה בספטמבר 2011 כי הסגר על עזה חוקי, אך האשימה את ישראל בהפעלת כוח מוגזם. הטורקים לא הסכימו לוותר על דרישתם להתנצלות ופיצוי, מגעים בנושא נמשכו זמן רב, אולם טרם הניבו הסדר.

 

סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, הגיבה להחלטה: "בית הדין בהאג כבר החליט שלא בוצעו פשעי מלחמה על המרמרה. תמוה מאוד בעיניי מדוע ביה"ד החליט לפתוח חקירה נגד חיילים שהגנו על עצמם מול התקפה ברוטלית של טרוריסטים ששהו על המרמרה. ישנם גורמים פלסטינים שמנסים כל העת להסית את הגופים הבינלאומיים נגד ישראל. אני מקווה שאותם גופים ישכילו לזהות את ההסתה ולא לתת לה יד. בית הדין הופך בהחלטה זו לכלי שרת בידי התעמולה הפלסטינית".

 

חברת הכנסת ציפי לבני: "לא משנה כמה תהפכו את הסיפור, יש אמת אחת שכבר נקבעה. ההשתלטות על המרמרה הייתה כדין וחיילי צה״ל אינם פושעי מלחמה".

 

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "ישראל מגנה בחריפות את בקשת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי מהתובעת לבחון מחדש את החלטתה לסגור את התיק בפרשת המרמרה. מדובר באירוע שבו פעלה ישראל מתוך הגנה עצמית ובהתאם לחוק הבינלאומי. האירוע נחקר על ידי ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בישראל, בהשתתפות משקיפים בינלאומיים וכן על ידי ועדה של מזכ"ל האו"ם שאישרו זאת. לא ברור מדוע מתעקש בית הדין להפנות את משאביו לעיסוק מיותר בתלונות ממניעים פוליטיים ציניים, במקום לעסוק בדברים לשמם הוקם – חקירת מעשי זוועה המוניים. ישראל מצפה שהחלטת התובעת תישאר בעינה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
ההשתלטות על המרמרה
צילום: AP
מומלצים