לידיעת השר אזולאי: הרפורמים לא הולכים לשום מקום
"מקור השנאה הוא תמיד בחוסר היכרות או בפחד. חלק גדול מהפוליטיקאים הדתיים בוחרים שלא להכיר אותנו, ואנחנו מהווים איום כיוון שאנחנו מצליחים. שר הדתות חייב לדעת שלא כל יהודי בעולם יהיה אורתודוכסי". פרופ' רוחמה וייס נפגשה עם נשיא ההיברו יוניון קולג', ללמוד על הפרשה ועל התמודדות עם דעות קדומות
שר הדתות והמספר על הזרוע של ידידי
השבוע הלכתי לפגוש ידיד מבוגר, תלמיד חכם, שורד שואה וחבר קהילה רפורמית. בדרכי ליוו אותי דבריו הקשים של שר הדתות, דוד אזולאי: "אני לא יכול להרשות לעצמי להגיד על רפורמי שהוא יהודי". חשבתי לעצמי: אילו רק הנאצים באירופה היו שומעים את דבריו של אזולאי, אילו הם היו משתכנעים... הרבה דם וייסורים היו נחסכים.
לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מבחינה הלכתית דבריו של אזולאי חסרי שחר. אבל אני שאלתי את עצמי בעיקר על המוסר – על שרירות הלב שבבחירה לבחוש ביהדותו של ידידי, ביהדותי וביהדותם של רבים מחבריי, ועל האמונה שאדם רשאי להגדיר את זהות זולתו.
מזל טוב, "בת מצווה" רפורמית בישראל
הגודל לא קובע. גם לא עוצמת הצעקות. באמת שלא. דמוקרטיה חייבת להגן על חופש הדת של קבוצות מיעוט. יחד עם זאת, חשוב לי לציין כי בישראל מסתמנת עלייה קבועה במספר המזהים עצמם עם התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית.
תוצאות שני סקרים שבוצעו בישראל בעשור האחרון זהות, ולפיהן 7-8% מהישראלים מזהים את עצמם כרפורמים או קונסרבטיבים. בשבוע שעבר התפרסם סקר של "ערוץ הכנסת" בנושא שייכות לזרמים דתיים, ולפיו כבר 12%(!) מהישראלים מגדירים את עצמם כרפורמים או כקונסרבטיבים. (על משמעות הנתונים אני ממליצה לקרוא את דבריו של ד"ר תומר פרסיקו).
בעולם היהודי כולו התנועות הליבראליות הן הגדולות ביותר, ובישראל כבר 12% - זה בת מצווה, וזה יותר ממספר החרדים החיים בישראל.
"תג תורה"
כתגובה לדברי השר אזולאי המבקש לנער אותנו כנעֶר אבק שדבק במעילו הרבני, ביקשתי, כהרגלנו בטור זה, להשיב לו ב"תג תורה". הזמנתי לחברותא את אחד מגדולי מנהיגי היהדות הרפורמית בדורנו, הרב ד"ר אהרון פנקין, נשיא "ההיברו יוניון קולג'", האיש שחתימתו מתקפת כל תעודת הסמכה לרבנות רפורמית.
מה נעשה עם שנאת הזר?
לא קל ליהודי ליבראלי לקרוא את פסוקי פרשת השבוע (במדבר ל"א, א'-ט'): "וידבר ה' אל משה לאמר, נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים... ויצבאו על מדיין... ויהרגו כל זכר... וישבו בני ישראל את נשי מדיין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חיילם בזזו".
רצח עם, ביזה. אני שואלת את הרב פנקין איך המצפון היהודי חי עם פסוקים מבהילים שכאלה. "תראי, זו לא הפעם היחידה בה התורה מנסחת תפיסה לאומית בדלנית קיצונית, ולפיה עם ישראל הוא הבן האהוב היחיד", אומר הרב פנקין. "למשל בפרק כ' בספר דברים נמצא ציווי קיצוני להשמדה מוחלטת של כל העמים שאת אדמתם אנו כובשים: "רק מערי העמים האלה אשר ה' אלוהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה".
איך יהודי רפורמי ישן בלילה?
"התנועה הרפורמית נוסדה בגרמניה ואחר כך בצפון-אמריקה, כשהעניין מרכזי בהגותה הוא האוניברסליות –
האמונה שכל בני האדם שווים בפני האל", אומר הרב פנקין. "גם אם אינני מסכים עם גישה דתית כזו או אחרת, איני רוצה להשמידה ובוודאי שלא את מאמיניה. עבורי, הפסוקים הקשים האלה משקפים מצב היסטורי - הם מתארים ימים שבהם קיומו של עם ישראל נמצא בסכנה, והוא היה צריך להגן על עצמו.
"לצערי, הם האמינו שבהשמדת העמים האחרים יגנו על עצמם בצורה הטובה ביותר. אני קורא את הפסוקים האלה בשביל ללמוד איך היינו, ולא בשביל להכתיב לעצמי בחירות מוסריות היום".
אני שואלת את הרב פנקין מהי אמת המידה הרפורמית - אם היהודי הרפורמי לא מחויב לדברים הכתובים בתורה, אז על פי מה הוא קובע את "סדר היום" המוסרי שלו?
"אני חושב שעלינו לקרוא וללמוד את המסורת שלנו לעומקה, שלא על מנת לקבל ממנה הוראות, אלא כמצע לקבלת החלטות אישיות. בסופו של דבר זה רק אני ורק את. כל אחד אחראי על ההחלטות המוסריות שלו ואין מי שיחליט במקומנו".
"האמת היא שגם בתנועה האורתודוכסית עושים אותו הדבר. גם הם לא באמת שואבים את החלטותיהם מהמסורת. הנה, בתורה כתוב למשל שיש לסקול עובדי עבודה זרה. האם מישהו מעלה בדעתו כיום לסקול עבריינים? ההבדל בינינו לבינם הוא גם בכך שהם יציעו צידוקים פרשניים להפרה של חוקי התורה, ואנחנו נאמר באופן ישיר שיש בתורה דברים שאינם מקובלים עלינו. אופן ההצדקה שלנו ושלהם שונה, אבל כולם משנים את התורה ומקבלים החלטות עצמאיות".
הבדידות הקיומית של הרפורמי
ההבנה שכל האחריות המוסרית רובצת על כתפי כל יחיד ויחידה מייצרת הרבה בדידות, לא?
"את צודקת, יש בדידות מסויימת בעמדה המוסרית של היהודי הרפורמי. אבל כיוון שאנו זרם מאוד קהילתי, יש מענה חלקי לבדידות זו. אמנם אנחנו לא פוסקים הלכה ולא מורים דרך, ולשיטתנו כל אדם אחראי לבדו למעשיו, אבל אנו דנים יחד, כקהילה, בסוגיות החיים השונות שלנו. אנחנו מתפללים יחד, לומדים תורה יחד ומנסים להבין את המחלוקות. גם חז"ל, כמונו, בקשו להבין ולברר מחלוקות בלי לפתור אותן. במשנה כמעט אין הכרעות הלכתיות, וכל כולה הנאה מ'מחלוקות שסופן להתקיים'".
משה הרג את אשתו?
אכזריות פרשת השבוע, לא מרפה, ואני משוחחת עם הרב פנקין על פסוקים מטלטלים במיוחד מתוך הפרשה
הקשה הזו (במדבר ל"א, י"ד-י"ח): "ויקצוף משה, על פקודי החיל... ויאמר אליהם משה: החייתם כל-נקבה. הן הנה היו לבני ישראל, בדבר בלעם, למסור מעל בה' על דבר פעור. ותהי המגפה בעדת ה'. ועתה, הרגו כל זכר בטף וכל אישה יודעת איש למשכב זכר הרוגו. וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר - החיו, לכם".
בני ישראל משמידים את כל הגברים המדיניים, ולוקחים לעצמם את ילדיהם ונשותיהם, ולמשה לא די בכך. משה דורש השמדה של הילדים ושל הנשים שאינן בתולות, שהרי נשות מדיין פיתו את בני ישראל לחטוא. העובדה שמשה, שאשתו מדיינית, תובע השמדה של נשות מדיין (ואונס של הבתולות) מדהימה. האם הוא חשב על אשתו כשהוא גזר גזירה זו? האם חשב על אחיותיה וחברותיה? איך, למען ה', אדם מכוון את חרבו לעבר בני משפחתו?
הרב פנקין לא מופתע: אם אדם חושב שהעם שלו מאוד חלש ושביר, ועליו מוטלת אחריות בלתי מוגבלת להצלתו, הוא עלול לעשות מעשים קיצוניים הכוללים פגיעה ביקרים לו. כשאין גבולות לתביעה לשמור על העם, וכשאין אמון ביכולת העם לשמור על עצמו - דברים חמורים עלולים להתרחש.
למה דוד אזולאי לא מחבב אותנו?
ומפגיעה אחת במשפחה, אנו עוברים לפגיעה אחרת. אני שואלת את הרב פנקין אם הוא מבין למה שר הדתות, דוד אזולאי, מבקש להעלים את הרפורמים מהעם היהודי.
"מקור השנאה", קובע הרב פנקין, "הוא תמיד בחוסר היכרות או בפחד. קל לשנוא את מי שלא מכירים, ולצערי, חלק גדול מהפוליטיקאים הדתיים בישראל, בוחרים שלא להכיר אותנו. אני אשמח מאוד להזמין את השר אזולאי לכוס קפה, לשבת ולספר לו על התנועה הרפורמית. חשוב לו להכיר אותנו.
"אני מאמין שהשנאה כלפינו ניזונה גם מפחד. אנחנו מהווים איום כיוון שאנחנו מצליחים. בצפון-אמריקה התנועה הרפורמית מושכת, מלמדת ומעוררת השראה ליהודים רבים, ויכול להיות שזה מאיים. אבל השר אזולאי, כשר הדתות, חייב לדעת שלא כל יהודי בעולם יהיה אורתודוכסי".
הישראלים מתחילים להתאהב
בעוד הפוליטיקאים החרדים תוקפים את הרפורמים, נדמה שהחברה הישראלית מתחילה להתאהב בתנועה . איך אתה מסביר את הפער הזה?
"במשך שנים", טוען הרב פנקין, "הייתה מדינת ישראל עסוקה בעיקר בהישרדות. עם הזמן ועם התפתחות הכלכלה הישראלית, נוצרו יותר גשרים בין ארצות הברית לישראל, וגם רעיונות רוחניים עוברים בין הקהילות. ההיברו יוניון קולג' בירושלים הסמיך עד היום כבר 88 רבות ורבנים. לתנועה הרפורמית יש כבר 45 קהילות בישראל. אנו מחתנים זוגות רבים, עורכים טקסי בת ובר מצווה ופותחים מוסדות חינוך. לאנשים יש אפשרות להכיר אותנו, וכשהם מכירים - הם לפעמים גם אוהבים".
ובבית המדרש של הטוקבקים
התבצרות בעמדות רוחניות היא, בעיניי, החמצה גדולה. חטא. למרות המחלוקת וגם בגללה אני רוצה
להכיר את עולמו הרוחני של שר הדתות, דוד אזולאי. אני רוצה להגות איתו בדברי תורה, ואני מאמינה כי המפגש איתו יציע לי מחשבות וזוויות ראייה חדשות.
לשמחתי, נענה השר לבקשתי, והוא יהיה לי לחברותא באחת הפרשות שלאחר תשעה באב. אמשיך לעדכן ואצפה גם לתגובותיכם.
שבת שלום!
