נינט ומאיה בוסקילה: דרוש כאן מהפך
אבי שושן חושב שהמאבק של מאיה בוסקילה בגלגלצ ראוי אך נעשה באמצעים זולים ועדיף שהיא פשוט תעשה פופ טוב - וממליץ לנינט לזנוח את האינדי כדי להמציא מחדש את הז'אנר המזרחי בישראל. אולי ככה יצאו השתיים מהקריירה התקועה שלהן
אחד עשר שירים הוציאה מאיה בוסקילה בשלוש השנים האחרונות וכולם, ללא יוצא מן הכלל, לא נכנסו לגלגלצ. לומר את האמת, וסליחה מראש, בוסקילה - גם אני לא הייתי מכניס אף אחד מהם. לצערי, הם פשוט לא מספיק טובים. לו באמת היו הופכים ללהיטי ענק ברדיו האזורי כמו שהיא טוענת, בוסקילה לא היתה מקבלת הערות נוסח "לאן נעלמת?" וגלגלצ עצמה היתה מתיישרת ומכניסה אותם לפלייליסט, בדיוק כמו שהיא עושה עם כמעט כל להיט ענק שרץ ולבסוף עושה את דרכו גם אל גלי האתר.
מאיה בוסקילה - "זיכרון ישן"
בוסקילה זועקת מתוך תסכול וכאב אמיתי. יחד עם זאת, כדאי שתנצל את ההזדמנות לשים מראה מול הקריירה שלה וההחלטות האומנתויות שקיבלה לאורך השנים. כבר כמה אלבומים שהיא מנסה להידמות למירי מסיקה ולא מבינה שהיא, אם כבר, קים קרדישאן המקומית. ביום שתפסיק לנסות להביא "אמת אומנותית" ותתחיל להקליט פופ עדכני שיבליט את היכולות הווקליות שלה, היא תראה שהתעשייה ובעיקר הקהילה תחבק אותה בחזרה, בדיוק כפי שהצליחה כששרה צביקה פיק.
בפופ העולמי שולטות הנשים. בשוק המקומי אין כרגע אף אחת שהולכת עם זה עד הסוף, מתוך תפיסה מוטעית שאין לפופ קהל בארץ. זו המשבצת של בוסקילה וראוי שתדע שבניגוד להנחתה לפיה נכנסה לרשימה השחורה של התחנה, הרי זה ברור שברגע שיהיה לה להיט ענק - התחנה תחבק אותו ולו רק כדי להוכיח שאין פה עניין של נקמנות אישית.
ולצד זה, אי אפשר לנקות את התחנה מאשמה. בואו נשים את הדברים על השולחן: גלגלצ היא תחנה שמהווה סמל לאליטזם של מדינת תל אביב. בניגוד לשאר צבא ההגנה לישראל שמהווה כור היתוך אמיתי של החברה הישראלית, גלגלצ היא מועדון סגור של שטאנץ'. צריך לעשות שם מהפכה בשיטת הפלייליסט והנושא חייב להיות במסגרת דיון אמיתי ופתוח ולא בשיטה הבריונית הנהוגה היום - בה בכל כמה חודשים יוצא זמר אחר למאבק בתחנה ונתקל בקיר אטום, ללא שום יכולת אמיתית לחולל שינוי.
זאת ועוד התחנה היא ברירת המחדל האוטומטית בכל רכב בישראל ולו מהסיבה הפשוטה שאין בה פרסומות. טענת התחנה, לפיה אחוזי ההאזנה הגבוהים מעידים על הצלחתם בקליעה לטעם המוזיקלי של המאזינים, יכולה באותה מידה להעיד יותר על שנאת פרסומות מאשר אהבת השירים.
עוד "מביט מזרחה " בערוץ המוזיקה של ynet:
קובי אפללו: "עם שם אחר הייתי מצליח יותר"
אקס פקטור שמה איקס על המוזיקה המזרחית
דודו אהרון נשמע מעולה, וזה לא מספיק
לדעתי אגב, יש היום יותר מאזינים שמחליפים תחנה וזונחים את גלגלצ דווקא בגלל הפלייליסט, שמזמן לא משקף את טעם הקהל. גם התפיסה שגלגלצ איבדה את יכולת ההשפעה שלה שגויה. נכון, היא כבר כמעט שלא מכתיבה להיטים, אבל היא עדיין אחראית למיתוג של זמרים. היא הקונצנזוס ומבחינת המוזיקאים, משמעות הדבר היא ועדי עובדים, כתבות בתקשורת והכרה מוזיקלית שהינה קריטית לקריירה שלהם.
יחד עם זאת, קריאתה של בוסקילה לשרת התרבות מירי רגב להתערב היא פופליסטית, זולה ומריחה מיח"צנות טהורה. בוסקילה כביכול מקווה שהשרה רגב תקפוץ על העגלה הפרסומית, לטובת יחסי ציבור נוספים עבורה. הבעיה היא שלרגב אין שום סמכות בנושא אלא רק לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון. זו גם אחת הבעיות של התחנה שכן אף אחד לא רוצה ששר הביטחון יעזוב את איראן והחיזבאללה ויתעסק בשיטת הפלייליסט. ביום חמישי הקרוב מתוכננת לבוסקילה פגישה משותפת עם רגב ויעלון. אני מקווה בשבילה שהיא תדאג שהם לא ינצלו אותה בשביל כותרות יח"צניות-צבעוניות אלא כדי לחולל שינוי אמיתי בתחנה שמשוועת לזה.
לסיכום, טוב יהיה אם גלגלצ תקיים דיון אמיתי בשיטת הפלייליסט ותנסה לגוון אותו. לא חסרים רעיונות כיצד ניתן לעשות זאת. ועדה ציבורית שתגיש המלצות, כשההחלטה הסופית תהיה ביד התחנה לדוגמא, היא אחת מהן. כך היא תוכל לפתוח את הראש למה שמתרחש מחוץ לתל אביב-יפו. שיר לוי למשל הוא זמר הבית של התחנה ובסופו של דבר - אין לו עבודה. לידיעת בוסקילה, בכלל לא בטוח שאם שיריה היו מושמעים בתחנה, הקריירה שלה היתה במקום אחר.
הכוח לשנות את פני המוזיקה המזרחית
כמו בוסיקלה, גם נינט מתעקשת על "אמת אמנותית" שלא בהכרח מתאימה לה. לאורך שנים היא מתעלמת מדרישת הקהל ומקליטה מוזיקה אלטרנטיבית מתוך תקווה להיות איימי ווינהאוס הבאה. לצערה, זה לעולם לא יקרה. בשביל הקהל האלטרנטיבי המצומצם שצורך את המוזיקה הזו, נינט תמיד תהיה החיילת מקרית גת ששרה "ים של דמעות" ועשתה קמפיין לתחתונים. הם אף פעם לא יקבלו את האישה הכי פופלרית בישראל ואייקון הבידור הכי גדול שצמח כאן בעשורים האחרונים למועדון הסגור הזה. היא סותרת את כל מה שהם מאמינים בו.
ייתכן שהתפיסה של נינט היא שיש בושה במוזיקה מזרחית, שזה לא הבון טון של חבריה החדשים מתל אביב. אולי מדובר במרד בתעשיית הבידור ובעולם התקשורת שמיררו את חייה בפולשנות יתר בשנים האחרונות וגרמו לה לרצות לעשות דווקא והפוך מהמצופה. אני לא פסיכולוג אבל אם אחרי כל כך הרבה שירים וניסיונות מוזיקליים, אם אף אחד לא מכיר שיר שלה - זה אומר דרשני.
דודו טסה והכוויתים עם נינט טייב - "דוב ותפטר (יא סלימה)"
מה שכן, חבל שהשיר המעולה הזה יהיה הבלחה חד פעמית שלה כי גם שמדובר פה בשיר הארדקור בשפה הערבית, נינט כובשת. לא שאני מגלה לה משהו חדש, אבל ביום שתחליט לחזור הביתה, כל בכירי תעשיית המוזיקה יעמדו בתור כדי להביא לה את הלהיטים הכי גדולים. היא לא חייבת להיות זמרת מזרחית ששרה על תל אביב או לשיר סלואו לזוגות אחרי חופה. היא פשוט היחידה שמסוגלת להמציא את המוזיקה המזרחית מחדש ולהפוך לזמרת המצליחה ומשפיעה ביותר על המדינה. משום מה, אולי זו תחושת בטן, נראה לי שהאמהות ריככה אותה. ייתכן שהסנונית עם טסה מבשרת על בוא האביב.
