כסף לא מדווח בחו"ל? בקרוב המידע יהיה נגיש יותר
שינוי בפורמט חילופי המידע בין מדינות, אודות הון לא מדווח, עשוי לחשוף אלפי חשבונות לא מדווחים של ישראלים במקומות שונים בעולם. חומת הבנקאות נסדקת
אם חשבתם שתוכלו להמשיך להסתתר מאחורי הסודיות הבנקאית, כדאי לכם מאוד לשקול זאת שוב. תיקון חדש לפקודת מס הכנסה שעשוי להתקבל בקרוב יעניק לרשות המסים יכולות אכיפה מוגברות כלפי אנשים המסתירים כספים בחשבונות בנק בחו"ל.
- דיווח אנונימי: הון של מיליארדים בהנחת מס
הסודיות הבנקאית נסדקה מאוד בשנים האחרונות והיא עוברת מן העולם, בין היתר, בעזרת החקיקה החדשה.
משרד האוצר פרסם לאחרונה טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בכל הנוגע לחילופי מידע בינלאומיים, והדבר ישפיע על בעלי חשבונות סודיים בחו"ל. במשרד האוצר מעריכים כי הליכי החקיקה בעניין זה יושלמו בתוך פחות משנה מהיום, ולכן מוטב להיערך בהקדם כפי שנסביר להלן.
הסכמים עם מדינות
האם רשות המסים יכולה לקבל מידע מבנקים בחו"ל? נכון להיום, רשות המסים אינה יכולה לקבל מידע שוטף על חשבונות בנק סודיים בחו"ל. למעשה, רשות המסים מקבלת כיום מידע מצומצם ביותר ביחס להכנסות שמפיקים ישראלים במדינות אחרות.
רשות המסים מקבלת מידע לצרכי אכיפת מס מכוח סעיף חילופי המידע באמנות למניעת כפל מס, אך רק עם מדינות שעמן יש לה אמנה כאמור, ורק ביחס לנישומים מסוימים שמתבקש מידע בעניינם.
בפרקטיקה כיום, אם ישראלי מסתיר כספים במדינה שאין לה אמנת מס עם ישראל, לדוגמא בקפריסין, הסיכוי שהמידע יגיע לרשות המסים הוא קטן. זאת ועוד, גם אם ישראלי מחזיק חשבון בנק בלתי-מדווח במדינת אמנה, לדוגמא בשוויץ, המידע על החשבון יגיע לרשות המסים רק אם תתקבל הבקשה בעניין זה. נכון להיום העברת מידע ביחס לחשבונות בנק אינה אוטומטית. מצב זה עומד להשתנות בקרוב באופן דרמאטי.
מהו השינוי הצפוי בנושא העברת מידע? בהתאם לתוכניות של ארגון ה-OECD, בעוד זמן קצר, מוסדות פיננסיים, בעיקר בנקים, ידווחו למדינות העולם באופן אוטומטי וללא צורך בדרישה מיוחדת בעניין זה כפי שהיה נהוג בעבר, על חשבונות בנק בבעלות תושבי אותן מדינות. כך לדוגמא, אם תושב ישראל פותח חשבון בנק בהונג קונג, הבנק הזה ידווח לישראל על חשבון הבנק, לרבות ההכנסות בחשבון.
בהתאם לתקן לחילופי מידע אוטומטיים, שנקבע על ידי ארגון ה-OECD, המוסדות הפיננסיים, לרבות בנקים וחברות ביטוח, יערכו הליך לזיהוי בעלי החשבונות המוחזקים בהם. עוד קובע התקן לחילופי מידע אוטומטיים כי לאחר הזיהוי, המוסדות הפיננסים יעבירו לרשות המסים בישראל מידע הנוגע לבעלי חשבונות שהם תושבי מדינות זרות.
המידע יכלול את היתרות בחשבונות הבנק ואת ההכנסות הפיננסיות. מידע דומה ייאסף על ידי רשויות במדינות אחרות, והמידע שייאסף יועבר באופן אוטומטי בין המדינות שייחתמו על הסכמים מתאימים בעניין זה. תקן חילופי המידע של ה-OECD, דומה ל-FATCA האמריקאי, הכולל הסכמים מפורטים עליהם חתמה ארצות הברית עם מדינות רבות, ובהן ישראל.
זירוז חקיקה
מתי ישראל תיישם חילופי מידע אוטומטיים? שר האוצר התבקש לאחרונה על ידי ארגון ה-OECD להודיע מה הם מועדי היישום המתוכננים של חילופי מידע אוטומטיים בישראל. שר האוצר השיב על כך כי מדינת ישראל מתכוונת ליישם את התקן לחילופי מידע אוטומטיים החל מסוף שנת 2018. משרד האוצר ורשות המסים החלו להיערך ליישום התקן כפי שנקבע, בין היתר, באמצעות זירוז החקיקה שנסקרה לעיל.
השינויים בבנקים ברחבי העולם בהשפעת ארגונים בינלאומיים וכן הפעולות האגרסיביות של רשות המסים לחשיפת בעלי חשבונות בלתי-מדווחים, גרמו לשחיקת הסודיות הבנקאית והיא כבר אינה קיימת עוד.
מומלץ לבחון הגשת בקשות לרשות המסים במסגרת אחד המסלולים לגילוי מרצון. אם רשות המסים תגיע אליכם לפני שאתם תפעלו הרי שתשלמו על כך ביוקר, הן מבחינת היקף המס והקנסות, והן מבחינת ההליך הפלילי על כל מה שמתלווה לכך לרבות פגיעה בשמכם הטוב. כדאי לפעול בעניין זה ללא דיחוי, ולהקדים תרופה למכה, ויפה שעה אחת קודם.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מיסים ומייצג בהליכי גילוי מרצון