האוצר: רמת החיים תרד בגלל האטת הצמיחה

הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום (א') מסמך שבו נטען כי הירידה בקצב הצמיחה שחווה המשק הישראלי בשנים האחרונות נובעת מגורמים דמוגרפיים וארוכי טווח, ולכן מגמה זו אינה צפויה להשתנות בטווח הזמן הבינוני. על פי המסמך, הירידה בקצב הצמיחה תוביל בעתיד לירידה ברמת החיים בארץ בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

כיום מדורגת ישראל במקום ה-18 בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD בתוצר לנפש שנמדד בה. התוצר לנפש הוא המדד שמייצג עבור כלכלנים את "רמת החיים" במדינה. על פי הכלכלן הראשי, אם תימשך המגמה הנוכחית של ההאטה בצמיחה עד שנת 2030, תרד ישראל למקום ה-20 בדירוג רמת החיים.

קצב הצמיחה הממוצע של המשק הישראלי ירד מאז שנת 2012 לכ-3% בשנה, בהשוואה ל-4.3% לשנה בשנים 2002-2012. על מנת לבחון את הגורמים לירידה בקצב הצמיחה בחן הכלכלן הראשי את השתנותם של גורמים שונים בין שתי תקופות: 1991-2011 ו-2012-2014.

לטענת הכלכלן הראשי באוצר, הגורמים המרכזיים להאטה בקצב הצמיחה הם ירידה בקצב הגידול של תשומות העבודה - כלומר, היקף המועסקים והיקף שעות העבודה - והירידה בקצב הגידול של ההשקעה במחקר ופיתוח. גורמים נוספים שלהם הייתה השפעה מתונה יותר הם נטל הוצאות הביטחון, נטל המסים הישירים, והצמצום בין רמת החיים בישראל לרמת החיים בארה"ב, שמוביל לגידול בעלות העבודה בישראל ופוגע בכושר התחרות הבינלאומי של הכלכלה הישראלית.

באוצר טוענים כי העובדה ששני הגורמים הללו הם הגורמים העיקריים להאטה בצמיחה מעידה על כך שמדובר במגמה שלא תשתנה בשנים הקרובות. הירידה בתשומות העבודה נובעת מתהליכים דמוגרפיים ארוכי טווח, כמו הירידה בשיעור האזרחים בגילאי העבודה והעלייה בחלקם של החרדים והערבים באוכלוסייה, שני מגזרים שהיקף התעסוקה בהם נמוך מאשר בשאר חלקי האוכלוסייה.

הירידה בהיקף ההשקעה במחקר ופיתוח נובעת מירידה בהיצע כוח האדם המיומן בישראל, שאותה ניתן לייחס למיצוי השפעה של ההגירה מברה"מ לשעבר ולהישגים נמוכים של תלמידי ישראל במקצועות מדעיים ובמתמטיקה. לצד שתי המגמות הללו, יש לציין גם את שיעורי הצמיחה הנמוכים יחסית בכל מדינות המערב בשנים האחרונות, הנובעים מירידה בהיקף הסחר העולמי.