משרד הבינוי נערך להרחבת שכונות חרדיות
המשרד נערך לגידול חד בביקוש לדירות בשכונות החרדיות ב-20 השנים הקרובות בעקבות קצב הגידול הטבעי, ומכין תוכנית כוללת להרחבת יישובים קיימים והקמת יישובים חדשים. לפי התוכנית, עד שנת 2034 צפוי מספר החרדים בארץ להכפיל את עצמו - מ-910 אלף כיום לכ-1.8 מיליון
ב-20 השנים הקרובות צפוי גידול חד בביקוש לדירות בשכונות החרדיות בעקבות קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית - כך עולה מתכנית מיפוי של צורכי הדיור של הציבור החרדי שערך משרד הבינוי בשיתוף עם המכון החרדי (העוסק במחקר) התכנית נערכה לקראת הכנתה של תכנית כוללת להרחבה של ישובים חרדיים בישראל והקמתם של ישובים חדשים עבורם.
לכתבות נוספות בערוץ הנדל"ן של ynet
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
כיום חיים בישראל כ-910 אלף יהודים המגדירים את עצמם כחרדים, ועד שנת 2034 צפוי מספרם להכפיל את עצמו עד לכ-1.8 מיליון. על פי המיפוי שערך משרד הבינוי, הגידול הטבעי באוכלוסיית החרדים יביא לכך שהביקוש לדירות חדשות מידי שנה יגדל מכ-6,500 דירות כיום ליותר מ-10,000 דירות בשנה החל משנת 2027. בסך הכל, סבורים במשרד הבינוי כי יש לייצר כ-200 אלף דירות ב-20 השנים הקרובות כדי לענות על הגידול בביקוש.
עבודת המחקר של משרד הבינוי מצטרפת לעבודה נוספת הממפה את צרכי הדיור הייחודיים של הערבים בישראל, שנעשתה באחרונה על ידי צוות שמינתה הממשלה הקודמת. בשני המקרים מדובר בניסיון של הממשלה להבין את הצרכים המיוחדים של מגזרים מסוימים בישראל ולייצר עבורם פתרונות שונים מאלה שמייצרים עבור יתר האוכלוסייה.
בעבר התפרשו ניסיונות לייצר פתרונות דיור פרטניים למגזרים מסוימים כתופעה פסולה פוליטית, כלומר, כניסיון של פוליטיקאים המייצגים את המגזר המסוים להטות משאבים שמיועדים לכלל הציבור אל עבר ציבור בוחריהם. כעת, נראה כי בממשלה החליטו להשלים עם אופייה הרב-גוני של החברה הישראלית.
"הקבוצות השונות במדינת ישראל מתייחדות בין היתר בתרבות דיור שונה, המותאמת לצרכי אותה קבוצה", אמר היום מנכ"ל משרד הבינוי, אשל ארמוני, בנוגע לתחזית של צורכי הדיור של החרדים. "לציבור החרדי ישנם צרכים ומאפיינים ייחודיים, המחייבים התייחסות ומענה במסגרת ההיערכות האסטרטגית של המדינה בתחום הדיור. לאור זאת, משרד הבינוי יוזם תכנית אב כוללת לדיור לאוכלוסייה החרדית".
במקרה הפרטני של החרדים, הרצון להתאים פתרונות ייחודיים לכל מגזר משתלב היטב גם בצרכים פוליטיים. באחרונה אישר קבינט הדיור את תכניתו של שר האוצר, משה כחלון, להפוך את כל המכרזים לבנייה על קרקעות מדינה למכרזי מחיר למשתכן. אחת המחלוקות המרכזיות סביב התכנית הייתה על פי אילו קריטריונים יש לחלק את הזכות לרכוש דירה במחיר מוזל במסגרת אותם מכרזים.
ההסכמה בין כחלון לבין מנהיגי הסיעות החרדיות בקואליציה הייתה כי אלו יוותרו על הכללתם של קריטריונים המעניקים יתרון לחרדים, כמו מספר שנות נישואים ומספר ילדים למשפחה, ובתמורה תקדם הממשלה יותר מכרזים בישובים ובשכונות שבהם מתרכז הציבור החרדי. הפשרה מבוססת על ההנחה כי חרדים לא ינסו לרכוש דירות במכרזים שממוקמים באזורים שבהם רוב האוכלוסייה היא חילונית ולהיפך.
הפשרה שהושגה, לצד הקולות החדשים שמגיעים מצד משרדי הממשלה, מבשרת על סטטוס קוו חדש בחלוקת משאבי הדיור. אך היא עשויה לבשר גם על השלמה של השלטון המרכזי עם העובדה שהגבולות הדתיים והתרבותיים בין מגזר למגזר הפכו לגבולות גיאוגרפיים.
השלמה זו צפויה להיתקל בהתנגדות מצד גורמים הרואים בה פגיעה בעיקרון השוויון. לפני כחודשיים עוקב מכרז לשיווק של 1,500 דירות בקריית גת בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח כנגד השתתפותן של קבוצות רכישה הסגורות לציבור הדתי לאומי בלבד. בנוסף ניהלו אזרחים חילוניים מאבק ממושך בשנים האחרונות כנגד הפיכתה של העיר חריש לעיר חרדית. מאבקים אלה פורצים בעיקר במקומות שבהם מקדמת המדינה בנייה מסיבית של מספר רב של יחידות דיור חדשות. מקומות אלה נחשבים, בצדק, למקומות שלא "נצבעו" עדיין מגזרית ויכולים להיות חילוניים או חרדיים.