"חבר שלך אתיופי? כל הכבוד לך!"
לא עשיתי שום דבר שונה מבנות גילי שיש להן חבר. ההבדל היחיד הוא צבע העור
עוד בנושא:
קוראים לי גדעון. אז אל תקראו לי שחור
הוא שונא אוכל אתיופי, היא מתה על המטבח המרוקאי
לאחר שנה וחצי התחלנו לצאת, והקשיים בהתחלה היו רבים מכפי שצפיתי: כל אחד מאיתנו הגיע ממנטאליות שונה, כמעט הפוכה, והמנהגים, התרבות והחינוך השונים התנגשו לא פעם. הפער היה חלק בלתי נפרד מהיומיום בזוגיות שלנו, ועלה בכל שיחה וחוויה שעברנו יחד. עברנו קשיים רבים עד שמצאנו את דרך המלך שתתאים לשנינו ולחיים המשתפים שאנחנו רוצים לחיות.
האירוע המשמעותי ביותר שעברנו יחד ועיצב אותנו היה הטיול המשותף לאפריקה שעשינו אחרי הצבא. כחלק מהטיול בילינו חודש ימים באתיופיה ונחשפתי למנהגים, מקומות, אנשים ומאכלים שגרמו לי להבין טוב יותר ממילים את התרבות ממנה אברהם מגיע. הטיול חיבר אותי אפילו חזק יותר לאברהם וגרם לי להתאהב בכל מה שייחודי לעדה האתיופית.
כיום, אנחנו לא רואים את ההבדל בינינו. אבל לצערי, הסביבה רואה ומדגישה אותו במבטים שנועצים בנו ברחוב ובכך שיש מקומות שלא נותנים לאברהם להיכנס אליהם, בעוד אותי מכניסים בשמחה. כשהסביבה שלי שמעה שאני יוצאת עם בחור אתיופי קיבלתי תגובות פליאה או כאלה שאומרות "כל הכבוד", ואני שואלת - על מה? לא עשיתי דבר שונה מבנות גילי שיש להן חבר. ההבדל היחיד הוא צבע העור. אברהם התריע בפניי שזה מה שיקרה, אבל זה עדיין מפתיע ומעציב אותי לשמוע את זה כל פעם מחדש.
אני ואברהם נחגוג בקרוב חמש שנות זוגיות ואהבה. הוא לומד במכינה להנדסה באריאל ואני לומדת חינוך מיוחד במכללת תל-חי. היום אנחנו כבר מכירים ויודעים להתנהל בדרך משותפת שמתאימה לשנינו.
יש לי חבר, שחור, אתיופי, כבר ארבע וחצי שנים. יודעים למה דווקא הוא? כי הוא הבחור שיעזור לאדם לעלות במדרגות, כי הוא הבחור שיראה אדם סוחב שקיות בצד השני של הכביש ויסתובב לעזור , כי הוא הבחור שיעצור תמיד לרכב שתקוע בצד, כי הוא הבחור שייקח טרמפיסט עד הבית, כי הוא הבחור שיתייצב ראשון לכל בקשת עזרה, כי הוא הבחור שאין לו תמיכה אך עדיין מצליח להשיג הכל.
כי פשוט הוא הבחור.
כולנו שווים.
דניאל נגר סטודנטית ופעילה באגודת הסטודנטים של מכללת תל חי