גבר מכה דרש חצי מדירת המקלט של אשתו
במשך שנים התעלל תושב הצפון ברעייתו עד שברחה וקנתה לעצמה דירה קטנה. אחרי שמתה הוא העז לבקש זכויות בנכס. בית המשפט דחה אותו
לאחר שאשתו הלכה לעולמה דרש תושב הצפון מחצית מהזכויות בדירה קטנה שרכשה המנוחה לפני כ-28 שנים, כשנמלטה מנחת זרועו אחרי שנים של התעללות מחרידה. אלא למשמע עדויותיהם קורעות הלב של הילדים קבע בית המשפט לענייני משפחה בטבריה שלבעל אין זכויות בנכס.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תביעה: נפצעה כשרצתה למנוע העתקה במבחן
- נסיבות חיים קשות? קבל פטור מתשלום מזונות
- שופט קבע: 'פרידה חלה כשעברתם לישון לבד'
- הנפילה: בור בכביש יעלה למועצה 374 אלף ש'
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
המנוחה, שהייתה נשואה במשך 62 שנה, ציוותה את כל רכושה לשבעת ילדיה, תוך שהבהירה בצוואה כי בעלה אינו זכאי לדבר. צו לקיום הצוואה ניתן בנובמבר 2013, כשלושה חודשים אחר מותה. בעלה, שרצה נתח מדירה שרכשה המנוחה ונרשמה על שמה בלבד, דרש מבית המשפט שיצהיר כי הוא זכאי למחצית הדירה מכוח הלכת השיתוף.
תביעה
קנוניה מהכלא: אב אלים פעל לנשל את אשתו
עו"ד יעקב בלס
בזמן שהוא מרצה 18 שנות מאסר על אונס בנותיו ותקיפת אשתו, שיתף גבר פעולה עם אביו כדי למנוע ממנה כספים. בית המשפט מנע זאת ממנו
לטענתו, הוא והמנוחה היו נשואים עד יום מותה, והדירה נרכשה במהלך הנישואים. לדבריו, הדירה נרשמה רק על שם אשתו כיוון שהוא היה טרוד בענייני הפרנסה וקשיי היומיום, ומעולם לא היה בלבו חשש שתהיה מחלוקת בנושא. רק לאחר שהלכה לעולמה גילה כי נושל, חרף העובדה שהדירה נרכשה מכסף משותף.
הנתבעים – שבעת ילדיו של הגבר – הציגו גרסה קורעת לב ליחסים בין הוריהם. האם, ניצולת שואה, סבלה לטענתם מנחת זרועו של בעלה במשך שנים עד שעשתה ומעשה וברחה מהבית. לדבריהם, האב הסתיר מבית המשפט שאמם גרה בנפרד ממנו במשך כ-26 שנה בדירה שרכשה בעזרתם ובעזרת ירושה שקיבלה מהוריה. אביהם, טענו, מתגורר בדירת המשפחה יחד עם מאהבת.
הנתבעים סיפרו כי עד היום הם סובלים מסיוטים כשהם נזכרים כיצד מצאו את אמם כלואה בחדרה ונאלצה לעשות שם את צרכיה.
חיים אומללים
השופט מחמוד שדאפנה קבע שתנאי ראשוני להוכחת שיתוף ברכוש הוא שבני הזוג חיו ביחד וניהלו משק בית משותף. ואמנם, באופן רשמי התובע והמנוחה היו נשואים ומעולם לא התגרשו, אלא שהרישום אינו מספק. העדויות הרבות בתיק העלו כי המנוחה אכן עזבה את הבית כ-26 שנים לפני מותה, והתובע לא מנע זאת ממנה.
מעדויות הילדים, שלא נסתרו, עלתה תמונה של התנהלות אלימה שהותירה חותמה בנפשם ובתודעתם, אף שחלפו שנים רבות מאז. נראה, אם כך, שהחיים של המנוחה עם התובע היו אומללים, ולכן היא עזבה את הבית. "משכך הם פני הדברים לא ניתן להחיל את חזקת השיתוף בעניינם של התובע והמנוחה", כתב השופט בפסק הדין.
למעלה מן הצורך החליט השופט גם לבדוק אם הייתה לתובע זיקה כלשהי לדירה שהוא מתעקש לרשת. בדיקה זו העלתה שהוא לא היה מעורב באופן כלשהו ברכישתה. למעשה, הוא אפילו לא ידע כיצד היא מומנה.
משכך נקבע כי האב, שלא הוכיח כל זכות בנכסי אשתו המנוחה, ישלם לילדיו 10,000 שקל עבור הוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד אביטל חורף
- ב"כ הנתבעים: עו"ד איריס מנור
- עו"ד אריאל ממן עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים