האם יהודי ארצות ערב יפוצו במיליארדי ד'?
השווי הכספי המגיע ליהודי ארצות ערב שנמלטו לישראל והשאירו את רכושם מאחור אינו חד משמעי, אך הערכות מדברות על פיצויים של מיליארדי דולרים. תהליך ההתפרקות הנוכחי של ארצות ערב לא משאיר לפליטים היהודים תקווה גדולה לפיצויים, מלבד מכמה ארצות שממשיכות לשמור על יציבות. ד"ר אדם רויטר מסביר
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
רמת החיים של היהודים בקהיר ובגדד ערב מלחמת העולם הראשונה הייתה גבוהה מזו של יהודי מזרח אירופה, שחיו בעיירות קטנות ונידחות ברובן. עיסוקיהם העיקריים היו במסחר, בדים, עמילות מכס, חייטות, צורפות, בנקאות וכספים. בארצות תחת השלטון העות'מני, היהודים היו יכולים גם להתקבל לסקטור הממשלתי ולהיות פקידי ממשלה בדרגים גבוהים, גובי מסים ואפילו שופטים. משפחות יהודיות לא מעטות צברו במהלך הדורות ממון רב מאוד.
צפו בראיון אולפן: יש סיכוי לקבל פיצוי על הרכוש האבוד?
במקביל עוררה התנועה הציונית אנטגוניזם בקרב התושבים הערבים, אשר הלך והתגבר על רקע התעוררות הלאומנות. הקמת מדינת ישראל הגבירה והעצימה את האנטישמיות והובילה להתגברות תופעות של התנכלות, ביזה ואפילו מעשי טבח. הכבירה לעשות הממשלה בעיראק (שהפכה למדינה עצמאית ובתחילת שנות החמישים), שהלאימה עסקים ורכוש יהודי רב לכאורה כ"פיצוי" עבור הפליטים הפלשתינאים - אך כסף זה הגיע בעיקר לידי בכירי הממשל.
בתחילת שנות השישים ביצע נאצר הלאמה של הרכוש היהודי במצרים, וכך קרה גם ליהודי לוב. בסוריה, תוניסיה ואלג'יר רוב היהודים נמלטו כשרק בגדיהם לגופם לאחר הכרזות העצמאות, והותירו מאחור את כל רכושם. יהודי מרוקו זכו ליחס טוב בהרבה, והיו אולי היחידים שיכלו לעזוב בצורה מסודרת יחסית עם כספם, אולם במקרים רבים אחרים עזבו את הבתים והעסקים שלהם מאחור. עד אמצע שנות השישים עזבו את ארצות ערב מעל ל-700 אלף יהודים, שעלו ברובם לישראל.
הערכות לגבי השווי הכספי של רכוש יהודי ארצות ערב משתנות ממקור למקור וקשות מאוד לאמידה חד משמעית, בעיקר בגלל הצורך לבצע הערכה כללית של שווי הנדל"ן שנותר מאחור במחירים של היום. נדל"ן יהודי רב שהולאם נותר למשל בשכונות היוקרתיות ביותר בקהיר, אלכסנדריה ובגדד. הרכוש הקהילתי של יהודי מצרים השתרע על שטחי קרקע ענקיים, כולל כמחצית מהעיר מעאדי (עיר של וילות וגנים הממוקמת כ-20 קילומטר מקהיר, שכל בתיה המפוארים הפכו לבתי-שגרירים מהארצות השונות).
בנוסף יש צורך לבצע הערכה של התזרים הכספי נטו שהופק מן המפעלים, החנויות והעסקים אשר עליהם השתלטו השלטונות הערבים (או השכנים הערבים) לאחר בריחת היהודים, והמשיכו לפעול עוד במשך שנים רבות (במקרים נדירים אפילו עד היום). גם השמרנים ביותר מעריכים כי מדובר בפיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים רבים, שעל פי הערכות מסוימות מגיעים עד ל-15-20 מיליארדי דולר, ואף הרבה יותר.
מה הסיכוי לקבל פיצוי כספי?
בין אלו שמנסים לאסוף כמה שיותר פיסות מידע ולעורר עניין בקרב הדור הוותיק ובקרב ילדי הפליטים הישראלים הוא ד"ר אדי כהן, מזרחן וחוקר בכיר במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר אילן.
עם זאת, תהליך ההתפרקות הנוכחי של ארצות ערב אינו תורם לסיכויים לקבל פיצוי ממשי. סוריה כבר אינה קיימת כמדינה, לאחר שרק כ-25% מהשטח נשלט כיום ע"י משטר אסד והיתר מתחלק בין דאעש, ג'בהת אל נוסרה, המורדים הלאומיים והכורדים. גם בעיראק המצב דומה, כאשר כמעט שליש משטחה נשלט כבר בידי דאעש. לוב מחולקת כיום דה פקטו בין כמה שבטים גדולים, וגם באלג'יריה ותוניסיה המצב אינו מזהיר.
רק מדינה אחת תוכל לעמוד בתשלום הפיצויים
היעדים הרלוונטיים היחידים שקיימים כיום מבין כל הארצות שהוזכרו הם מצרים ומרוקו, שלכאורה יכולות לעמוד בכספי הפיצויים. ייתכן שמרוקו, שכלכלתה יציבה יחסית, תוכל לעמוד בתשלום פיצויים במידה ותצטרך, אולם מצרים הנסמכת כיום על תרומות מבחוץ לא תוכל.
אנקדוטה משעשעת היא העובדה שהבנק המצרי הענק "מצר", שלו כ-500 סניפים במצרים ובמדינות נוספות ואשר מצוי בבעלות הממשלה המצרית, תובע כעת בעלות על מלון המלך דוד בירושלים. הבנק תובע פיצויים בעבור מניות המלון, שהופקעו ממנו לטענתו ע"י האופוטרופוס הישראלי לנכסי נפקדים עוד בשנת 1948. המצרים כנראה שוכחים שהאפוטרופוס הישראלי יוכל לתבוע מנגד את כל נכסי המשפחות היהודיות במצרים - גם לאחר קיזוז שווי מלון המלך דוד זו יכולה להיות עסקה לא רעה כלל מבחינת מדינת ישראל.
אופציה נוספת: הסכם קיזוזים עם הרכוש הפלשתינאי
בפברואר 2010 אישרה הכנסת את החוק לשמירה על זכותם של הפליטים היהודים לפיצוי. החוק קובע כי "במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון, תכלול הממשלה את נושא מתן פיצוי על אובדן רכוש לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, לרבות רכוש שהיה בבעלות קהילה יהודית בארצות אלה".
ע"פ אחת ההערכות, היקף הרכוש האבוד של הפלשתינאים שהפכו לפליטים בעקבות מלחמת העצמאות עומד על כ-60% מהיקף הרכוש שאיבדו יהודי ארצות ערב שגורשו. מזה עשרות שנים עולים וצצים רעיונות על הסכמי קיזוזים כאלו ואחרים. אמנם ייתכן ובעתיד במסגרת הסדר בינלאומי ניתן יהיה להגיע למצב בו ארה"ב, או גורמים בינלאומיים ייקחו על עצמם את הפיצויים הכספיים של שני הצדדים במסגרת הסכם סופי ליישוב מחלוקת זו, אך לאור המצב הכלכלי הרעוע בו נתון כל העולם המפותח מאז משבר 2008, אפשרות זו נראית כיום רחוקה.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
