36 מדרגות: חולת ניוון שרירים מבקשת להמשיך לעבוד
מנהלת מקצועית במפעל שמעסיק פגועי נפש גילתה על בשרה עד כמה אכזרית יכולה להיות בעיית נגישות - לאחר שחלתה ב-ALS. "נפלתי שלוש פעמים במדרגות כשהעלו אותי. אני לא מסוגלת לבוא יותר לעבודה". מדוע לא מנגישים את המקום? משרד הכלכלה ומשרד הבריאות מגלגלים אחריות
"בכל יום הרגשתי מושפלת מחדש. לעיני כל העובדים, שניים מהקולגות שלי נאלצים להעלות אותי ולמעשה לגרור אותי במדרגות רק כדי שאוכל להגיע למקום העבודה שלי. אחר כך הייתי צריכה להסדיר את הנשימה ולנסות להתחיל לעבוד". כך מתארת נועה רון (48), הלוקה במחלת ניוון השרירים ALS, את הטיפוס היום-יומי ב-36 מדרגות, שנאלצה לעבור בכל בוקר רק כדי להגיע למקום עבודתה במפעל "נתיב" בחדרה.
רון, מטפלת באומנות בהכשרתה, משמשת מנהלת מקצועית של המפעל ונאלצה לקצץ לאחרונה את שעות עבודתה לנוכח היעדר הנגישות במפעל, שבו עובדים נפגעי נפש. "אני עובדת במפעל מאז 2009 ומנסה לסייע למתמודדי הנפש", סיפרה. "באוגוסט 2012 אובחנתי כחולת ALS. המחלה הזו שינתה לי את החיים, עברתי טיפולים כימיים קשים ומצבי הבריאותי הידרדר מאוד".
עם פרוץ המחלה הצליחה בכוחות גדולים לטפס בעצמה למשרדה שבקומה השנייה של המפעל, שבו אין מעלית. אבל המחלה עשתה את שלה והחמירה את מצבה. היא נזקקה לעזרת חבריה לעבודה. "לפני כמה חודשים נפלתי שלוש פעמים במדרגות בזמן שהעלו אותי. ראיתי שאני לא מסוגלת לבוא יותר לעבודה ופשוט הפסקתי להגיע". לאחר הקיצוץ בהיקף משרתה במפעל היא מתלבטת לגבי המשך העבודה.
ב"נתיב" מועסקים כ-100 עובדים המתמודדים עם בעיות נפשיות, רובם מתגוררים בהוסטלים ודיור מוגן. מלבד רון יש עובדים נוספים הסובלים מעודף משקל וקשיים פיזיים המתקשים לצלוח את ההגעה למקום העבודה.
הבעיה שעמה מתמודדים רון ונכי הנפש המשוקמים במפעל, מייצגת מצוקה של מאות אלפי בעלי מוגבלויות. לפי נתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בישראל 1,600,000 איש הסובלים מדרגות שונות של מוגבלויות פיזיות ונפשיות. בשנים האחרונות חוקקה הכנסת שורה של חוקים להנגשת אתרים, שירותים ומבנים. בין היתר סעיף 8 לחוק השוויון מחייב את המעסיק להתאמות במקום העבודה אלא אם כן הוא מוכיח שמדובר בנטל כבד מדי. במקרה כזה משרד הכלכלה מחויב להשתתף בעלות מכוח חוק השוויון. במקרה שמדובר במפעל מוגן האחריות על ההנגשה מתחלקת בין משרדי הממשלה והמעסיק.
משרד הכלכלה: זה משרד הבריאות
התקנות המתייחסות למפעלים מוגנים ולמקרה של רון נכנסו כבר לתוקף, אבל עדות להיקף הבעיה מצויה בדיון בכנסת שבו התברר כי משרדי הבריאות, החינוך, התחבורה, הרווחה, הביטחון והפנים טרם הגישו לאישור ועדת העבודה והרווחה תקנות אחרות, המיועדות לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות נגישות לשירותים ולמבני ציבור. מרבית התקנות היו אמורות להיות מוגשות לוועדה כבר לפני יותר מתשע שנים.
"גם אני וגם הצוות במפעל עשה את המקסימום כדי שאמשיך לעבוד בלי דרישות מיוחדות. פנינו לפני כחצי שנה למשרד הכלכלה בבקשה לסייע למפעל בהתקנת מעלית אבל התשובה הסופית שלהם הייתה שהמפעל מוגן ולכן מתוקצב בסכומים מסוימים על ידי משרד הבריאות", אמרה רון.
גילאון, שפנה לשר הכלכלה אריה דרעי בבקשה לבחון מחדש את עמדת משרדו, הוסיף: "מן הראוי שמפעל העוסק בשיקומם של אנשים עם מוגבלויות יהיה נגיש לכל האוכלוסייה - הן למשוקמים והן לעובדים. ברור שכל יוזמה לשיקום אנשים עם מוגבלויות היא בעלת ערך רב לאותם אנשים, אך מן הסתם גם תורמת רבות למשק הכללי, ועל כן אני רואה בהתערבותו של דרעי בדבר הכרח".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "גוף ציבורי או מפעל מוגן אינם כלולים בתקנות ואין כלל בסמכותנו לאשר בקשות אלו. לפיכך ומאחר שמדובר במפעל מוגן נדחתה הבקשה". ממשרד הבריאות נמסר: "פנינו בדרישה נחרצת למפעל להסדיר את סוגיית הנגישות. יש להדגיש שעובדת סוציאלית זו היא עובדת של היזם והיא זכאית לכל הזכויות המגיעות לה מצד המעסיק. בעקבות פנייתנו עדכן היזם שהוא יצר קשר עם הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והוא פועל בהתאם להמלצת הנציבות".
לפנייה לכתב/ת 
