כורות ונאנסות: נשים בענף הכרייה הגברי
אלפי נשים עובדות בתעשיית המכרות המאצ'ואיסטית בדרום אפריקה, ואף על פי שעברו כ-20 שנה מאז בוטל האיסור על עבודתן, גברים במכרות עדיין מתקשים לקבל את נוכחותן. רבות מהעובדות מוטרדות מילולית, חלק נאנסות ואחרות נאלצות לספק טובות מיניות בתמורה לעזרה פיזית בעבודות המפרכות
עמוק באדמה, לצד המסועים הענקיים שמובילים סלעים גדולים אל מעל פני הקרקע, ברניס מוצילו, אם לשניים בת 33, מסמלת את המהפכה שבשקט-בשקט משנה סדרי עולם בתרבות המאצ'ואיסטית של ענף הכרייה בדרום אפריקה. מוצילו משמשת כמנהלת משמרת במכרה הפלטינה "באטו פלה האנגלו-אמריקני" - אחת מני אלפי כורות שמועסקות בסביבה הקשה והמסוכנת שבאופן מסורתי נשלטת על ידי גברים.
סיפורים מרתקים מהעולם ישר לפיד שלכם בדף הפייסבוק של ynet חדשות בעולם
מ-1996, אז בוטל האיסור מתקופת האפרטהייד על נשים לעבוד במכרות תת-קרקעיים, החלו נשים להצטרף לעבודה במכרות וכעת הן מהוות 15 אחוזים מסך העובדים - קצת מעל רף ה-10 אחוזים שקבעה הממשלה. אך גם לנוכח מספרן המועט, עדיין נרשמת עלייה בשכיחות הדיווחים על הטרדות מיניות, וכמה כורות שפרשו מעידות כי העובדות עומדות בפני לחץ גובר להציע טובות הנאה מיניות לעמיתיהם למכרה.
מוצילו מספרת כי מאז שהחלה לעבוד בפירים - עבודתה הראשונה הייתה מכרה זהב ב-2002 - היא לא סבלה מעולם מאלימות פיזית, אולם היא כן זוכרת את ההטרדות המילוליות. "זה היה קשה. הכורים היו קוראים לנו בשמות ואומרים לנו בפה מלא ש'זה לא מקומנו'", סיפרה לסוכנות הצרפתית. "זה לא היה קל בהתחלה ורציתי לעזוב. היינו חייבים להסתדר עם גברים שלא היו רגילים לעבוד עם נשים".
נשים נאנסו במכרה ובחדר ההלבשה
כמה קילומטרים מהמכרה "באטו פלה", נאנסה ונרצחה ב-2012 עובדת במנהרה תת-קרקעית במכרה פלטינה נוסף של החברה. אבן מוכתמת בדם הושארה לצד גופתה. לפני שלושה חודשים נאנסה עובדת כרייה אחרת כשהחליפה בגדים במכרה אחר בבעלות אותה החברה, אך היא הצליחה להימלט על נפשה.
"הייתי בהלם ולא הצלחתי לבטוח יותר בסביבת העבודה. עבדתי אז לבד, אם היה קורה לי משהו?", תהתה מוצילו, שתמיד דואגת להישאר בקשר עם חדר הבקרה במעלה המכרה. "זה השפיע עליי. חשבתי לעצמי: 'מה יקרה אם מישהו יבוא פתאום?'"
על אף האתגרים, מוצילו משתדלת להאציל סמכויות כמנהיגת הצוות בן 22 העובדים, ודוחה על הסף הסבת מקצוע. "עבורי, הכרייה אינה הבחירה הראשונה, אך בסופו של דבר הגעתי לעבוד בזה", אמרה. "עכשיו אני אוהבת את זה. להיות מתחת לקרקע זה כמו להיות בתוך משרד".
מדובר במקום בלתי רגיל להרוויח בו את לחמן - פיר בעומק של 350 מטרים, מוקף במכונות כבדות ומנהרות שעליהן שלטים המתריעים מפני סכנות אפשריות. התאורה מינימלית, המנורות המותקנות על הקסדות מאירות רק את הדרך שמלפנים ואת הדמויות הגבריות בחלוקים הלבנים שנראות כמו רוחות רפאים.
נוזוקו אוגיל, אחת משלוש הנשים בצוותה של מוצילו, חשה שנשים צריכות לעבוד פי שניים יותר קשה כדי להילקח ברצינות. "זו עבודה שמאתגרת מבחינה פיזית, ובתור נשים אנחנו חייבות להראות שאנחנו יכולות לעשות זאת", מספרת אחראית המסוע. "אני כן שומעת סיפורים על הטרדות אבל לא כאן, היכן שאני עובדת".
"אנגלו-אמריקן פלטינום", החברה המחזיקה במכרה, נחשבת למעסיק הגדול ביותר במגזר הפרטי בדרום אפריקה ו-3,081 נשים עובדות בפרויקטים התת-קרקעיים שלה. היא השיקה מנגנון חברתי בשם "חברה עם חברה", שמוודא כי נשים לא יעבדו לבד במורד המכרות, וכן הקימה קו חם לנפגעות תקיפה מינית. צעדי בטיחות נוספים שנקטה החברה כללו מצלמות אבטחה ושערים ביומטריים בכניסות לחדרי ההלבשה של הכורות.
לפי נתונים רשמיים, דרום אפריקה היא אחת המדינות שבהן שיעור מקרי האונס הוא מהגבוהים בעולם, אך השוואה גלובלית במקרים אלה בעייתית. כ-46,250 מקרי אונס דווחו בשנים 2014-2013 ומועצת המחקר הרפואי הדרום-אפריקנית מעריכה כי רק אחת מתוך תשע נפגעות מתלוננת למשטרה.
"טובות הנאה מיניות"
מחקר שנעשה על ידי החוקרת אסנדה בניה מאוניברסיטת ויטווטרסרנד ב-2009 מצא כי נשים מנוצלות בענף הכרייה, תעשייה מרכזית בדרום אפריקה שבה עובדים כמיליון בני אדם. המחקר, ששמו "נשים בכרייה: אתגר לתרבות המקצועית במכרות", אסף ראיות על בסיס עדויות, לפיהן מנהלי המשמרות מקיימים יחסי מין עם עובדות במכרות.
"גברים עדיין רואים נשים כאובייקטים מיניים, וכתוצאה מכך מקרים של יחסי מין תמורת הטבות נמצאים בעלייה", נכתב בו. "טובות הנאה מיניות שכיחות מאוד במכרות התת-קרקעיים".
אליאס מחונזה, כורה שכבר פרש מעבודתו, מכיר בכך שסקס נפוץ במכרות, ואף שכמה גברים דורשים טובות מיניות בתמורה לסיוע לנשים במשימות הדורשות מאמצים פיזיים. "'אני אעשה את העבודה שלך, את תיתני לי משהו בתמורה' - כך זה היה
קורה", אמר. "רבים עושים זאת במכרות התת-קרקעיים, אך ברגע שיוצאים החוצה, כולם חוזרים לבני זוגם".
הכורה הגמלאי, שעבד במשך 22 שנים במכרות הזהב, מאמין כי נשים אינן מתאימות לעבודה במכרה, ושלא היה צריך "מלכתחילה לאפשר להן לעבוד בהם".
מוצילו דוחה בתוקף טענה זו. אחרי שהשתעממה מהעבודה, היא פנתה ב-2006 למנהל שלה וביקשה להפוך לכורה מוסמכת ולאחר מכן הפכה למנהלת. "למדתי שאין שום דבר שידי אינה משגת. אם גברים יכולים לעשות את זה, נשים יכולות לעשות זאת טוב יותר", ציינה, והוסיפה אזהרה למעסיקים: "נשים לא רק צריכות לנצל הזדמנויות כדי להצליח, הן צריכות גם את תמיכתם של הבוסים שלהן".