לא רק איסלאמית. יש טורקיה אחרת, חילונית

מעוז של חילוניות. בית קפה לחוף הים באיזמיר(צילום: shutterstock)

בעשרים השנים האחרונות, וביתר שאת בעשור האחרון, רוב הפרסומים על טורקיה נושאים (ובצדק) כותרות כגון "פוליטיקה איסלאמית בטורקיה" או "האיסלאם וטורקיה". הפוליטיקה האיסלאמית בטורקיה צברה תאוצה מאז שהתנועה האיסלאמית ניצחה בבחירות המקומיות באיסטנבול ובאנקרה ב-1994, ובמיוחד מאז שרג'פ טאיפ ארדואן, נשיאה הנוכחי של טורקיה, נכנס לזירה הפוליטית.

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

הדשא של השכן האירופי ירוק יותר / ד"ר שרה קאהן-ניסר

מבוגר אחראי או כלום. מי זו הקהילה הבינ"ל? / מור מיטרני

מניה בטוחה להשקעה. ביטחון הוא מלך העולם / פרופ' אנה ליאנדר

אולי בהוואנה ירקחו תבשיל לשלום קולומביאני / חוויאר פרננדו טורס פרסיאדו

בבחירות המקומיות של 1994 נבחר ארדואן לראש עיריית איסטנבול, רק על מנת להיכלא ארבע שנים מאוחר יותר ב-1998 בעוון דקלום שיר פרובוקטיבי שלעג לתפיסת החילוניות הטורקית. ב-2003 הוא נבחר לראשות ממשלת טורקיה, ובשנה שעברה לנשיאה. אך יש לזכור שארדואן לא היה ראש הממשלה האיסלאמי הראשון. קדם לו נג'מטין ארבקאן, שנבחר לראשות הממשלה ב-1996, אך שרד רק שנה אחת בתפקיד עד שהצבא "הראה לו את הדרך החוצה" באמצעים שונים כגון תדרוכים, הצהרות, ותמרוץ החברה האזרחית ללחוץ על הממשלה.

(צילום: shutterstock)

איזמיר - "תל אביב של טורקיה"

ועדיין, לצד הדומיננטיות של "מפלגת הצדק והפיתוח" האיסלאמית, הרי שישנה גם טורקיה אחרת, אנשים חילונים שאימצו סגנון חיים מערבי. העיר איזמיר משמשת סמל של אותה "טורקיה הישנה", באופן שמזכיר את תפקידה הסמלי של תל אביב בישראל כמעוז של חילוניות. ואכן, רוב תושבי איזמיר על חוף הים האגאי תומכים במפלגות חילוניות ובראשן "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP).

חשוב לציין שמספר החילונים בטורקיה אינו מבוטל ונאמד במיליונים רבים, יותר מאשר אוכלוסיית יוון או ישראל. כך לדוגמה, בבחירות האחרונות זכתה "מפלגת העם הרפובליקנית" ביותר מ-11 מיליון קולות - מספר זה כמובן אינו ממצה את החילונים שנתנו את קולם גם למפלגות אחרות.

שנים של דומיננטיות איסלאמית. נשיא טורקיה ארדואן(צילום: AP)

כבר לא בעמדות מפתח

הטורקים החילונים שהיו רגילים לתפוס עמדות מפתח בקרב קהילת האינטלקטואלים, אנשי העסקים והפקידות הממשלתית, איבדו כעת מכוחם. התחושה היא כי בעשור האחרון הם חווים ניכור הולך וגובר מהדת והתרחקות מכל סוג של פולחן דתי שבו עסקו בעבר.

בעקבות זאת, ניתן להצביע על קיומם של שני לאומים בטורקיה, המבוססים יותר על תרבות וסגנון חיים מאשר על אלמנטים אתניים. הראשון מגלם טורקיות מערבית חילונית, והשני לאומיות מוסלמית ושמרנית. שתי קבוצות הלאום מתייחסות זו לזו בחשדנות הולכת וגוברת, והקיטוב הפוליטי החריף את האי-אמון ההדדי בין שני לאומים אלה. בנוסף, בשעה שכורדים מסוימים משתייכים ל"לאום החילוני" וחלק ל"לאום המוסלמי", הרי שכורדים רבים מחזיקים בתפיסת לאומיות נבדלת ומכוננים למעשה לאום שלישי, כורדי.

זוכים ליחס מועדף במינויים פוליטיים ואקדמיים. תומכי "מפלגת הצדק והפיתוח" האיסלאמית(צילום: AP)

הגירה מטורקיה אינה דבר קל

חשוב לציין כי לצדה של המערכת הפוליטית בטורקיה, מתפקדת מערכת המשפט והיא חילונית לגמרי, והנישואים החוקיים היחידים בטורקיה הם הנישואים האזרחיים. עוד ראוי לציין כי ישנם קשרי נישואים בין מוסלמים לבין לא-מוסלמים במדינה. בקרב יהודי טורקיה, למשל, שיעור הנישואים עם לא יהודים הוא כ-30 אחוזים.

כתוצאה מההתפתחויות הללו, החילוניים תוהים אם הם יוכלו להמשיך לחיות בטורקיה או אם הם בכלל מעוניינים בכך. עם זאת, הגירה מהמדינה איננה דבר קל, גם עבור הקהילה היהודית. לא ניתן לצפות ל"יציאת מצרים" של יהודי טורקיה או של המוסלמים החילונים, בין היתר משום שאין זה קל למצוא תעסוקה ברחבי העולם, ומרבית הטורקים נהנים מחייהם ומסגנון החיים שבו הם בחרו. במיוחד בעידן שבו אנו חיים אין זה קל לכפות על אנשים לאמץ אורח חיים שמרני. בשל כך, הלאומים התרבותיים השונים ימשיכו לחיות זה לצד זה, והשכנות תמשיך לזמן מאבקים תרבותיים ופוליטיים.

בטורקיה יש לאום שלישי - כורדי. תומכי "מפלגת העם הדמוקרטית" הפרו-כורדית(צילום: רויטרס)

נראה בבירור שהשמרנים הפכו למרכז החדש בטורקיה, אך זה לא אומר בהכרח שהניצחון הפוליטי שלהם הוא נצחי ובלתי מעורער. תנועת האופוזיציה חזקה. הבחירות האחרונות הסתיימו בתוצאה שאינה כה חד-משמעית כפי שקיווה ארדואן.

"מפלגת הצדק והפיתוח" נותרה אמנם המפלגה הגדולה ביותר, אך ללא אפשרות להרכיב ממשלה לבדה וללא שותפים קואליציוניים. דו-קיום בין המרכיבים השונים בחברה נראה לא רק כפתרון הראוי ביותר, אלא גם היחיד האפשרי אל מול הקיטוב הפוליטי במדינה.

פרופ' אומוט אוזר מלמד במחלקה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים