שנה לנפילת הדר גולדין: "צה"ל השאיר 2 גופות בעזה"
בני משפחה וחברים הגיעו לבית העלמין בכפ"ס במלאות שנה למותו של הקצין שגופתו מוחזקת ע"י חמאס. האב שמחה גולדין: "איך מתמודדים עם המילה הזו, חלל". השר יעלון: "לא נרפה עד שנחזיר את הדר ואורון שאול הביתה"
במלאות שנה לנפילתו של סגן הדר גולדין ב"צוק איתן" התכנסו אחר הצהריים (ג') מאות קרובי משפחה, חברים ואנשי צבא בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. שר הביטחון משה יעלון הגיע אף הוא למקום. "אני מזכיר שצה"ל השאיר שתי גופות בעזה וברפיח", אמר האב שמחה גולדין בטקס. "בשם האמנה המקודשת בין ההורים לבין המדינה אני משביע אתכם שנביא את גופתו".
האב הוסיף: "אנו המשפחה איבדנו מדריך מוּפלא ולכן ראוי שנקרא לו חלל, כי כה עמוק החלל שהשאיר בלבנו. הלכנו איתו יחדיו בדרכי הארץ, אלינו הצטרפה עדנה ארוסתו, והלכו עמו יחדיו מפקדיו. הלכנו יחדיו במבחנים ובשמחות. וכעת הדר חלל. השאלה היא איך מתמודדים עם המילה הזו, חלל".
האב שמחה הוסיף: "אחיותיי ואחיי, עברו 12 חודש מאז שהבטחתם לקיים את ההדר שבתוככם ואנו ניצבים כאן שוב על קברו של סגן הדר גולדין, ושואלים עצמנו אם עמדנו בציפיותיו של הדר ובציפיות כל חבריו ההרוגים. הדר חשב שמכיוון שבמדינת ישראל נמצא רובו של עם ישראל, אנו אחראים על עם ישראל ואנו נקבע אם במדינת ישראל תקום מדינת מופת. הוא רצה להדריך את כולם בדרך הזו".
שמחה גולדין סיפר שהמשפחה מצאה דף שבראשו כתב הדר: "אל תשמחי לי כי נפלתי, לנצח את עצמי ולהנהיג את עצמי, כך אוכל ואהיה ראוי להנהיג אחרים. להיות ישראלי, להיות לוחם ישראלי, להיות חולם ישראלי, להיות לוחם חולם".
בהמשך הוסיף האב: "היה שם החיוך הנכון, המתפרץ המוּכן לטפל בכל. היתה שם אהבת הספרים. היו שם השיטוטים ברחבי הארץ, בערוצי נחלים, בחופים. היה שם הלימוּד המעמיק והבלתי מתפשר. היתה שם אהבה לבני אדם, לחברים והיתה שם האופטימיות הנכונה לכל. אין עומק שאפשר לרדת לחקרו ואין גובה שאפשר לעלות לשיאו. אני קורא לכם שוב, אחיותיי ואחיי, אתם שהבטחתם לקיים את ההדר שבתוככם, לכו בדרכו ועזרו לנו למלא את החלל".
שר הביטחון משה יעלון אמר בטקס: "אורחים יקרים, אנו זוכרים היום את הדר, אך לא נשכח גם את סמ"ר אורון שאול שלא שב למשפחתו. אנו כממשלה ואני כשר הביטחון מחויבים לעשות הכל כדי להשיב את אורון והדר לישראל. לא נרפה עד שנעשה זאת.
"שנה חלפה. שנה של געגועים. שנה שכל יום שעובר בה מחדד עוד יותר את הכאב. הרגעים שבהם התבשרתי כי אתה הוא הנופל ברפיח לעולם לא ייעלמוּ מזכרוני. חוזר בזמן אל ברית המילה שלך ושל צור, אל התמוּנות של חגיגת בר המצווה, השיחות שלנו שעה שהגיעה העת לבחור את מסלול שירותך הצבאי. חשבתי על אבא שמחה, על אמא לאה, על צור שהיה החצי השני שלך. אין רגעים קשים מאלו עבור בן אדם, אבל הרגע שבו חציתי את מפתן דלתכם אינו מרפה ממני גם עתה.
"לאה ושמחה, הענקתם לילדיכם עולם ומלואו של חינוך וערכים. הדר עם אחותו ושני אחיו היו תבנית נוף מולדתם ומגלמים בעיניי את הישראליות במלוא תפארתה, ישראליות שיש בה סובלנות וסבלנות, מידות טובות, רגישות ותבונה, פתיחות ונכונות לגלות ראש גדול. את כל אלו ספג הדר וספגו הילדים מכם".
עדנה סרוסי, חברתו של גולדין: "שנה עברה ונדמה שעברו אולי שעתיים. עדיין לא הצלחתי לעכל כל מה שקרה פה. אני כמה שבועות כותבת ומוחקת. כמו שאתה תמיד היית אומר, כל מה שנכתב כאן רק מקטין את כל מה שאני מרגישה. אלה ימים שצריך לעצור בהם את הנשימה ולקוות שיעברו עם כמה שפחות נזקים. באותו יום בגן הפעמון ישבת ואמרת לי 'חודש תמוּז הוא החודש הכי מוּאר בשנה אבל כל אור מתחיל בחושך'. לא ידענו אז כלום על מה שהולך להתרחש בכל הימים האלה. הייתי בטוחה שזה לא יחזיק שנה שלמה, שפשוט נבין שנעשתה פה טעות, שתהיה כאן איתנו במלוא הדרך כי כאן מקומך, בין החיים ולא בין המתים.
"אני מרגישה אותך הכי חזק בלבד שלי, אתה כאילו שם. אני מרגישה אותך בקבלות שבת במכינה, כשכולם שרים ויש מין קסם כזה. אני עוצמת עיניי ושרה ומרגישה אותך כל-כך חזק".
לפני הטקס נערך כנס של חניכי בני עקיבא בגן הסמוך לבית העלמין הצבאי. סגן איתן פונד, הקצין שרדף למנהרה אחרי חוטפי גופתו של גולדין ברפיח, אמר לחניכים: "הזכרון של הדר הוא צלקת בגוף שלי. הצוואה שהדר השאיר היא: מה אני עושה להיות אדם יותר טוב ולעשות אנשים יותר טובים".
לאחר הטקס בבית העלמין נערך אירוע נוסף תחת הכותרת "מחכים להדר ואורון", שבו השתתפו אזרחים רבים. בעלון שחולק בן המשתתפים נכתב: "הדרך שבה נפעל היא לא מחאתית ולא תהיה בצורה של מאבק נגד המדינה. דרכנו היא חיזוק ידי המנהיגים ומתן רוח גבית למקבלי ההחלטות לפעול להשבתם של הדר ואורון". עוד כלל העלון הנחיות לגבי אילו פעולות ניתן לנקוט למען השבת הדר ואורון, כגון פעילות ברשתות חברתיות, השתתפות באירועים ועוד.
יום השישי השחור
גולדין, מפקד צוות בסיירת גבעתי, נהרג ברפיח בתקרית שאירעה כשעה אחרי כניסתה לתוקף של הפסקת אש. מחבל מתאבד הגיח ממנהרה בדרום הרצועה, פוצץ עצמו ליד כוח צה"ל, ובמהלך הקרב נחטף גולדין. מיד לאחר מכן החל צה"ל להפעיל מאמצים מודיעיניים ומבצעיים לאתרו. במקביל החלו כוחות הצבא לתקוף באזור, במה שנודע לאחר מכן כיום שישי השחור של רפיח.
גופתו של גולדין נותרה בידי חמאס.
אחיו התאום של הדר גולדין, צור (24), נאם בוושינגטון בכינוס השנתי של הנוצרים האוונגליסטים תומכי ישראל: "הדר גולדין נהרג ונחטף על-ידי חמאס וגופתו מוחזקת בשבי בתוך עזה. באתי לכאן כדי להחזיר את אחי הביתה". הוא ביקש לפעול לשיקומה של עזה רק לאחר השבת גופתו של אחיו.
בראיון משותף של הדר ואחיו לערוץ 7 שנה לפני מותו, לאחר שסיימו במקביל את קורס הקצינים, אמר גולדין כי "גידלו אותנו בהרבה אהבה ושליחות. כמובן עם דאגה, תמיד יש את זה, וזהירות. דאגה תהיה תמיד. אהבת אם תהיה תמיד. זה כמו הרצון להתקדם ולתת את יד שמאל המגינה או יד ימין השומרת - הרבה אהבה". כשנשאל האם הוא ממליץ לאחרים ללכת בדרכו ולשרת בקרבי השיב: "כן, כל אחד צריך לדעת להתמסר ולתת".
לפנייה לכתב/ת 
