אחרי שנים של עלייה: ירידה קלה בזכאות לבגרות
ירידה של פחות מאחוז במספר הזכאים הכללי לבגרות לפני כשנה, בתקופת השר פירון. אך במגזר הערבי נרשמה דווקא עלייה. חלוקה לפי מגדר מותירה את אחוז הזכאיות גבוה יותר, ואולם בקרב בנים נרשמה עלייה של 887 זכאים לעומת תוספת של 506 זכאיות
בשנת הלימודים תשע"ד נרשמה ירידה מועטה במספר הזכאים לבגרות. כך עולה מנתונים שמפרסם היום (ג') משרד החינוך. מהנתונים עולה כי להבדיל משנת תשע"ג שבה חצו לראשונה את רף 50% זכאות והגיעו ל-53.4%, הנתון הגבוה מאז החלה המדידה לפני כ-20 שנה, בשנת תשע"ד נרשמו 52.7% זכאים לבגרות. מדובר בירידה של פחות מאחוז.
בקרב קבוצת הלומדים חלה עלייה של 1.3% (מ-64.2% בתשע"ג ל-65.5% בתשע"ד). קבוצת הלומדים כוללת 17,519 נערים בני 17 במגזר החרדי, שמחציתם לומדים במוסדות שלא מגישים לבגרות, ועוד 6,605 במזרח ירושלים, שרובם המכריע לומדים ונבחנים בבחינות הבגרות על פי התוכנית הירדנית.
במשרד החינוך הדגישו כי בחמש השנים האחרונות (תשס"ט-תשע"ד) חלה עלייה מצטברת בשיעור הזכאים לבגרות. בקרב קבוצת הגיל מדובר בעלייה של 6.6%, ובקרב הלומדים מדובר בעלייה של 7.7%.
על פי הנתונים, במגזר היהודי (ללא חרדים) חלה ירידה של 1.3% בשיעור הזכאים לבגרות בקבוצת הגיל מ-72.2% בתשע"ג ל-70.9% בתשע"ד. בקרב קבוצת הלומדים חלה עלייה של 1.6% בשיעור הזכאים לבגרות, מ-73.5% בתשע"ג ל-75.1% בתשע"ד.
במגזר היהודי (כולל חרדים) חלה גם כן ירידה בקרב קבוצת הגיל מ-59.8% בתשע"ג ל-58.7% בתשע"ד. בקרב קבוצת הלומדים חלה עלייה קלה, מ-67.2% בתשע"ג ל-67.8% בתשע"ד.
בקרב המגזר החרדי חלה ירידה של 0.4% בקרב קבוצת הגיל מ-9% בתשע"ג ל-8.6% בתשע"ד. מדובר בירידה של 32 תלמידים שזכאים לבגרות. גם בקרב קבוצת הלומדים במגזר החרדי חלה ירידה, מ-17.6% בתשע"ג ל-15.9% בתשע"ד. מדובר בירידה של 1.7%.
במגזר הלא יהודי (ערבים ודרוזים ללא מזרח ירושלים) חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות הן בקרב קבוצת הגיל (עלייה של פחות מאחוז), והן בקרב קבוצת הלומדים (עלייה של כ-4%).
במגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים) חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מ-46.9% בתשע"ג, ל-47.8% בתשע"ד. מדובר בעלייה של 0.9% ובסה"כ ב-505 תלמידים נוספים שזכאים לבגרות. גם בקרב קבוצת הלומדים חלה עלייה של כמעט 5%, מ-54.7% בתשע"ג ל-59.5% בתשע"ד.
גם בקרב המגזר הדרוזי נרשמה עלייה בשתי הקבוצות. בקרב קבוצת הגיל נרשמה עלייה של 0.3% (25 תלמידים) מ-61.5% בתשע"ג, ל-61.8% בתשע"ד. בקרב קבוצת הלומדים נרשמה עלייה של 4.5%, מ-68.6% בתשע"ג, ל-73.1% בתשע"ד.
המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה בקרב קבוצת הגיל של 2% (32.3 בתשע"ג ל-30.3% בתשע"ד). גם בקבוצת הלומדים במגזר הבדואי בנגב נרשמה ירידה של כמעט 3%, מ-50.3% בתשע"ג ל-47.5% בתשע"ד.
בחלוקה לפי מגדר אחוז הזכאיות לבגרות עדיין גבוה יותר מאחוז הזכאים. בשנת תשע"ד עמד אחוז הזכאיות לבגרות על 68.7% ואילו אחוז הזכאים על 61.8%. הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות נרשמה עלייה קלה ביחס לשנת תשע"ג (60.7% לעומת 61.8% ו-67.2% לעומת 68.7% בהתאמה). בסך הכול בקרב הבנים מדובר בעוד 887 זכאים, ובקרב הבנות מדובר בעוד 506 זכאיות.
גם בקרב העולים נרשמה עלייה באחוז הזכאים לבגרות בין השנים תשע"ג לתשע"ד, מ-58% לכ-60%.
שר החינוך נפתלי בנט התייחס לנתונים ואמר: "שיפור תעודת הבגרות זוהי לא רק משימה פדגוגית, זו משימה לאומית. המשימה הראשונה שלנו היא להגדיל את אחוז הזכאים לבגרות, לצד השבחת איכות תעודת הבגרות והגדלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה. המשימה השנייה: נטמיע שחינוך הוא לא עניין של גיאוגרפיה אלא של מוטיבציה, ונצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. האקדמיה צריכה לראות יותר מגוון של אוכלוסיות בשעריה, זה נכון לתלמידים, זה נכון גם לאקדמיה וזה נכון למדינה".
לפנייה לכתב/ת 
