שקיפות, תוספת תקציב, שירות מקוצר ופצצת הפנסיה: המרוויחים והמפסידים מדו"ח לוקר
האוצר ייחשף לנתוני תקציב הביטחון וירוויח מהרפורמה בפנסיה; משרד הביטחון יזכה לתקציב רב-שנתי כפי שדרש, אך ייאלץ להתמודד עם קיצור השירות; אנשי הקבע בעורף יספגו פגיעה בפנסיה בזמן שעמיתיהם הקרביים יקודמו בגיל צעיר. ההשלכות של המלצות לוקר עצומות. האם ייושמו?
בעמוד 45, בסעיף 23 של המלצות דו"ח לוקר, מסתתר משפט שבצה"ל צפויים להעלות אותו על מדים לקרב נגד הפגיעה בתנאי הפנסיה לאנשי קבע. "הוועדה ערה לאפשרות כי החלת המודל המוצע לסיום השירות על צה"ל לבדו, תיצור חוסר איזון משמעותי, שיכולות להיות לו השלכות שליליות אל מול גופי הביטחון האחרים". הסכנה: נטישה המונית של קצינים איכותיים.
וזו רק דוגמה אחת לסעיף שהוביל את שר הביטחון משה יעלון לתקוף אתמול (ג') בחריפות את ועדת לוקר, בעוד שר האוצר משה כחלון הסתפק בתגובה כללית וזהירה יותר. ניתוח הדו"ח מראה כי מדובר במערכה מורכבת של מרוויחים לצד מפסידים. עם זאת, נראה כי הגזירות שיוטלו - אם יוטלו - על מערכת הביטחון יחייבו אותה לבצע פעולות עומק רבות כדי להתמודד עם הרפורמות מרחיקות הלכת.
לקריאת הדו"ח המלא של ועדת לוקר - לחצו כאן
יו"ר הוועדה, יוחנן לוקר, ציין אתמול בשיחה עם כתבים כי הוועדה המליצה על תקציב רב-שנתי חרף טענות בכירי האוצר כי מדובר בפגיעה קשה בעיקרון הדמוקרטי שלפיו תקציב של משרד מאושר בהתאם למועדים הקבועים בחוק התקציב, כלומר, מדי שנה או מדי שנתיים.
גודל התקציב שנקבע, 59 מיליארד שקל, אמנם נמוך ממה שדורשים במשרד הביטחון. אך הוא גם גבוה ממה שהציעו במשרד האוצר ובכלל מהווה רק בסיס להתפתחויות שיגדילו את התקציב לאורך השנה. יש להזכיר כי בשנת 2014 עמד תקציב הביטחון על 51 מיליארד שקל ובסופו של דבר הוציאה מערכת הביטחון יותר מ-60 מיליארד שקל. בין היתר, בגלל תוספות שניתנו בשל מבצע "צוק איתן".
גם בתחום הפנסיה וצעדי ההתייעלות קיבלה הוועדה חלק מהדרישות של מערכת הביטחון. גיל הפרישה עשוי לרדת בחזרה ל-42, לאחר שהכנסת כבר אישרה את העלאתו ההדרגתית ל-50. כמו כן, נוספה "תחנת יציאה" שנייה לפנסיה מוקדמת, בגיל 36.
עם זאת, בצבא חוששים כי נגיסה של בין 40 ל-60 אחוזים מפנסיית הגישור של אנשי הקבע העורפיים תוביל לנטישה המונית של קצינים ונגדים איכותיים, במטות הפיקוד, חילות האוויר והים, החמ"לים של חיל המודיעין ובמגוון עמדות מפתח, בעיקר מהמערך הטכנולוגי, בבסיסים שרחוקים משדה הקרב.
בצה"ל, שבו הלינו אתמול כי הוועדה כמעט ולא שיתפה אותם בהליך גיבוש המסקנות, הודפים את ההרעה הזו בתנאי הפנסיה, ומציגים סקרים עדכניים לפיהם כבר היום אנשי קבע חשים רע מאוד בנוגע לעתידם בצבא.
גם דרישת לוקר לפטר 2,000 אנשי קבע נוספים, מעבר ל-5,000 שצה"ל מפטר בשנים אלו (מהלך שיושלם עד 2017), מתקבלת בביטול בצבא. מפסידים נוספים הם הנגדים, שלהם, לפי תוכנית צה"ל, יעלה גיל הפרישה ל-52, מה שיקשה עליהם עוד יותר למצוא עבודה לאחר פרישתם.
בין 2,500 אנשי קבע, לפי המלצת ראש אכ"א אלוף חגי טופולנסקי, ל-4,500, לפי לוקר, ימצאו עצמם מחוץ למערכת תוך שנה וחצי-שנתיים. רובם לא יודעים זאת כיום, אך גם הם צפויים לשלם את מחיר ההתייעלות. אותם מפוטרים עלולים להגיע ממפקדות שיאוחדו, כך למשל ממליץ לוקר לאחד את זרוע היבשה עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
בוועדה גם המליצו להקפיא את תעריפי הארנונה שמשלמים בסיסי צה"ל למשך עשור, ולאחר מכן להעלותם ב-10% בלבד. המלצה זו בלבד עשויה לחסוך לצבא מיליונים בהוצאה שעליה מלינים בכיריו כבר שנים רבות.
מבקריה של מערכת הביטחון ישמחו ודאי מכך שהשינויים שמציעה הוועדה במבנה הפנסיה הצה"לית לא ישפיעו, אמנם, על תקציב הביטחון בחמש השנים הקרובות, אולם צפויה להיות להן השפעה מרחיקת לכת על תקציב המדינה בשנים שלאחר מכן. בעשור האחרון הוצאות הצבא על פנסיה הכפילו את עצמן יותר מפי שניים. לא בכדי באוצר מוכנים לקבל עלייה בתקציב הביטחון בשנה הבאה, בתמורה לרפורמה במערך הפנסיה, שתחסוך מיליארדים רבים בהמשך.
סיבה נוספת לחיוכים במשרד האוצר אתמול היא ההמלצות בנוגע לשקיפות ולבקרה. הוועדה המליצה על חשיפה מלאה של נתוני תקציב הביטחון בפני פקידי האוצר ועל תוספת תקנים לאגף תקציבים לצורך פיקוח על תקציב ביטחון. לא פחות חשובה מכך היא האמירה הנחרצת שעולה מעמודי הדו"ח בנושא השקיפות. חברי הוועדה יצאו בביקורת חסרת תקדים נגד התנהלות מערכת הביטחון סביב נושא השקיפות.
מי שצפויים להרוויח יותר מיקוד בטיפול בהם הם נכי צה"ל שנפצעו בפעילות מבצעית או באימונים. הם מהווים רק 24% מסך כ-73 אלף זכאי אגף השיקום המתוקצבים ב-5 מיליארד שקלים בשנה. לוקר ממליץ לאמץ את מסקנות ועדת גורן, שקראה להחמיר בקריטריונים של הזכאות לנכות ולהפריד בין נכי צה"ל מפעילות מבצעית לכאלה שנפצעו כחיילים ג'ובניקים במהלך חופשה, למשל.
כך למעשה, אם המלצות גורן שאושרו בממשלה כבר בינואר 2012 ומאז רובן כלל לא יושמו, ואושררו על ידי לוקר, ייצאו אל הפועל - אזי עשרות אלפי נכי צה"ל שחלו או נפצעו בנסיבות שאינן מבצעיות יאבדו זכאויות שונות כגון רכב נכה או מהקצבאות החודשיות.
מפקדי גדודים ירוויחו מהמלצות הדו"ח כשימונו בגילים צעירים יותר בארבע עד חמש שנים מהנהוג כיום, והם ימשיכו לקבל פנסיית גישור אם יפרשו בגיל הפרישה החדש - 42, במקום 47 כיום. ירוויחו יותר לוחמי גולני וגבעתי, הצנחנים והשריון, וכל חבריהם המשרתים בשלוש אוגדות החוד הסדירות של הצבא, 98, 162 ו-36, שיתאמנו יותר.
כך גם המילואימניקים, מהם יפחתו 100 אלף איש הכשירים פחות או רלוונטיים פחות לצבא הגדול, ואלה שיישארו יעסקו יותר באימון ופחות בתעסוקות מבצעיות.
שוק העבודה צפוי להיות מוצף במאות אלפי עובדים חדשים וצעירים בני 20, שישתחררו מהצבא מוקדם, בעקבות קיצור השירות שעליו לוקר ממליץ, משנתיים ושמונה כיום - לשנתיים החל משנת 2020. אלה שישרתו שלוש שנים, כמו במערכי לחימה, ישתכרו בשנה השלישית בשכר הולם וראוי, מעל למינימום כפי שהוועדה המליצה, ובכך יגדל "שכרם" של אלפי לוחמים בשירות חובה, בשנת שירותם השלישית פי 5 או 6 לפחות.
בצבא הגדירו המלצה זו ראויה למי שחי "בהוויה של שווייץ", בשל חיתוך ב-27% מסדר הכוחות של צה"ל אם תיושם המלצת קיצור השירות, מהלך שיפגע במוכנות ויכולות הצבא. אלא שתוכנית גדעון הצה"לית לא רחוקה בעצמה מלוקר, ומדברת על שירות מקוצר של 27 חודשים, לבנים ולבנות יחדיו, החל מ-2023.
לפנייה לכתב/ת 
