הצעה באיחוד האירופי: הגבלות על בנקים בישראל שישקיעו ביו"ש

ארכיון. בנימין נתניהו עם פדריקה מוגריני(צילום: עמית שאבי)

צעד נוסף במתיחות בין האיחוד האירופי לבין ישראל על רקע הקיפאון המדיני: מוסדות האיחוד אמורים לקבל בקרוב מסמך המציע להגביל בנקים ישראליים שישקיעו ביהודה שומרון. כך פורסם היום (ד') בסוכנות הידיעות רויטרס. המסמך הוכן במכון מחקר והוא אינו מחייב את מוסדות האיחוד האירופי.

האיחוד האירופי מעריך שאם יצליח לכפות הגבלות סחר עם ההתנחלויות - הוא יעודד את ישראל לשוב למשא ומתן עם הפלסטינים. על פי מסמך ההצעה, בין היתר יחויבו הבנקים להצהיר על הלוואות, משכנתאות ופטור ממס שניתן לארגונים אירופים הסוחרים עם ההתנחלויות. גורם אירופי הבהיר כי "מדובר בהצעה של צוות חשיבה פרטי ולא במוסד של האיחוד. לכן ההצעות בנייר לא מחייבות".

ההצעה המשמעותית ביותר מטפלת בנושא הבנקאות. הבנקים בישראל מנהלים קשרים ענפים עם מוסדות בנקאיים באירופה והם מספקים הלוואות ומימון לעסקים ולאנשים פרטיים בהתנחלויות - באופן המנוגד לתקנות האיחוד מ-2013.

בין השאר, באופן תיאורטי, בעלי אזרחיות כפולות – אירופית וישראלית – לא יוכלו להשתמש בנכס הנמצא בשטחים כערבות להלוואה אירופית.

המסמך מציב סימן שאלה מעל סוגיית הקשר המתקיים בין האיחוד האירופי לבין מוסדות ישראליים כמו משרד המשפטים ומשטרת ישראל, הפועלים בין השאר ממשרדים במזרח ירושלים.

בתוך כך, לפי המסמך שהגיע לרויטרס, ייתכן שאירופה לא תכיר בתארים אקדמיים או בכל סוג של הסמכה אקדמית, רפואית או מקצועית של מוסדות הממוקמים ביהודה ושומרון.

במסמך ההצעה נכתב: "על פי העקרונות והתקנות שלנו, אירופה לא יכלה להתחמק באופן חוקי מחובתה להדיל בין ישראל לבין פעילותה בשטחים הפלסטיניים הכבושים". מחברי ההצעה סבורים שעל ידי הרחבת ההפרדה ביחס בין ישראל להתנחלויות היא תחייב את הממשלה בירושלים להחליט איזה זוג יחסים היא מעוניינת לקיים עם האיחוד, ותעודד אותה לשוב לתהליך המדיני שמרטתו "פתרון שתי המדינות".

ממשרד החוץ נמסר: "מדובר בדו"ח של מכון מחקר ולא של האיחוד האירופי. אין לנו כוונה להגיב למסמך מחקר של מכון כזה או אחר".

מדובר בהמשכו של מסלול התנגשות שעליו נעים האיחוד האירופי וישראל מאז הבחירות האחרונות. דו"ח ראשוני מדאיג של האיחוד פורסם כבר כשבוע אחרי שאזרחי ישראל הלכו לקלפיות, וכלל המלצות שנועדו ללחוץ על הממשלה הבאה שתקום כדי שזו תשוב לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים. בין השאר הן כללו סימון מוצרי התנחלויות, נוכחות של נציגים אירופיים בזמן הריסת בתים, הימנעות מפגישות עם אישים ישראליים במזרח ירושלים, המלצות לעוסקים בתיירות לא ליצור קשרים עם עסקים המופעלים על ידי מתנחלים ועוד.

בתוך כך, ביום שני השבוע קיבלו שרי החוץ של האיחוד האירופי החלטה חריפה ובה גינוי לשורת פעולות שישראל נוקטת, וסיכמו בכך ש"ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי". סעיף 6 של ההחלטה הוא הקשה והמפורט ביותר, ושרי החוץ ציינו בו שוב שהמדיניות הישראלית בשטחים מסכנת את פתרון שתי המדינות. בהקשר זה פירטו השרים: הקמת מאחזים, אלימות מתנחלים, בניית חומת ההפרדה, הגבלת תנועה של פלסטינים, פינוי אוכלוסייה, הריסת בתים והחרמת נכסים, כולל פרויקטים שמומנו על ידי האיחוד.

ההחלטה פורסמה שבוע אחרי שהממשל האמריקני קרא לישראל להפסיק להרוס בתים ולהפקיע קרקעות בכפר סוסיא שבשומרון, והגדיר זאת "מזיק ופרובוקטיבי".

מנגד, החל מהשבוע דורשת ישראל ממדינות האיחוד להפסיק להעביר מימון לארגונים שלטענתה פועלים לדה-לגיטימציה שלה במסווה של ארגוני זכויות אדם. במשרד החוץ טוענים שעל פי הנתונים שבידם מעבירות ממשלות אירופה מדי שנה בין 100 ל-200 מיליון אורו לארגונים כאלה - במישרין או באמצעות קרנות - ואתמול הציגו טבלה מפורטת בנושא.

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי מקיימת בימים אלה מרתון פגישות עם שרי חוץ אירופים, סגני שרי חוץ ושגרירים, והציגה לכל אחד מהם הוכחות לכאורה שלפיהן הממשלות שלהם העבירו סיוע כספי לארגונים אנטי-ישראליים מובהקים.

ההצעה באיחוד האירופי עולה ביום שבו מתכוונת ממשלת ישראל להפשיר דה-פקטו את ההקפאה בשטחים, ומתכוונת לאשר בניית מאות יחידות דיור ביישובים שונים, בהם מעלה אדומים, גבעת זאב, בית אריה ועוד.