חשיפה מהצפון: גידלנו חיטה לפני 23,000 שנה
עד כה סברו ארכיאולוגים כי בני אדם החלו לגדל דגנים לפני כ-12 אלף שנים, אך באתר פרהיסטורי ליד הכינרת נמצאו הוכחות שהגידול החל זמן רב לפני כן
במסגרת עבודת דוקטורט של ד"ר עינית שניר מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' אהוד ויס, התגלה כי גידול דגנים החל כ-11 אלף שנה מוקדם יותר מהתאריך שהיה ידוע לחוקרים. הממצאים שהובילו לתגלית נאספו מהאתר הפרהיסטורי אוהלו, בן ה-23,000 שנה, השוכן על חוף הכינרת ובו על פי הערכות גרו ציידים-לקטים.
האתר התגלה בשנת 1989 שבה הייתה בצורת קשה, אשר גרמה לירידה משמעותית במפלס הכינרת. מאז נערכו במקום כמה חפירות ארכיאולוגיות בהן נמצאו בקתות מגורים, קבר, אוסף רב של שרידי בעלי חיים וצמחים ששימשו למאכל, וכן כלי צור.
לדברי פרופ' אהוד ויס, ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הממצאים שהתגלו באתר מאופיינים ברמת שימור גבוהה במיוחד מאחר והם נשרפו, התפחמו, ולאחר מכן השתמרו ברמת חמצן נמוכה מתחת למי הכינרת.
אתר אהלו, שעם השנים הפך למזוהה עם מאפייני החיים של הציידים-לקטים, מאפשר לחוקרים ללמוד על דרך זריעת הדגנים, קצירתם והשימוש בהם. שרידי 150 אלף הצמחים שנמצאו ליד בקתות המגורים באהלו, אפשרו לדגם דגני מאכל, בהם חיטת הבר, שעורת התבור ושיבולת-שועל נפוצה. אבן שחיקה ועליה שרידי עמילן, שנמצאה אף היא באתר ההיסטורי, לימדה כי במקום אפו לחם לצורך מאכל.
"גרגירי הדגנים שהובאו לבקתה, עובדו ונטחנו לקמח", מסביר פרופ' ויס. "קמח זה שימש להכנת בצק שנאפה במתקן אפיה בנוי מאבנים שטוחות, שנמצא מחוץ לאחת הבקתות. באופן מפתיע, כבר בתקופה כה קדומה זו עיבדו שדות וזרעו יבולים, למרות שאין לנו כל עדות שיש המשכיות לתופעה באזורנו. מסיבה זו, אנחנו מתייחסים לממצא שלנו כמעיד על ניסיון בחקלאות, ולא כהצלחה שהתחילה את ראשית החקלאות. יתרה מכך, מאחר שעשבים רעים מוגדרים על ידי בוטנאים כצמחים שהתפתחו כתוצאה מהעיסוק האנושי בחקלאות, כינינו את אותם צמחים שמצאנו באתר "עשבים רעים ראשוניים".
לפנייה לכתב/ת 
