ללכת מעל נתיבי איילון: 'תרומה אדירה לת"א'
רגע לפני תחילת עבודות הרכבת הקלה, אושרה תוכנית ענק אחרת. המהנדסת מסבירה כי אין חשש מקריסה, בעירייה אומרים כי זהו "הפרויקט המוניציפלי הגדול אי פעם בישראל", אך יש גם ביקורת: "למי זה טוב? לגרים במגדלים?"
מעט יותר משבוע לפני תחילת עבודות הרכבת הקלה, אישרה עיריית תל אביב פרויקט עצום נוסף - בניית גג מעל נתיבי איילון . בעירייה מכנים זאת "הפרויקט המוניציפלי הגדול בתולדות המדינה", האדריכלית סבורה כי "התרומה לעיר תהיה אדירה", אבל יש גם מתנגדים.
מטרת הפרויקט היא קירוי נתיבי איילון, שחוצים בפועל את תל אביב לשני חלקים ומהווים מוקד של זיהום אוויר ומטרדי רעש. למעשה, ייבנה מעליהם גג שעליו יוקמו מסלולי אופניים והליכה, שטחים ירוקים, בתי קפה ושטחי מסחר נוספים. בישיבה שנערכה אתמול בבוקר (יום ד') הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר המליצה לוועדה המחוזית להכין תוכנית בניין עיר (תב"ע) שתאפשר לבצע את הפרויקט. תוכנית כזאת תוצג כנראה רק בשנה הבאה, אבל מעניינת גם שאלת עיתוי האישור - רגע לפני תחילת עבודות הקמת הרכבת הקלה שצפויות להימשך לפחות עד 2021.
יו"ר ועדת ההיגוי של פרויקט קירוי איילון, איתי פנקס, בטוח כי לא יפריע או יעמיס על עבודות הרכבת הקלה. "במסגרת הקירוי אנחנו לא חוסמים צמתים או רחובות, ההפרעה תהיה מינורית, וממילא זה ייקח כמה שנים. מדובר בפרויקט המוניציפלי הגדול בתולדות המדינה, לא הייתה עירייה שהרימה כזה דבר".
שטח קירוי איילון עשוי להגיע לכ-240 דונם, ואם יצא לפועל ישנה לחלוטין את לב מטרופולין גוש דן. לדברי פנקס, "העלות הכוללת של פרויקט כזה היא שני מיליארד שקלים. זה מתייחס לקירוי של נתיבי איילון מהאזור של רחוב ערבי נחל, ליד רכבת מרכז, ועד שכונת מונטיפיורי שמדרום לקניון עזריאלי. זהו אזור שכיום אין בו שטחים פתוחים".
בנתיבי איילון, מעורקי התחבורה הראשיים בארץ, עוברים כ-750 אלף כלי רכב ביממה. האדריכלית עדנה לרמן, מתכננת הפרויקט, מסבירה כיצד ייעשה פיזית: "הפרויקט מציב אתגרים קשים בפני המתכננים. הגישור יהיה מפלדה ובטון, ועליו יהיה ריצוף וצמחייה, כך שמי שיצעד לא יראה את המכוניות - הוא יילך על פארק בנוי. זה לא מסוכן, אין חשש לקריסה, אבל כשבונים פרויקט כזה צריך לחשוב איך לבנות את זה בלי לגרום להפרעות גדולות בתנועה, וצריך לזכור שיש כאן גם רכבת ומערכת כבישים".
לרמן הבהירה כי הפארק לא יכסה את כל איילון, "אך יישמר רצף להולכי רגל ורוכבי אופניים לאורך כל איילון, מפארק בגין ועד פארק הירקון. זה פרויקט מאוד אתגרי, אבל תרומתו לעיר אדירה. צריך להבין שהכביש לא יהפוך למנהרה אחת ארוכה, אלא יהיה מעין גבינה שוויצרית או גג עם חורים, שעליה יהיה פארק. משני צדי איילון תהיה שדרה מסחרית כדי להחיות את הפארקים האלה, אנחנו רוצים להחיות את מרכזי הערים שלנו. מבחינת לוחות זמנים צריך להבין שזה סיפור לזמן ארוך וכל מה שייבנה מעתה מסביב לפרויקט יצטרך להתייחס ולהתכתב איתו - כל הבניינים שנבנים היום לאורך האיילון יושפעו ממנו".
פרופ' כרמלה יעקובי וולק, דיקאן בית ספר לעיצוב במסלול האדמי במכללה למנהל, טוענת שמדובר בפרויקט "נחמד אך מגלומני". לטענתה, "להשקיע שני מיליארד שקלים בשביל לקרות את איילון? זה פרויקט גרנדיוזי בשביל פוליטיקאים. יש דברים דחופים כמו שיפוץ של גנים קיימים או שיפור התשתיות הירודות בדרום תל אביב. עשו סדר עדיפות עירוני מאוד לא הוגן, יש דברים הרבה יותר דחופים בתל אביב להתעסק בהם. הדיבור על שטחים פתוחים ליד מגדלי יוקרה הזוי, באזורים האלה בכלל לא צריך שטחים פתוחים. בשביל מי עושים את זה, בשביל המגדלים? לא גרים שם מספיק תושבים כדי ליהנות מזה".
"זה פרויקט נחמד, אבל לא נחוץ לעיר", סיכמה פרופ' יעקובי וולק והביאה דוגמה מספרד. "במדריד עשו כזה דבר. כיסו אוטוסטרדה שלמה, החיו אזורים מתים בעיר, הכניסו לאזורי תעשייה מקומות של תרבות, אמנות ויזמות - ולמרות שזה היה פרויקט מאוד טוב מדריד פשטה את הרגל, הם נכנסו למשהו שלא ידעו מה יהיה בסופו". היא ציינה, עם זאת, את היתרונות בנוגע לזיהום סביבתי: "זה טוב למי שגר בעיר אבל פחות למי שנוסע בתוך איילון".
אבי פקר, שמתגורר בסמוך לנתיבי איילון, סיפר על היתרונות מנקודת מבטו: "הפרויקט שאושר התקבל באופטימיות ובהתלהבות מאוד גדולה בשכונה. מדובר במהלך דרמטי שישדרג משמעותית את איכות החיים שלנו פה - אוויר נקי, שקט ופארקים רחבים הם חלום כמעט בלתי מציאותי במרכז תל אביב. מדובר ממש במהפכה בתפיסת המגורים שלנו כעיר אורבנית. הדבר כמובן גם ישפיע על משפחות עם ילדים שיבחרו לגור בשכונה שנושקת לפארק. זה גם צפוי להעלות משמעותית את ערך הדירות".
"אבל לצד האופטימיות והשמחה, אנחנו רואים את קצב והתנהלות הדברים", הוסיף מיד פקר. "נכון שהפרויקט אושר, אבל גם את הרכבת הקלה אישרו לפני 15 שנה ורק עכשיו אנחנו מתחילים לאכול את האבק שלה. מה גם, שיש חשש אמיתי שאחרי שנסבול במשך שנים מהקמת הרכבת הקלה, נעבור עוד תקופה של שנים של שיפוצים ועבודות לקירוי איילון. הרעיון הוא מאוד חיובי, אבל ימים יגידו אם הוא יישאר בגדר רעיון או באמת יצא לפועל".
לדברי איתי פנקס, כבר שנים דיברו על הצבת גג מעל איילון: "מחשבות על קירוי ובנייה מעל איילון החלו כבר לפני 20 שנה ואפילו יותר. בארכיונים יש תוכניות של אדריכלים שהציעו הצעות, אבל זה כל הזמן נפל. לפני כחמש שנים ניסינו להחיות את זה שוב והצלחנו לקבל תקציב לבדיקת היתכנות. יצרנו תוכנית חדשה שקובעת שהשטח יהיה שטח פתוח והבדיקה הוכיחה שזה אפשרי. גוש דן זקוקה לשטחים פתוחים ולא נכון לדחוס עוד שורת מגדלים". לדבריו, "אנשים מתים על הרעיון, לא היה נושא שכל כך הרבה אנשים הגיבו אליו בהתלהבות כמו הנושא הזה".
לפנייה לכתב/ת 
