הורים ל-3 ילדים שסובלים מפיגור: דורשים סיוע מביטוח לאומי
האחים יהודה, דובי ויונתן סקויל הלוקים במוגבלות שכלית אינם זכאים לקצבה מיוחדת מהביטוח הלאומי כי החוק לא מאפשר קצבת שירותים מיוחדים לבעלי פיגור גבולי. "פנינו למדינה לקבלת עזרה", אמר האב באולפן ynet, "מדוע לגרום לנו את העוול הזה?"
שלושת ילדי משפחת סקויל סובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית. הם אינם מסוגלים לדאוג לצורכיהם הבסיסיים ושוהים במוסד סגור לבעלי מוגבלויות בטבעון, "כפר תקווה", בעלות של אלפי שקלים בחודש. האב, רפי (58), מספר שיהודה, הילד האמצעי בן ה-26, למשל, חסר את הכישורים לחיות חיים עצמאיים – הוא לא מסוגל להתנייד בכוחות עצמו, נטול אוריינטציה סביבתית ומודעות לסכנות, ואינו מסוגל לנהל כספים או זמנים. "הוא אמנם מסוגל להתלבש או להתקלח בכוחות עצמו, אבל שכלית הוא תלוי תלות מלאה בהוריו".
למרות מצבם, שלושת הילדים אינם זכאים לקבלת "קצבת שירותים מיוחדים" (שר"ם) הניתנת לנכים המוגדרים סיעודיים. לכן בשנתיים האחרונות מנהלים בני המשפחה מאבק בביטוח הלאומי בדרישה לקבלת הקצבה. בביטוח הלאומי מסבירים כי ילדי המשפחה מאובחנים כסובלים מ"פיגור גבולי", המקנה להם קביעת אחוזי נכות בדרגה של עד 20%, ואילו קצבת שר"ם ניתנת על פי חוק רק לנכים השוהים בביתם ושאחוזי הנכות שלהם עולים על 60%. המדינה, אומרים עוד בביטוח הלאומי, מסבסדת את המוסד שבו שוהים הילדים, ולכן הם אינם זכאים לקצבה המיוחדת.
החקיקה הקיימת יוצרת עוול
רפי, שעלה לישראל עם משפחתו לפני שנתיים מארצות הברית, מתוסכל מיחס המדינה. "אפשר להשתגע. עלינו לארץ מתוך תחושת שליחות, מתוך אמונה כי ילדינו לעולם לא יהיו שלמים אם יגדלו במקום אחר", אומר רפי. "אבל ילדיי סובלים מלקות שכלית חריפה והם לא מקבלים את הקצבה שמגיעה להם. במשך כמעט שנתיים אנו פונים לביטוח הלאומי בבקשה לקבל עזרה. תחילה אמרו לנו לא. ערערנו, והעלו אחוזים רק לילד אחד - דובי. ערערנו והעלו אחוזים רק לילד שני - יונתן. עכשיו אנחנו בערעורים לגבי הבן השלישי. מדוע לגרום לנו את העוול הזה?"
לפי נתוני משרד הרווחה, בישראל יש כ-34,500 לוקים בשכלם. במקרים שבהם בעל הלקות לא יכול לדאוג לעצמו ועדיין לא הגיע לגיל פרישה, המדינה אמורה לזכות אותו גם בקצבת השר"ם, המיועדת לפצות על הצורך בסיועו ותיווכו של מבוגר. בחברת "המרכז לזכויות רפואיות לבנת פורן", המייצגת את המשפחה מול הביטוח הלאומי, טוענים כי החקיקה הקיימת יוצרת עוול ומונעת מרבים מהלוקים בשכלם את הזכאות לקצבת השר"ם מאחר שהיא קובעת רף גבוה מדי של אחוזי נכות.
"הזכויות אינן מגיעות לזקוקים להן"
"לא בכדי נאמר כי הדרך שבה חברה מטפלת בנזקקיה מעידה רבות על אופייה", אמרה מנכ"לית החברה לבנת פורן. "לדעתי עצם קביעת המבחן הטכני איננה מאפשרת להסתכל לנכה בעיניים ולראות אם הזכאות אכן מאושרת לאותם נכים שאליהם התכוונו לייעד את הקצבאות.
זה קורה ביותר מדי מקרים ופעמים רבות אנו רואים שהזכויות אינן מגיעות לאלו שללא ספק זקוקים להן".
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "קצבת השר"ם ניתנת לאנשים השוהים בביתם, ועקב נכותם זקוקים לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום. בשנים האחרונות אימץ הביטוח הלאומי בבדיקה לשירותים מיוחדים את מבחן ה-IADL. במבחן זה נבדקת היכולת של התובע לבצע פעולות משק בית כמו הכנת מזון, הפעלת מכשירים, קניות, סידורים כספיים וכולי. בדיקות אלה מקובלות בעולם להערכת תלות ובעלות סטנדרטים בינלאומיים". עוד הוסיפו כי "אחד מתנאי הזכאות לקצבה לשירותים מיוחדים הוא קבלת 75% נכות רפואית או 60% במקרים מסוימים. תנאים אלה נקבעו בחוק והביטוח הלאומי פועל לפי החוק".
בעניינם של בני המשפחה נמסר כי "מעבר למוגבלות השכלית התפתחותית, סובלים שלושת הבנים ממשפחת סקויל ממחלה נוירולוגית שמתפתחת באיטיות, ולכן השינויים באחוזי הנכות שנקבעו לאחים הועלו בהדרגתיות בהתאם להתפתחות המחלה. אנחנו עושים מאמצים לצמצם את מספר הוועדות הרפואיות הנדרשות ולמצות את הזכויות של בני המשפחה ביעילות ככל הניתן. אבל לצערנו, בשל האופי של הליקויים שמהם הם סובלים, נדרשו כמה ועדות רפואיות. בימים אלה, במסגרת הרפורמה בעבודת הוועדות הרפואיות, אנו מייעלים את תהליך מיצוי הזכויות במחלות פרוגרסיביות כך שהחולים יוזמנו לוועדות תקופתיות, מבלי שיצטרכו לפנות אלינו בשל החמרה במצבם הרפואי".
לפנייה לכתב/ת 
