תשואה של 200% תוך שנה: גם לכם ניסו למכור קרקע בזול?
שלל המודעות המבטיחות קרקע חקלאית בזול שאוטוטו הולכת להפשיר ותהפוך אתכם למיליונרים, מתגלות לא פעם כחלומות, וזה קורה אחרי שהלקוח התמים כבר השקיע מאות אלפי שקלים בהבטחות שווא. האם אתם מספיק מבינים במה אתם הולכים להשקיע?
גם אתכם ניסו לשכנע לרכוש קרקע חקלאית במבצע? ריבית אפסית השוררת במשק, העדר אלטרנטיבות השקעה ומחסור בדירות במחיר שפוי – כל אלו משמשים קרקע פורייה בשנים האחרונות לצמיחתן של חברות שונות, המציעות השקעה שתניב "מאות אחוזים תוך שנים ספורות".
- שיא בהיקפי המשכנתאות: 7 מיליארד שקל ביוני
אולי הדוגמה הבולטת לכך היא הצעה לרכישת קרקע במקומות שונים בארץ, בחלק מהמקרים קרקע חקלאית, תוך הבטחה כי זו תפשיר ממש בקרוב ותקנה לכם דירה בשווי של פי כמה מסכום ההשקעה.
החברות הללו לא מסתפקות במודעות ממומנות בכלי המדיה השונים והן מרבות לשלוח הודעות לדואר האלקטרוני ולמכשיר הסלולר על מנת לשכנע אתכם לבצע את המהלך "שיהפוך אתכם לעשירים".
האמנם? בדרך כלל הבטחה לתשואה מהירה (ולאו דווקא בתחום הקרקעות) ועוד בשיעורים פנומנליים, אין לה אחיזה במציאות. בין היתר כדאי שתשאלו את עצמכם – אם זה היה כל כך פשוט, למה האדם שמוכר לכם מוותר על "המציאה הגדולה הזו"? למה לתת לכם להרוויח כשהוא יכול להרוויח את זה בעצמו?
אבל חשוב מכך - אתם חייבים לשאול את עצמכם אם אתם מספיק בקיאים ומבינים מה מציעים לכם? האם רכישת חלקת קרקע קטנה תניב לכם באמת דירה? מה הסטטוס המשפטי של הנכס ומה הביטחונות שניתנים לכם (בהשקעת כספכם) אם בכלל.
המרחק בין שיווק להטעיה
אם נתמקד בהצעות ההשקעה בקרקעות, על פי נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה, בשנת 2013 נערכו לא פחות מ-2,500 עסקאות למכירת קרקע חקלאית והרכישות עלו בהתאם לעלייה במחירי הדיור.
עוד עולה מהנתונים כי רוב רוכשי הקרקע החקלאית הם בני 40 ופחות, שאין להם דירה, ושהכנסתם נעה סביב 9,000 שקל - מה שמלמד כי הם אכן מאמינים בהטעיה לפיה רכישת קרקע חקלאית תוביל בסופו של דבר לדירה.
"זו בעיה חמורה שצריך לטפל בה", אומרת ביתה גוטל הכלכלנית הראשית ברשות. גוטל שדיברה בכנס בנושא שהתקיים לפני כחודש הוסיפה כי "רוב האנשים שרוכשים קרקע חקלאית לא מכירים את הנושא ולא מבינים אותו עד הסוף. הם עושים זאת כתחליף לרכישת דירה כי אינם מסוגלים לרכוש דירה. הם יושבים מול המחשב, וקופצת להם פרסומת לבית חלומותיהם - 'במרחק נגיעה', כפי שכתוב. זה מפתה" . לדבריה, "המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול ותמיד צריך לשים לזה לב".
כאמור, מלבד המהות עצמה, לא פעם נשמעות טענות גם על שיטת המכירה. כך, תביעה שהוגשה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, חושפת, על פי טענות התובעת, את שיטת העבודה של החברות הללו.
במקרה זה מדובר בתביעה שהוגשה כנגד חברת "אדמה", (הרשומה ברשם החברות כחברת א.ר. לוגיסטיק נדל"ן בע"מ). במסגרת התביעה מתוארת בהרחבה ההשתלשלות שבמסגרתה מפעילה החברה "מנגנון שיווקי אגרסיבי, הכולל לחץ רב ומכבש לחצים, ומטרתו להביא את הלקוח ליפול בקסמי החברה ובמצגים המוצגים על ידה".
התובעת היא פנסיונרית בת 68 שהגיעה כדי לקבל פרטים בעקבות פרסום של החברה. לטענתה, הרוכש עובר הצגה שלמה, כאילו הוא בדיוק האחרון שזקוקים לו כדי לרכוש את הקרקע מבעל הקרקע ולכן מוכנים להעניק לו "הנחה משמעותית".
לדבריה, מהרגע שהרוכש מביע הסכמה ראשונית, הוא מיד נשלח אל עורכי הדין של החברה, המצויים באותו בנין, על מנת שיחתום שם על טפסים. "הכל נעשה בלחץ כה גבוה, כך שהרוכש לא קורא כלל את המסמכים, שבהם מתוארת בכלל מציאות שונה לחלוטין".
לטענת התובעת, המיוצגת על ידי עו"ד ירון אלון, שותף במשרד עוה"ד הורוביץ, אבן, אוזן ושות', לרוכשים לא מוצגים הסיכונים הכרוכים בכך שמדובר בקרקע חקלאית אשר לה שותפים בעלי קרקע רבים. בנוסף, לדבריה, מוצג לרוכשים כאילו הקרקע מצויה לקראת הפשרה וכי תוך שנים ספורות תהיה לרוכש דירה. זאת בעוד המצג רחוק מהמציאות ובמקרה הספציפי הזה אין אפילו תוכנית לשינוי ייעוד.
מטענות התובעת עולה כי הרוכש חותם על מסמכים שאינם הסכם מכירה, אלא הרשאה בלתי חוזרת שבה הוא נותן לחברה ולבאי כוחה אפשרות בלתי מוגבלת להתקשר בשמו בכל מיני הסכמים (הסכמי אופציה, שותפות, מכר וכד').
משקיעים את כל החסכונות תמורת הבטחה
"לרוכש עלולה שלא להיות תמונה מלאה של ההתקשרות עם מוכר המקרקעין", אומר ל ynet עו"ד ירון אלון. "הוא אמור להיכנס לאיזו התקשרות סבוכה, שבמסגרתה יסבו אליו הסכם אופציה (שלא מוצג בפניו), אשר לכאורה יאפשר לו להתקשר בהסכם מכירה (שלא מוצג בפניו), ובנוסף מתחייב הוא גם לחתום על הסכם שיתוף עם רוכשים אחרים (שגם הוא לא מוצג בפניו). הרוכש מתחייב לחתום על כל ההסכמים הללו "על עיוור" ואף מייפה את בא כח החברה לחתום על כל ההסכמים הללו במקומו"."עוד חמור, שהרוכש משלם סכום אשר מוצג לו כ"עלות הקרקע", בעוד שהמחיר שבו תרכש הקרקע מהבעלים עשוי להיות נמוך יותר, כשהחברה משלשלת לכיסה את ההפרש."
במקרה הנוכחי, התובעת התעשתה יחסית מהר, וכבר שעה לאחר מכן ביקשה לבטל. אולם אז, לדבריה, התחילה מסכת איומים שבסופה אפילו התייצב אחד מנציגי החברה באמצע הלילה בביתה כדי לקחת ממנה צ'קים. היא פחדה ומסרה לו את הצ'קים שביקש אולם ביטלה את הכל למחרת.
תביעה דומה הוגשה כנגד החברה לפני כחצי שנה. אז, לדברי התובעת, היא הגיעה לחברה שפרסמה "זכות לדירה" על עתודת הקרקע האחרונה ברצועת החוף של תל אביב, לטענתה, העסקה תוארה לה כהזדמנות לרכוש בעלות על דירה בהשקעה של 1.7 מיליון שקל בעוד שווי הדירה מוערך ב־4 מיליון שקל. במהלך הפגישה הציגו לה שני נציגי המכירה כי התוכנית אושרה וכי בתוך חצי שנה עד שנה ניתן יהיה לבנות. בסופו של דבר התביעה נסגרה בהסדר פשרה בין החברה לתובעת.
נציין כי בכנס שקיימה לאחרונה לשכת שמאי המקרקעין התריע יו"ר הלשכה, אוהד דנוס, כי תחום הקרקעות החקלאיות פרוץ ומופקר והמדינה נדרשת להסדיר אותו בהקדם. "הרבה אנשים שלא יכולים לרכוש דירה רואים ברכישת קרקע חקלאית אופציה להשקעה - ולפעמים הם משתמשים בכל חסכונותיהם כדי לרכוש את אותה הקרקע. לכן חייבים להסדיר את התחום הזה בהקדם האפשרי".
דנוס הוסיף כי "אנשים שרוכשים קרקע חקלאית, לא תמיד מבינים מה הם קונים. נתקלתי במקרה שבו אנשים רכשו שטח של 125 מ"ר וחשבו שזה יהיה בעתיד שטח הדירה שלהם".
עשרות תביעות על הודעות ספאם
בדרך אגב נציין כי לרוב, אותן "הצעות מפתות" מגיעות אלינו בדרכים לא חוקיות – תוך עבירה על חוק הספאם. נזכיר כי תיקון לחוק שנכנס לתוקף לפני 7 שנים, אוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען.
למרות זאת ,כאמור החברות הללו מציפות אותנו בהודעות. בהקשר זה יש לציין כי בשלוש השנים האחרונות הוגשו עשרות תביעות (בבתי משפט לתביעות קטנות) כנגד אותן חברות בגין עבירה על חוק הספאם. כך לדוגמה במקרה של חברת "אדמה" - נפסקו עשרות אלפי שקלים (בכמה פסקי דין שונים) לטובת צרכנים, שקיבלו הודעות כאלו והגישו תביעה.
מחברת אדמה נמסר בתגובה: "כתב התביעה הגיע למשרדי החברה רק אתמול, אנו לומדים את פרטיו ונגיב בבוא העת בבית המשפט. עם זאת, יש לציין כי כבר כעת, הטענות המועלות בכתב התביעה חסרות כל בסיס. עד כה, התובעת לא העבירה כל תשלום בגין רכישת הקרקע ואף ביטלה את הצ'קים שמסרה לחברה, בכך היא זו שהפרה את ההסכמים שנחתמו בין הצדדים.
"יודגש כי במסגרת הליך מכירת הקרקע שהתנהל מול התובעת, הוצגו כל הנתונים הדרושים וניתנה לה האפשרות לשקול את העסקה ולהתייעץ עם קרוביה, אשר נכחו בפגישה, ללא כל לחץ מצד החברה כפי שנטען. יתרה מזו, התובעת היא זו שהביעה נכונות לקיום העסקה ואף ביקשה הנחה משמעותית כתנאי לקיום העסקה.
"לסיכום, התובעת יודעת היטב כי אין כל ממש בטענותיה כלפי החברה ולכן, במטרה להפעיל על החברה לחץ פסול ולהכשיר בדיעבד את הפרותיה, היא מעלה נגדה טענות מופרכות בכלי התקשורת. צר לנו, כי באי כוחה של התובעת, מנסים באופן שיטתי לזכות בפרסום תקשורתי, בהגשת תביעות חסרות כל בסיס כנגד החברה.
"באשר לתביעות בגין שליחת מסרונים נציין, כי החברה בחנה את מערך הפרסום שלה ובפועל חדלה ממשלוח מסרונים כבר לפני מספר חודשים."
לפנייה לכתב/ת 
